שמירת רצף עבודה לאחר התפטרות והחזרה לעבודה

בחקירתו העיד התובע אודות תיפקודו: "התיפקוד שלי אחרי התאונה ברמה אישית, ברמת כאבים, היה לי הרבה יותר קשה. אני לא יכולתי תמיד, לא הרשיתי לעצמי לומר את זה למעסיק או שיידעו שאני, יש לי בעיות שאני סובל מהן, כי היה לי חשש, מה לעשות, לאבד עבודה והפרנסה שלי הייתה לי חשובה, לי, למשפחתי. שוב, כמו שציינתי, אני מפרנס עקרי ואני בן אדם חרוץ, וכן, היה לי חשוב לשמור על רמת התפוקה שלי ולא להפגע מזה" [עמ' 14 לפרו'].

התובע הצהיר באשר לשכרו במקום העבודה בו עובד כיום לאחר שהתפטר מעבודתו בבנק: "בדצמבר 2016, התחלתי לעבוד בחברת ביטוח, חברה לביטוח, כמשווק פנסיוני, בה הנני עובד עד היום. חשוב לי לציין שבסיס השכר בעבודתי [בחברת הביטוח] נמוך בכ – 1,000 ₪ לחודש, מבסיס השכר אותו הרווחתי בבנק..." [סעיף 23 לתצהירו].

בחקירתו נישאל התובע, בין היתר, האם עבד שעות נוספות בחודש הסמוך לתאונה הראשונה והשיב: "יכול להיות". מעדותו של התובע עולה גם כי בסמוך לאחר התאונה הראשונה עבד, במקביל – גם בעבודת משק בית על מנת לעזור להוריו [עמ' 25 לפרו'].

מאז התאונות עבד התובע באופן רציף בשני מקומות עבודה משך מספר שנים, והתקדם משמעותית בשכרו.

...

כעולה מהמפורט לעיל, אני קובע כי בגין אובדן כושר עבודתו בעתיד של התובע יש לפצותו בשל גריעת שכר אפשרית כוללת בסך 300,000 ₪.

סך הפיצויים מצאתי לקבל את התביעה, כך שהסכום לו זכאי התובע כפיצוי הוא סך של 360,000 ₪ הכולל את סכומם של סך הפיצויים בראשי הנזק השונים, כדלקמן: הפסד שכר לעבר (כולל פנסיה) אובדן כושר השתכרות לעתיד ופנסיה 10,000 ₪ 300,000 ₪ עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד) 4,000 ₪ ---- כאב וסבל עבור שתי התאונות 46,000 ₪ סך הכל 360,000 ₪ סוף דבר אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 360,000 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובע - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 54,756 ₪, וכן - תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילם התובע בנדון.

ביום 10.8.20 התובעת פנתה לנתבע בדרישה לשוב לעבודה באותה מתכונת העסקה ערב הוצאתה לחל"ת, לקבל פיצוי בגין העידר הפרשה מלאה לפנסיה, דמי חגים, מחלה והודעה על תנאי העסקה, והתריעה בפני הנתבע כי אם לא יענה לדרישותיה, תאלץ להתפטר בדין מפוטרת, והתפטרותה תכנס לתוקף בחלוף 30 ימים מיום קבלת המכתב.

] קשר סיבתי בין ההתפטרות להרעה הגם שבפניותיה של התובעת באמצעות בא כוחה, היא הלינה גם כנגד אי תשלום מלוא זכויותיה ובכלל זה אי תשלום דמי חגים ומחלה באופן מלא, התרשמתי הן ממכתביה והן מעדותה בפניי כי עיקר דאגתה הייתה שמירה על מקום עבודתה ומקור פרנסתה.

התראה לפני התפטרות כאמור, התובעת לא התפטרה מיד עם הוצאתה לחל"ת. תחילה המתינה בתקווה כי הנתבע ישיב אותה לעבודה ועמדה עמו בקשר רציף.

...

בשים לב כי מדובר בבדיקה רפואית לא מצאנו כי יש ממש בטענה החלופית שהועלתה על ידה לפיה לא יכלה לגשת לבדיקה בשל צווי החירום לכאורה.

] בנסיבות אלה התביעה לדמי מחלה נדחית.

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבע ישלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו, סך של 28,153 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 26,153 ₪; פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 2,000 ₪; על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.10.20 (מועד הגשת התביעה) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לטענת הנתבעת 3, התובע לא פוטר אלא התפטר, עזב את החברה תוך שהוא גורם למשבר שהביא לנטישת לקוחות ולירידת השקעת החברה לטימיון עד שבסופו של תהליך הגיעה החברה לשוקת שבורה ומכרה את המוצר בסכום נמוך תוך כדי הפסד כל הכספים שהושקעו בה. הנתבעת 3 טענה, כי פנתה לתובע ביום 27.8.18 לבחינת עמדתו לעניין שיעור המשרה שבה יהיה מוכן להמשיך לעבוד ואין לקבל את טענת התובע, כי לא ראה את ההודעה היות שנותק מחשבון המייל של העבודה שכן יום לאחר משלוח הודעת המייל, פנה התובע במסגרת אותו דואר אלקטרוני להנהלת החשבונות של הנתבעת 2 בעיניין שכרו.

