בהחלטתי המנומקת שניתנה במעמד הדיון, התרתי את התיקון המבוקש לאחר שסברתי כי נוכח השלב בו הוגשה הבקשה, הגנת הנאשם לא תקופח, כי התיקון המבוקש מוסיף לרשימת העדים את אקדח ההקלר, והוא הכלי שלפי כתב האישום שימש את הנאשם בבצוע האיומים, כך שהוספתו תיתרום לגילוי האמת העובדתית, ובמיוחד לאור העובדה כי אותו אקדח תפוס מתחילת החקירה בתיק ועובדת תפיסתו כחלק מהראיות הייתה ידועה לנאשם עת הוגש נגדו כתב אישום.
הסניגור שוב העלה טענות ביחס לאי התייצבות העדים (לאחר שטען כי ביום 16.1.2022 וידא עם ראש שלוחת התביעות כי כל העדים זומנו ויתייצבו) והדגיש כי העיכובים בניהול התיק ואי שמיעת העדים ברצף, כפי שבקש לא פעם, גורמים נזק עצום לנאשם ופוגעים בהגנתו.
לאור טיעוני התובע והסבריו, בקש הסניגור להשית על המאשימה הוצאות, ולאחר שב"כ המאשימה נימנע מלספק כל נימוק מדוע לא לעשות כן על רקע היתנהלות המאשימה כמתואר עליל, חייבתי את המאשימה בתשלום הוצאות לטובת ההגנה בסך 3,500 ₪, דחיתי את בקשת ההגנה לזכות את הנאשם, קבעתי כי אין כל חובה לשמוע את כל העדים במיקשה אחת שכן הדבר לרוב אינו אפשרי, ובנסיבות יש לקדם את שמיעת התיק שכן התמשכות ההליכים גורמת לפגיעה בנאשם, ועל כן, הוריתי על שמיעת עדותו של העד שהתייצב בבית המשפט, ועל הוצאת צו הבאה כנגד העד כפיר (בשל שגגה צו ההבאה היתייחס לעד אידו שכבר העיד, ובהמשך ניתנה החלטה מתקנת).
אם כן, העברת מלוא חומר החקירה לידי ההגנה בתחילת ההליך הפלילי היא פעולה הכרחית להבטחת קיומו של הליך הוגן ותקין, תוך מתן היזדמנות מלאה לנאשם להכין את הגנתו כנגד המיוחס לו בכתב האישום, ובההסתמך על חומר הראיות הנמצא בידי המאשימה, וזאת לצד חשיבות הבאת מלוא התמונה הראייתית בפני ביהמ"ש הדן בתיק כדי להגיע לחקר האמת ולמנוע עוות דין.
...
אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים על רקע התנהלות המאשימה לאורך ניהול ההליך שבפניי, מצאתי כי קמה לנאשם הגנה מן הצדק המצדיקה ביטול כתב האישום וזיכויו, וכך אני מורה.
בהינתן כל האמור, אני סבורה כי לא ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים ומידתיים, מאשר ביטול כתב האישום.
סוף דבר,
התנהלות המאשימה כפי שהובא לעיל מעוררת קושי לא פשוט.
נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשם בשל קיומה של הגנה מן הצדק, ועל זיכויו.
