שמירה על מעמדה של תל אביב-יפו

] כעולה מהחלטתי מיום 4.5.2021, בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין) הטיל על הנתבע בהליך שבכותרת מאסר למשך שבעה ימים בשל ביזוי בית הדין מכוח סעיף 2(א) לחוק בתי-דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק מניעת הפרעה).

תכלית החוק היא להעניק בידי היושבים בדין כלים אופראטיביים לניהול ההליכים שבפניהם ללא הפרעה ותוך שמירה על מעמד בית הדין והשלטת סדר באולם הדיונים (מ"ח 9905/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקות כ"ג-כ"ד (18.4.2017) (להלן: עניין פלוני)).

...

לגופם של דברים, לאחר שעיינתי בהחלטות בית הדין, בפרוטוקול הדיון ובתגובות הצדדים והיועץ, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי מכוח סעיף 2(ב) לחוק מניעת הפרעה ולהורות על קיצור עונש המאסר שהוטל על הנתבע.

במקרה שלפנינו, אני סבורה כי יש להסתפק בתקופת המאסר שריצה הנתבע עד כה. לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הנתבע לצירוף מסמכים להליך דנן שהוגשה ביום 10.5.2021.

סיכומו של דבר, יתרת תקופת המאסר שהושתה על הנתבע לפי סעיף 2(א) לחוק מניעת הפרעה – בטלה.

ההחלטה על ביטול מעמדה של האנגלית כשפה רשמית מעיד על בחירה מודעת של המחוקק דאז לשמור על מעמדן של השפה העברית והשפה הערבית כשפות רשמיות (רע"פ 718/12 חמאדה ואיל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.04.12) (להלן: "עניין חמאדה ואיל").

"דומה כי ערכה של השפה מיתעצם ומקבל חשיבות יתרה, בין אם זה נובע ישירות מזכות האדם לשפתו ובין אם מזכויותיו של נאשם בפלילים שתכליתן, בין היתר, להבטיח את הוגנות ההליך, ובכך להבטיח כי כבוד הנאשם או החשוד לא יוקרב על מזבח האנטרס הצבורי שההליך הפלילי מבקש להגשים. על כן, עניין לנו בזכות נוספת והיא זכות הנאשם להבין את ההליכים המתנהלים בעיניינו ולהיות מעורב בהם. ...." (ראו: עניין חמאדה ואיל), (ראו גם: 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עריית תל אביב יפו, פ"ד נו(5) 393).

...

המשמעות מכל האמור לעיל היא שנדרשת פעולה אקטיבית של הנהג בדבר חובתו להפקיד את רישיונו.

לעניין הוכחת היסוד הנפשי הקבוע לצד עבירת "נהיגה בזמן פסילה" נקבע בפסיקה כי "קיומה של ידיעה יכול להיות מוסק מהודאה מפורשת של הנוגע בדבר או מעדותו הישירה של מי שהשמיע דבר נושא הידיעה באוזני הנאשם; אולם יכול גם שהיא תילמד מן המסקנה ההגיונית העולה מתוך מערכת הנסיבות העובדתית" (ראו: פרשת רחמים הנ"ל) (ראו גם: ע"פ 5981/15 מדינת ישראל נ' סלוצקי (פורסם בנבו, 05.07.16).

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 22982-11-18 ויליגר נ' ליצור שוקלד ממתקים בהוד ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא מבקש צבי ויליגר ע"י ב"כ עו"ד עדי בראונשטיין משיבים 1. עדין קואופרטיב ליצור שוקלד ממתקים בהוד (בפרוק זמני) ע"י ב"כ עו"ד אלעד עפארי, מנהל מיוחד 2. ר.א.ד. נס בע"מ ע"י ב"כ עו"ד קרן רייכבך סגל 3. כונס הנכסים הרישמי ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן ספיר החלטה

למעשה, נוכח המחלוקת המסתמנת בין המנהל המיוחד לבין ראד נס בכל הנוגע לזכויות במקרקעין, שבירורה עלול להמשך זמן רב, הגורם היחיד שיכול מבחינה משפטית "להוציא את העגלה מן הבוץ" כבר עתה הוא המבקש, מכוחו של השיעבוד שיש לו הן על זכויותיה של האגודה והן על זכויותיה של ראד נס. משמע, מבחינתו של המבקש, יהא אשר יהא הבעלים של הזכויות, בכל מקרה המבקש שומר על מעמדו כנושה מובטח במקרקעין, וכגורם שעל פי דין מוקנית לו הזכות לפעול למימוש המקרקעין.

במרבית המקרים ניתן יהיה להסתפק בפקוח מידתי ומצומצם יחסית שלא פוגע מעל הנידרש במעמדו של הנושה המובטח ובזכותו לפעול במנותק מיתר הנושים וההליכים.

...

יחד עם זאת, נפסק בהקשר זה כי "ראוי להישמר מפני הרחבה לא זהירה שכזו אשר עלולה בסופו של דבר להוביל ל"הפקעה" מלאה של כוחו של הנושה המובטח בשם האינטרס של הנושים הבלתי מובטחים.

