שמירה על שיוויון וטוהר מידות במכרזים

מושכלות יסוד בדיני מכרזים הינן שמירה על השויון וטוהר המידות כשפועל יוצא מכך הוא כי יש להקפיד הקפדה יתירה על קיום תנאי המיכרז על ידי כללים ברורים ואחידים על מנת למנוע פלפולים ומדרון חלקלק (לעניין זה ראו עע"מ 6823/10 מתן שרותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, 28.2.11), עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר – מיכרז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, 27.2.06)).

...

במסגרת הדיון מיום 08.11.17 הסכים ב"כ העותרת, כי ב"כ המשיבה 3 יגיש מסמך בנקאי שיאשר כי הערבות הבנקאית אכן חולטה (ראו: החלטתי מיום 08.11.17).

סבורני, כי אכן מדובר בטעות אנוש גרידא אשר נבעה משׂיכול ספרות- טעות כזו יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו.

התוצאה נוכח כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

לגופו של דבר טענה כי נוסח המיכרז עומד עם חובת הרשות לשמור על השויון וטוהר המידות במסגרת מיכרז צבורי.

...

המבקש ישלם למשיבה בגין הליך זה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

אני קובע את העתירה העיקרית לדיון מוקדם ליום 12/09/18 שעה 12:00.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

תוצאת אי-עמידה בתנאי סף עקרונות היסוד העומדים בבסיס דיני המכרזים הם השמירה על השויון וטוהר המידות והיעילות וחסכון כספי הציבור (ראו: עע"מ 7293/20 פנגיה די דבליו בע"מ נ' רשות שדות התעופה, מיום 24.1.21, בפיסקה 12 לפסק הדין ובאסמכתאות הרבות שהובאו שם, להלן: הילכת פנגיה).

...

הסעד לנוכח המסקנה לפיה יש להורות על פסילת זכיית המשיבה במכרז בשל אי-עמידתה בתנאי הסף במועד הגשת ההצעה, עולה השאלה מה תהיה התוצאה של קביעה זו. במקרה דנא, הגעתי למסקנה לפיה יש מקום להפעיל את דוקטרינת "התוצאה היחסית", המאפשרת לבית המשפט גמישות בבחירת הסעד המתאים בהתאם לאופיו של הפגם ולמכלול נסיבות העניין (ראו: עע"מ 8531/10 זכאי נ' משרד הביטחון, מיום 28.11.11, בפסקה 13 לפסק-הדין; עע"מ 7171/11 העמותה למען איכות חיים וסביבה בנהריה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, מיום 12.8.13, בפסקה 35 לפסק-הדין ובאסמכתאות שהובאו שם; וראו גם דנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל, מיום 15.12.21, בפסקה 83 לפסק-דינו של כבוד השופט פוגלמן).

למסקנה דומה הגיע בית המשפט העליון בהלכת פנגיה, שם נקבע כי על אף שיש לפסול את ההצעה בשל אי-עמידתה בתנאי הסף, מן הראוי להפעיל את דוקטרינת התוצאה היחסית בשל העובדה שכבר נכרת חוזה למתן שירותים בין הזוכה לבין הרשות, מערך הבדיקות הוקם וניתן במסגרתו שירות, כמו גם לגורמים נוספים (פסקה 27 לפסק-הדין).

לפיכך, הגעתי למסקנה לפיה הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא קביעה לפיה לא תוכל המשיבה 1 להפעיל את האופציה פעם נוספת בסוף שנת הלימודים הנוכחית.

בסעיף 5, שם, הביא השופט את התקדימים לענייננו: "כפי שסקרתי בהרחבה בעת"מ (ת"א) 28591-01-11 אלקו התקנות ושרותים (1973) בע"מ נ' מדינת ישראל הרשות הממשלתית למים וביוב (15.3.11) (להלן: "פס"ד אלקו"), מושכלות יסוד בדיני מכרזים הינן שמירה על השויון וטוהר המידות כשפועל יוצא לעקרונות אלו הנה הקפדה יתירה על קיום תנאי המיכרז על ידי כללים ברורים ואחידים כדי למנוע פלפולים ומדרון חלקלק תוך הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים.

...

אחרי ששקלתי את עמדות הצדדים אני סבור שראוי לקבל את העתירה.

אם ההנחה היא שבנק סביר אינו מוציא לאור מסמכים חסרי משמעות, הרי אין מנוס מהקביעה שראוי לקרוא את הערבות שהוגשה לפי המובא במכתב ההבהרה.

אני מקבל איפוא את העתירה, מבטל את החלטתה של ועדת המכרזים, וקובע כי העותרות הן הזוכות במכרז הנ"ל. בנסיבות העניין, אינני עושה צו בדבר הוצאות.

וכפי שנקבע בעת"מ (ת"א) 28591-01-11 אלקו התקנות ושרותים (1973) בע"מ נ' מדינת ישראל הרשות הממשלתית למים וביוב (לא פורסם, 15.3.11), מושכלות יסוד בדיני מכרזים הנן שמירה על השויון וטוהר המידות כשפועל יוצא לעקרונות אלו הנה הקפדה יתירה על קיום תנאי המיכרז על ידי כללים ברורים תוך הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים.

...

לאור כל האמור לרבות שלב העלאת הטענה, יש לדחות בשתי ידיים את השגות העותרת בנדון.

סוף דבר, בשקלול מידתי, ראוי ונכון כאשר, מחד פגמים טכניים בתום לב המקיימים חריג כמצוות בית המשפט העליון, שלא הקנו יתרון לזוכה ולא פגעו בערך השיוויון והתחרות ההוגנת כאשר הצעת הזוכה הינה גם הזולה יותר ומול זאת, מאידך בפני "מעשה עשוי", שיהוי מהותי ע"י העותרת, כפות ידייה הנגועות, הצעתה הלקויה מהותית והאינטרס הציבורי המקיים מעשה עשוי בבית ספר על המשתמע מכך, אינטרס ציבורי מובהק (נזכיר, מועד אחרון להפעלת בית הספר, מרץ 2012), כאשר הצעת העותרת (וכך גם כך הצעת משיבה 2) נדחו בדין וכמפורט.

איני מוצא להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, דין העתירה לדחייה וכן אני מורה.