מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שלילת שכר נאמן בגין חוסר תום לב

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענתו, אין יסוד בדין לבקשת החייבים; הדירה הייתה בבעלות החייבים ועליהם מוטלת החובה לשאת בתשלומי הארנונה תחת צבירת חוב בהליך הפש"ר, שכן עצם יצירת החוב, יש בו כדי היתנהלות הנגועה בחוסר תום לב. במסגרת תגובת החייבים לתשובת הנאמן, טוענים הראשונים, כי הם חולקים על תחשיב הנאמן בכל הנוגע לסכום אותו עליהם לשלם לצורך קבלת ההפטר, כשבסיס המחלוקת נובע בעקרו מתוספת מאמץ מאקסימאלי בשיעור של 50%.
במסגרת החלטה זו, נקבע בין היתר, כך: "כמוצא אחרון, כי בכפוף לכך שהחייבים יפקידו עד יום 13.10.20 390,000 ₪ בצרוף 40,000 ₪ להבטחת הוצאות הנאמן ושכר הנאמן עקב התנהלותם, לא יאושר המכר.
בנסיבות אלה, מעבר לעובדה שצבירת חובות במהלך הליך הפש"ר, מהוה היתנהלות משוללת תום לב, בית המשפט לא מצא כל נימוק להחיל חיוב זה על קופת הכנוס, ולפיכך, בקשת החייבים, נדחית.
...
בנסיבות אלה, מעבר לעובדה שצבירת חובות במהלך הליך הפש"ר, מהווה התנהלות משוללת תום לב, בית המשפט לא מצא כל נימוק להחיל חיוב זה על קופת הכינוס, ולפיכך, בקשת החייבים, נדחית.
המסקנה המתבקשת היא, כי המקור להסמכת בית משפט לפסוק תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד מעבר לשכר הבסיס, היא תקנה 13 לתקנות השכר המעגנת הסדר חוקי לפיו, רשאי בית משפט לחרוג לצורך התאמת התחשיב שבתקנות השכר לנסיבות המקרה הפרטני, תוך מניעת תוצאה שאינה צודקת, בה לא תהיה הלימה בין היקף הפעולות החריגות שביצע בעל התפקיד כמתואר בסעיף 13 לתקנות השכר והצלחת ההליך מבחינת הנושים, ובין השכר המשולם לבעל התפקיד.
בנסיבות אלה, בקשת החייבים להפחתת שכ"ט הנאמן, נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

התובע בחר להסתיר מידע הנוגע לקבלת כספים לאחר פיטוריו (דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ושכר עבודה כנהג מונית), ואף סרב להצעת הנתבעת להשאר לעבוד בשופרסל בשכר המותאם לתפקידו, ובנסיבות העניין משלא עמד התובע בנטל הוכחת הקטנת הנזק החל עליו, ממילא יש לשלול כל פיצוי, שכן באפשרותו היה להקטינו.
] מן הכלל אל הפרט לאחר ששמענו את העדויות בתיק ועיינו במלוא החומר המצוי בתיק בית הדין, שוכנענו כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב ושלא בהגינות בתהליך קבלת ההחלטה בדבר ניודו של התובע מתפקיד מנהל סניף לתפקיד סגן מנהל, החלטה שהייתה "הרת גורל" ביחס לעתידו התעסוקתי של התובע בנתבעת.
בהתאם, מר שמחי העיד בסעיף 24 לתצהיר עדותו הראשית, כי לנוכח חוסר שביעות רצון הנתבעת מעבודתו של התובע, "גיבשנו - מר לרון, מר כהן ואנוכי - החלטה, לפיה לאחר סגירת הסניף לא יעבור התובע לשמש בתפקיד מנהל בסניף החדש, אלא יימצא בעיניינו פיתרון אחר". כלומר, ההחלטה על העברת התובע מתפקיד מנהל סניף התקבלה אצל הנתבעת כהחלטה מוגמרת וסופית בפורום סגור שכלל את מר שמחי, מר לרון ומר כהן, עוד בטרם שמע מי מהנתבעת את עמדת התובע בעיניין.
בכלל זה, אף לאחר שלכאורה העניקה הנתבעת את זכות הטיעון לתובע - תחילה ביחס להחלטה שלא לאפשר לו להמשיך בתפקיד מנהל, ולאחר מכן אף ביחס להחלטה לסיים את העסקתו - שוכנענו כי הנתבעת בשום שלב לא שקלה את טענות התובע בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כאמור לעיל הציבה את התובע בפני שתי אופציות בלבד: העברתו לתפקיד סגן מנהל בתנאי שכר של סגן מנהל, או סיום עבודתו בשופרסל.
