שנת מאסר למעסיק שב"ח

המעסיק שלהם היה אמור לשלם לו על הסעתם.

בית המשפט קבע מיתחם ראוי לכל אישום הנע בן 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לשנת מאסר לצד קנס ופסילה.

במסגרת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים: הנזק שהיה צפוי להגרם מבצוע העבירה; הנאשם הסיע שוהים בלתי חוקיים בתוך מדינת ישראל.

...

נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה של צו של"צ בלבד, אולם באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי אין זה ראוי להסתפק בכך.

הואיל ובמקרה דנן עסקינן במעידה ראשונה ויחידה של הנאשם בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל, סבורני כי חילוט הרכב יהווה עונש בלתי מידתי.

  סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

בדו"ח הפעולה נרשם כי העובד מושא כתב אישום זה נמצא "בסריקה נוספת שערכתי במסעדה זיהיתי עובד נוסף מסרי לנקה אשר מוציא פח אשפה ויוצא מהמסעדה מהמטבח והולך לכיוון הפח הגדול בחוץ...". בכתב האישום המתוקן נכתב: "במקום נמצא עובד... כשהוא מוביל עגלת ירקות מהמחסן מאחורי המסעדה אל תוך המטבח". למאשימה התבלבלו היוצרות, וכי התאור המופיע בכתב האישום מופיע לגבי עובד נוסף שנימצא במקום, אשר איננו מושא כתב אישום זה: "במהלך פעילות יזומה לאיתור נתינים זרים שב"חים... הבחנו בעובד אשר מוביל עגלה עם ירקות ממחסן אשר מאחורי מסעדת "ברסרי" ברח' אבן גבירול 70 ת"א אל תוך המטבח מאחור.

(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו; (2) העביד עובד זר בנגוד להוראות סעיף 1יג, ובילבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב); דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד – דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

...

נוכח העדויות בתיק הנני מקבלת את הגרסה כי הנאשמת סברה כי העסקתו של העובד היא כדין.

הנני מקבלת טענה זו, המתיישבת עם העובדות שהתבררו בפנינו משברור שהעובד נכנס לישראל רק ביום 14.10.05 (מא/9) והחל לעבוד אצל מטופל סיעודי אשר נפטר לאחר חודש.

על כן, לאור האמור, נגזרו על המערער העונשים שפורטו: 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ו-4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על עבירה על חוק הכניסה לישראל.

עוד נטען כי שגה בימ"ש קמא משלא נתן משקל ראוי לעובדה כי המעסיק של אותו קטין, אשר מעסקו יצא השב"ח וביצע רצח, נדון למאסר למשך חודשיים כשנסיבות המעשה לגביו הן חמורות לאין שיעור מהמערער.

...

בסיכומו של דבר אני סבור כי לא מתקיימים במקרה זה התנאים המצדיקים את התערבותנו בגזר דינו של בית משפט קמא, וזאת בשים לב להלכות הפסוקות בעניין זה. בית משפט קמא שקל את מכלול הנתונים ואיזנם כראוי.

מאחר וחלפו יותר משישה חודשים מעת שניתנה חוות דעת הממונה על עבודות השירות (ביום 2.11.15) אנו מורים כי תוגש חוות דעת עדכנית של הממונה אשר יבחן את אפשרות העסקתו של המערער בעבודות שירות.

אנו קובעים להשלמת דיון לצורך בחינת חוות דעת הממונה ומתן החלטה בהתאם ליום 14.7.16 שעה 09:00.

בעוד שהעונש הקבוע לצד העבירה של כניסה או שהייה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הנו שנת מאסר, הרי שעונשו המירבי של המסיע שוהה בלתי חוקי ברכבו לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הנו 2 שנות מאסר.

יוצא, כי בעקבות פסיקה ענפה של בית המשפט העליון, שדן בשאלת העונש הראוי בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, ועשה גם את ההבחנה בין הנכנסים לישראל שלא כדין לבין אלו שמסיעים, מעסיקים או מלינים אותם, נוהגים בתי המשפט להטיל על נאשמים בעבירות של כניסה לישראל עונשי מאסר בפועל קצרים לריצוי בדרך של עבודות שירות, אם כי במקרים חריגים מסתפקים בהטלת מאסר על תנאי.

...

בנסיבות אלו, בשים לב למעשיו של הנאשם ולעבירה בה הורשע, אינני מוצא להיעתר לעתירת באת כוחו לבטל את הרשעתו.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אין הצדקה למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ממש, אם כי יש ליתן משקל לעובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות בפלילים, ולעובדה שניהל את ההליך בצורה יעילה ומהירה, וכן יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ולעובדה כי בעבודתו הוא מפרנס לא רק את משפחתו אלא גם משפחות נוספות, של עובדיו.

סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1.5 חודש (חודש וחצי) מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

מיזכר מאת רמי חסון לחקירות מיום 10.12.09 (ת/14) במהלך הארוע נקרא ע"י המפקד ברדוגו להגיע לחממות התותים כדי לעזור לו בעיכוב השב"ח. כשהגיע למקום זיהה את בעל המקום חדיג'ה חסן מגיע למקום ומודה בפני ברדוגו כי הוא בעל החממות והוא מעסיק את השב"ח לאותו יום בלבד, מודה כי הם הפועלים שלו.

כבר נקבע בפסיקה כי בכל הנוגע לעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, אין מצבם של המעסיקים והמועסקים- שווה, וחמור עניינם של המעסיקים, הואיל ובמעשיהם - הם היוצרים תמריץ לכניסה לישראל לצרכי פרנסה, ולמעשה בהתנהגותם בבחינת "חוטאים ומחטיאים". על איבחנה זו עמד בימ"ש העליון ברע"פ 3173/09 פראג'ין נגד מדינת ישראל (טרם פורסם)- "הבסיס הנורמאטיבי הספציפי הוא עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שזה לשונה "העושה אחת מאלה: (1) ניכנס לישראל, או יושב בה, בנגוד לחוק... דינו - מאסר שנה". עבירה זו מצויה, מטבעה, בדרגה נמוכה יותר מעבירות של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12 לחוק, שדינן מאסר שנתיים או קנס, העבירות האחרונות, שהפסיקה אליה נדרש בהמשך עוסקת בעיקר בהן, הן בחינת "חוטא ומחטיא"..

...

תגובת הנאשם: "הם לא עובדים אצלי". אשורים של פועלי הנאשם מלשכת התעסוקה מיום 9.2.10 (נ/4) תמונות של החממה והשטח של הנאשם מיום 19.12.10 (נ/5) דיון ומסקנות לאחר שנדרשתי למכלול הראיות והעדויות בתיק, הגעתי למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, מעל לכל ספק סביר, והוכיחה את יסודות העבירה כנדרש.

דין טענה זו להידחות.

אשר על כן ולאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.