לדבריה, משסירב התובע להפחתה זו ובחר להודיע על התפטרותו מהמיזם המשותף וכאשר בחר שלא להשיב לפניית מר זלדמן שנשלחה לכתובת המייל הפרטית של התובע במסגרתה ביקש לברר איזה הקף מבקש התובע לעבוד, לא קמה כל חובה לעריכת שימוע מצד הנתבעת 3 ואין יסוד לדרישת פיצויים בגין העדר שימוע.

עוד היא דוחה את טענת התובע כי יש לחייבה בתשלום פדיון חופשה עבור התקופה שבה עבד בנתבעות 1 ו-2 וגם אם היה ממש בגירסתו כי מדובר במקום עבודה אחד או בחילופי מעסיקים (טענה המוכחשת), הרי שגם במקרה כזה נשמר רצף הזכויות לעניין חישוב הותק ואורך תקופת החופשה ולא בעיניין אפשרות לחייב מעסיק חדש בחוב מעסיק הקודם.

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור תשלם הנתבעת 2 לתובע כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך של 54,707.75 ₪.

יתר התביעות כנגד הנתבעת 2 – נדחות.

יתר התביעות כנגד הנתבעת 3 – נדחות.

בתביעה לתשלום הודעה מוקדמת היתייחס התובע לתקופת עבודה למשך חמישה חודשים בלבד (סעיף 51 לכתב התביעה), כך שאף הוא לא ראה בתקופת הביניים תקופת עבודה בשולי הדברים נציין כי הרישום בתלושי השכר לפיו תחילת העסקתו של התובע ביום 1.8.2017 אינה מהוה ראיה לכך שהעסקתו של התובע לא הופסקה, שהרי מדובר בהפסקה ביחסי העבודה למשך פחות מחצי שנה, ובהתאם לסעיף 2(9) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, אין בהפסקה זו כדי להוות נתוק של היחסים לצורך שמירת רצף העבודה ותשלום זכויות של התובע.

כך, כאשר התובע כתב למר עאסי שהוא פיטר אותו בלי סיבה, משיב לו מר עאסי "תקשיב טוב ואנני מתכוון להתכתב איתך יותר. אם אתה רוצה לבוא לעבודה תבוא ואם לא רוצה לבוא אל תבוא". התובע נישאל מדוע לאחר שמר עאסי שלח לו הודעה והציע לו להמשיך לעבוד לא הסכים לכך, והשיב (עמ' 9, ש' 4): " כי אחרי שהוא צעק עלי ואמר לי שלא אבוא יותר ולא אקבל פנסיה ובאותו יום התקשרתי והבנתי שאין לי הפרשות, אמר לי שלא אקבל ממנו כסף, ולא דואג לי לכלום, אז אמרתי למה לחזור לעבודה הזאת? לסיים סופית ולא חוזר לשם." אין ספק כי בהודעות שצוטטו לעיל התבטא מר עאסי בצורה קשה ובלתי ראויה כלפי עובד בכלל וכלפי התובע בפרט.

לנוכח דבריו החמורים של מר עאסי אל התובע, ולאחר שאף שהציע לו להמשיך לעבוד לא היתנצל על דבריו ולא חזר בו מאיומיו על שלילת זכויות, היה התובע רשאי שלא להעתר להצעה להמשיך בעבודה, מבלי שנקבע כי מדובר בהתפטרות, אלא לכל היותר הסכמה להצעת הנתבעת לסיים את עבודתו.

...

התביעה לפיצוי חלף הפרשות פנסיוניות – נדחית.

התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש – נדחית.

סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.

ב"כ התובע השיב לב"כ הנתבעת ביום 17.6.19 והודיע: מרשי לא התפטר ולא בקש לעשות כך. מרשי עבד קרוב ל-24 שנים ברצף בעבודתו הנ"ל בנאמנות וביושר, והוא כיום נמצא בגיל (בן 55).

כאמור, אמיר אישר בעדותו בבית הדין כי מר אלקיים קיים איתו מספר שיחות בקשר להמשך עבודתו של התובע בתנאים שמר אלקיים הציע לו. התובע נישאל בחקירתו הנגדית מדוע לא פנה במכתב בבקשה לביטול התפטרותו, והוא השיב "לכן פניתי לעו"ד שאמר שאני רוצה להמשיך לחזור לעבודה". כאמור, פניית ב"כ התובע לנתבעת הייתה בשבוע שלאחר סיום עבודתו.

...

בית הדין סבור כי אין מדובר בתאריך "אקראי", אלא במועד סיום תקופת ההודעה המוארכת שהיתה 30 ימים נוספים, בהתאם לגרסת הנתבעת המתיישבת הראיות שהובאו לפנינו, והעובדה כי בנו של התובע שוחח עם אביו, התובע, בחג בניסיון לשכנע אותו לבטל את התפטרותו אשר היתה אמורה להיכנס לתוקפה בסמוך לכך, מתיישבת עם מסקנה זו. האם התובע פוטר או התפטר? בית הדין סבור שהמסקנה המשפטית העולה מן העובדות שנקבעו לעיל היא שהתובע התפטר.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.