...
התביעות לתשלום פיצוי נפרד בגין "הפרת חובת נאמנות ביחסי עובד-מעסיק" ועוגמת נפש – נדחות.
בשים לב לכך שהתובע זכה בסכום כספי המהווה כ-5.8% בלבד מסכום תביעתו המקורי, לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות והשתתפות בשכ"ט עו"ד לטובת התובע.
נציין, כי על אף הפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק, לא מצאנו לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת וזאת בשים לב להתנהלותה של הנתבעת כפי שפורטה בפסק הדין אשר מצדיק לדעתנו את קבלת מלוא הסכום שנפסק מבלי לשלם את הוצאות הנתבעת.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במקרה שלפנינו, עתירת החייבים אינה להקטין את שכרו של הנאמן בשל אחת מן העילות שבתקנה 13 בתקנות השכר, אלא שלילה מוחלטת של שכר הנאמן, זאת מבלי להצביע על מקור ההסמכה המדוייק לכך.
עוד יש להבהיר כי כשם שיש להוכיח חוסר תום לב של חייב בהליך ואין להסתפק בחשש בעלמא, כך נכון הדבר גם לגבי טענות המופנות כלפי תום ליבו ויושרו של הנאמן – שיש להוכיחן כדבעי.
...
אציין כי גם בית המשפט מצא עצמו לא אחת נדרש להביע מורת רוח מההתנהלות של כל הצדדים בהליך: כך למשל בלטה היעדרותו של בעל התפקיד עצמו מהדיון האחרון, על אף שהיה ברור כי הדיון יתמקד בטענותיה של ב"כ החייבים כלפי תפקודו.
סוף דבר החייבים לא הצביעו על סמכותו של בית המשפט לשלול בסופו של ההליך את מלוא שכרו של בעל התפקיד.
משכך, אני מורה לכנ"ר לערוך חישוב מפורט ומסודר בעניין ולהגיש תחשיבו תוך 30 ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בבד"מ 18/98 (פורסם בעט ואתיקה 58 (יוני 2000) ע 5, 9 ,להלן: בד"מ 18/98) נקבעו הדברים הבאים: "אין הפרת חובת נאמנות בלא קיום חובת נאמנות. ולכן נידרשת ראיה להווצרות יחסי נאמנות. השאלה הנה עובדתית – אובייקטיבית ונגזרת מאופי פעולות ויחסי הצדדים, ולא לפי מה שסבר צד זה או אחר. אין אדם נעשה "נאמן" הזולת רק משום שהזולת סבור ו"מניח" כך אלא זו שאלת-חוק שיש להכריע בה על סמך עובדות".
לפי פסק הדין, האחריות לעריכת הסכם שכר טירחה מוטלת, על שכם עורך הדין, ומחדלו בעיניין זה, אף כי אינו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר (פסקה 14 לפסק דינו של כבוד השופט ריבלין).
בהקשר זה יודגש כי לאור הודאת הנתבע שני כי הוא אכן חב כספים, עסקינן בחוסר תום לב מובהק, היות ולמצער יכול היה להפקיד את הכספים אשר לשיטתו אינם במחלוקת בקופת בית המשפט, ולא מן הנמנע כי לו שילם ולו את הסכום החלקי שהוא מאמין שעליו לשלם, תביעה זו כלל לא היתה באה לעולם.
משהתובע לא הוכיח כי פעל לערוך הסכם שכר טירחה בינו לבין שני ועל אף תום ליבו של התובע, ובשים לב כי בוצעה בסופו של יום על ידו עבודה משפטית לטובת שני, מוטל על התובע החובה להוכיח את גובה שכר הטירחה הראוי בגין השרות המשפטי אותו נתן לשני ולהוכיח כי שכר טירחה של 15% + מע"מ מסכום ההפחתה, הנו שכר טירחה ראוי, בנסיבות העניין.
...
