תוכן ההסכם שנוי במחלוקת, ובעוד שלטענת התובעת כלל ההסכם מלבד קבלת השימלה ושתי שמלות שושבינה, גם שירותים נלווים, כמו הלבשת התובעת בסטודיו המאפרת בו התארגנה התובעת, וזמינות לכל עת במהלך הארוע כולו, טענה הנתבעת, כי מלבד העמדת השמלות לרשות התובעת וסיוע בהלבשת שימלת הכלה, לא התחייבה בדבר מה נוסף.
תוצאת הנזק היתה חוסר נוחות קצוני ועוגמת נפש רבה לתובעת בארוע החשוב בחייה, כך שנשללה ממנה ההנאה ונמנעה ממנה היכולת לרקוד ולשמוח ביום חתונתה.
על כן משהפרה את ההסכם זכאית הייתה התובעת לפצוי בגין הנזק שניגרם לה בגין ההפרה.
בכתב התביעה המקורי התובעת ביקשה להתפצות בגין עגמת הנפש והסבל שניגרם לה לטענתה בסך של 3,000 ₪ וכן בהשבת התמורה ששילמה בעבור השימלה.
...
אני סבורה כי הנתבעת לא רק שלא גילתה רגישות למצוקת התובעת ולא מיהרה לסייע לה כמתחייב, אלא שאף לא עמדה בהתחייבותה הבסיסית להשכרת שמלת כלה העונה על ציפיות התובעת, ובכלל אלו תקינותה המלאה.
אני דוחה את טענת הנתבעת כי מדובר היה בגחמה של התובעת שלא באה על סיפוקה.
יחד עם זאת, אני סבורה כי הנזק הלא ממוני שנגרם לה מגיע לכדי 3,000 ₪, כפי שתבעה מלכתחילה.