בנסיבות שתוארו לעיל, לעת הזו לא נסתרה טענתו של המבקש לפיה הוא זכאי לאכיפת השעבוד על הזכויות במקרקעין, בין שיהיו אלה זכויותיה של האגודה ובין שיהיו אלה זכויותיה של ראד נס, ולכן יש מקום להעתר לבקשתו ולהורות על מינוי כונס נכסים זמני כמבוקש.

סוף דבר, עו"ד עדי בראונשטיין מתמנה לתפקיד כונס נכסים זמני של הזכויות במקרקעין, בכפוף להפקדת התחייבות עצמית בסך 200,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 63514-12-19 בן מנחם נ' עירית תל-אביב-יפו תיק חצוני: לפני כב' השופט הבכיר אילן דפדי התובע משה בן מנחם ע"י עו"ד טמיר שרגא ועו"ד משה שרגא הנתבעת עירית תל-אביב-יפו ע"י עו"ד שרון המר פסק דין

לטענתו, בהיותו מנהל מספר עסקים והשקעות שונות ומגוונות ולצורך ניהולם התקין, עליו להמצא בקשר מתמיד עם בנקים שונים, לקבל מהם אשראי ולשמור על מעמדו הרם בעיני הבנקים ועל דרוג אשראי גבוה.

ברע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף ואח', פ"ד נה(5) 510, 524 נקבע כי "בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיוידואלית. אין לקבוע 'תעריפים'. בכל מקרה יש להיתחשב בטיב הפירסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים...". עיון בפסקי הדין אליהם הפנה התובע מעלה כי גם בהם נילקחו בעת קביעת הפצוי שיקולים שונים הקשורים בנסיבות התיק הספציפי החורגים מאך מספר העיקולים שהוטלו.

...

לאור האמור לעיל, משאלה הוטלו על חשבונות התובע מבלי שהוכח שהנתבעת שלחה דרישות תשלום ודרישות מידיות כנדרש בחוק וכן, לאחר ששוכנעתי כי הנתבעת הטילה את העיקולים תוך הפרת חובת הזהירות והנאמנות, הרי שמדובר בהטלת עיקולים בניגוד לדין.

לנוכח נסיבות התיק דנן ולאחר ששקלתי את הדברים, אני קובע כי בהתחשב בהתנהלות הנתבעת, בהטלת העיקולים בשני בנקים שונים ובמספר העיקולים ולאור טענות התובע לפגיעה שנגרמה לו בעקבות האמור, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 50,000 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט: אגרת בית המשפט ששולמה ושכר טרחת עורכי דין בסך של 12,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 26054-01-20 רייכר נ' אוכמן ואח' לפני כבוד השופט יאיר דלוגין התובע ונתבע שכנגד: טמיר רייכר ע"י ב"כ עו"ד אורי **** ועו"ד עידן עזרא הנתבעים ותובעים שכנגד: 1. אייל אוכמן 2. א.ב.נ.י.מ תל דן יזמות וניהול נדל"ן בע"מ 3. ש.א.א. תל דן יזמות בנדל"ן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אייל פלשן החלטה

ביום 2.6.17 הוחלפה בין הצדדים תיכתובת דוא"ל, שבמסגרתה כתב התובע את הדברים הבאים: "קראת לי שותף, לא מרגיש שותף כשאתה לא מצליח לשמור על המעמד שלי מול נתנאל בהקשר שלה". בנוסף, כתב התובע: "עקרונות שכר/תגמול – רובם, דיברנו בפגישה או עקרונות שסוכמו קודם. שכר חודשי של 20K + נסיעות 850 ₪ + מע"מ אלא אם כן יעדיפו בתלוש ואז אולי נוכל להוריד קצת; 25% ממך בכל העיסקאות של תל דן ממלאכי וצפונה כולל ג'ורג' אליוט (משקף 5% נכון לעכשיו, לא פחות מ4% באופן כללי, אלא אם נחליט ללכת עם אזורים על מתוה מימוש מהיר אז יסוכם נקודתית); לעגן כמה ומתי 80%-100%, בהיתר ובסיום הפרויקט; האחוזים שלי מחתימת הרוב החוקי גם בלא קשר להיותי בתל דן – תוך נכונות שלי להמשך מעורבות ולווי פר פרויקט; הסכם מסודר. ולעניין שנאמר ולא סוכם בעיניין הצורך לייצר הכנסה לתזרים השוטף שלי, מציע ככה: מקדמת חתימה בסכום שייקבע בנינו (כולל על רמז 8 כשנגיע) ינתן כמקדמה ע"ח האחוזים פר פרויקט" (נספח ג' לכתב התביעה).

...

לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל, התביעה שכנגד נדחית, אפוא.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת ואילו התביעה שכנגד נדחית.

באשר לנושא ההוצאות, משעה שתביעתו של התובע התקבלה ואילו התביעה שכנגד, שהוגשה על סכום נכבד ביותר ע"ס 1,000,000 ₪ נדחתה, ובהתחשב בהיקף ההליכים, משך ההתדיינות וחשיבות הנושא לצדדים, ישלמו הנתבעים והתובעים שכנגד לתובע עבור שלב זה של ההליך, את אגרת המשפט ששילם עבור התביעה, את הוצאת המשפט האחרות ככל שהיו ויאושרו על ידי וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 75,000 ₪.