אין חולק בין הצדדים- כי התובע ביצע עבודות עבור מי הנתבעים והקטין את החובות והקנסות המפורטים בנספח ט' לכתב התביעה וכי בגין עבודתו זו הוא זכאי לשכר טרחה, אולם בפועל התובע לא קיבל ממי מהנתבעים, כל תשלום בגין עבודתו זו. השאלות במחלוקת האם התובע הצליח להפחית את החובות של מי מהנתבעים והמפורטים בנספח ט' לכתב התביעה אל מול עיריית באר שבע, מסך של 546,601 ₪ לסך של 39,950 ₪? האם הסכם שכר הטרחה מיום 17/1/16 חל על מי מהנתבעים בגין הפחתת החובות והקנסות המפורטים בנספח ט' לכתב התביעה? קרי, על בית המשפט לבחון ולהכריע האם שכר הטרחה לו זכאי התובע בגין הקטנת החובות הנטענים ( נספח ט' לכתב התביעה ) צריך להיות מבוסס על הסכם שכר הטרחה מיום 17/1/16? האם הקטנת החובות הנטענת יכולה להיכלל תחת הסכם שכר הטרחה נשוא התובענה? האם הסכם שכר הטרחה מיום 17/1/16 הינו הסכם כללי בין מועדון הברקה והנתבעים לתובע ללא הגבלת זמן או שמא הינו הסכם ספציפי, אישי וייחודי בין שנהר לתובע בלבד? האם בין התובע לשני נערך הסכם ואם כן, -מהו אופן ההתקשרות בין התובע לשני? האם הסכם שכר הטרחה מיום 17/1/16 חל גם על שני ועל עבודתו של התובע בכל הנוגע להפחתת החובות והקנסות המפורטים בנספח ט' לכתב התביעה? מהו גובה שכר הטרחה אותו זכאי התובע לקבל וממי מהנתבעים? דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות אשר הופיעו בפני הגעתי להכרעה כי אין חולק כי התובע זכאי לקבל את שכר טרחתו בגין עבודתו להפחתת החובות המפורטים בנספח ט' לכתב התביעה והתובע לא קבל את שכרו, והרושם שאין על כך חולק.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי העדים הגעתי להכרעה כי דין התביעה כנגד הנתבע 2 להתקבל, וכי דין התביעה כנגד הנתבע 1, שנהר, וכנגד מועדון הברקה להידחות.
נוכח זאת אני קובעת כי השכר הראוי שזכאי התובע לקבל משני בגין שירותיו המשפטיים והפחתת החובות והקנסות המפורטים בנספח ט' לכתב התביעה יעמוד על סך של 50,670 ₪ + מע"מ כחוק ובסה"כ 59,791 ₪.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, בסופו של יום, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע מס' 1 הוא שנהר וכנגד מועדון הברקה, היא הנתבעת מס' 3.
כמו כן אני מורה על קבלת התביעה כנגד הנתבע מס' 2 באופן חלקי ומחייבת אותו לשלם לתובע את השכר הראוי בגין שירותיו המשפטיים בסך כולל של 50,670 ₪ + מע"מ כחוק ובסה"כ 59,791 ₪, אשר יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

היחיד אף טען שהיה על הנאמן לדחות את תביעת החוב בשל חוסר תום לב של הנושה בזקיפת החוב לפרעון מלא מלכתחילה.
" (תע"א (איזורי נצ') 1623/08 סעיפאן ענאן - בני מ. שהואן בע"מ [פורסם בנבו, 29.05.2012]) אם לא די בכך, אוסיף שגם אם הייתה ההודאה נחשבת תקפה כלפי היחיד, לא היה בכך כדי לשלול מהנאמן את הצורך לבחון את החוב לגופו, לפי תדפיסי חשבון הבנק ותיק ההוצל"פ. המלומד קדמי ציין בעיניין זה כדלקמן: "הכלל הוא, כפי שכבר נאמר, כי הודאת חוץ הנה "ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות [כאמור ב-ע"א 211/63] ו"משמעות הדבר היא, שאם הובאו במשפט גם ראיות אחרות [בנוסף ל"הודאת חוץ" או ל"הודאה" בעדותו של בעל הדין], התומכות בעיניינו של בעל ההודאה (אף כי שונות הן מעדותו שלו או אף סותרות אותה), בידי בית המשפט, אם שוכנע באמיתותן, להעדיפן על פני עדותו (ראה: ע"א 211/63..
מכל האמור עד כה, עולה שהכרעת החוב של הנאמן כוללת את סכום החוב שנקבע בפסק הדין, בצרוף החיובים בשכר טירחת עו"ד ואגרה בעת פתיחת תיק ההוצל"פ, ובנכוי התשלום בסך 3,135 ₪ בלבד.
...
הצדק עם הנאמן, שלא ניתן לבצע הקטנת חוב אך על בסיס השערה של היחיד שהכסף הועבר לפירעון חיוב זה. אף לא ברור מניין הסיק היחיד את המסקנה שהעיקול נובע מתיק ההוצל"פ, שעה שליחיד חובות נוספים לנושים אחרים.
לאחר שבחנתי את כלל התקבולים הנטענים שהציג היחיד, יש לבחון האם אלו נכללו בהכרעת החוב.
התוצאה היא הפרש של קרוב ל-30,000 ₪ מעל לסכום הכרעת החוב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו