לא די שבית הדין יקבע למשל, על פי הגישה הכללית, כי עובדת ששכרה שולם על פי תפוקה, הנשארת בכל שעות העבודה במפעל, אך תפוקתה פחתה עקב שמירת ההיריון -קמה לה הזכאות לגימלה חלקית למרות שמבחינת שעות העבודה לא רק שלא נעדרה מהעבודה אלא המשיכה לעבוד כרגיל; מבלי שייקבע גם איזה אישור רפואי יהיה עליה להמציא וכיצד תיבחן לגביה הירידה בתפקוד.
...
וכי על כן "הדיון בשאלה האם הפחתת שעות עבודה במהלך ההריון באה בגידרי 'שמירת הריון' כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) ובתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א - 1991 (להלן - תקנות שמירת הריון), לא נדרש לשם הכרעה במקרה שלפנינו. אולם כיוון שחברתי הרחיבה בעניין זה וקבעה הלכה עקרונית המשליכה על כלל ציבור הזכאים לגמלאות לסוגיהן, לא נותרה בידינו הברירה אלא לחוות דעתנו השונה בסוגיה זו של "גימלת שמירת הריון חלקית".בחוות דעתו הרחיב חברי השופט פליטמן ושטח טעמיו, בהסתמך עליהם קבע, בין היתר, כך:
" לפסוק, כי היעדרות חלקית מן העבודה אינה מזכה בגימלת שמירת הריון. תפיסת הזכאות החוקית לאותה הגמלה, מושתתת על היעדרות יומית מהעבודה והבסיס לתשלום בגין אותה העדרות יומית, מחושב אף הוא על פי אותה יחידת זמן של שכר יומי. פיצול תפיסת הזכאות החוקית כאמור של העדרות יומית ותשלום יומי בגינה, על ידי המצאת הזכאות החלקית, ללא כל אסמכתא בדין, אינו אפשרי, כשם שלא יתכן הריון חלקי. יצירת זכאות שכזאת, מנוגדת לחלוטין לא רק לתפיסת החוק באשר לזכאות לגמלה לשמירת הריון, אלא לתפיסת החוק כולו על שלל גימלאותיו. כך, לא ניתן ללא בסיס חוקי לקבוע זכאות יש מאין לגמלה בשל חצי יום דמי תאונה, חצי יום דמי אבטלה, חצי יום דמי לידה או זכאות למחצית גמלת הבטחת הכנסה חודשית, למי שהתייצב בשרות התעסוקה רק בחלק מן החודש. בכל המקרים, הזכאות נקבעת עקרונית על פי בסיס הזמן הקבוע בחוק ולא שבריו. "
אי לכך הגיע למסקנה כי "ידחה הערעור, אך לא מטעמה של חברתי, כי אם מן הטעם הפשוט שגמלת שמירת הריון חלקית עדיין אינה נמנית על הזכויות שמקנה ענף ביטוח אמהות שבחוק הביטוח הלאומי".
נציג הציבור מר יהודה יעיש הסכים לדעתם של סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין והשופט עמירם רבינוביץ.
בנסיבות אלה, ולאור הפרשנות התכליתית להוראות החוק והתקנות עליהן עמדתי לעיל, ולפי הלכת משעני, דעתי היא כי אין לשלול זכאותה של המשיבה לגמלת שמירת הריון גם עבור התקופה בה עבדה באופן חלקי בלבד, ובלבד שלא "ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה".
סוף דבר - מן הטעמים המפורטים לעיל, ולוּ תשמע דעתי, יידחה ערעורו של המוסד לביטוח לאומי ויעמוד בעינו חיובו של המוסד לשלם למשיבה גמלת שמירת הריון באופן יחסי עבור צמצום עבודתה במהלך שמירת ההריון, ובלבד, כאמור, שלא "ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה"
הנשיא סטיב אדלר
הנני מצטרף לדעתו של השופט פליטמן.
לדעתי יש לקבל את הערעור.
