שלילת רישיון נהיגה עד לסיום ההליכים המשפטיים

במקרה דנן מיתחם העונש ההולם כולל מאסר החל ממאסר בן 8 חודשים עד מאסר בן 16 חודשים וכן פסילת רישיון נהיגה למשך שנים החל מ 8 שנות פסילה עד 15 שנות פסילה.

הנאשם סיים לימודיו התיכוניים, בחר במסלול של ישיבת הסדר במטרה להתגייס לצה"ל. הנאשם מעוניין להתגייס לצה"ל לאחר סיום ההליך המשפטי.

10 שנות פסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, בנכוי פסילה מנהלית ובנכוי פסילה עד תום ההליכים .

...

במקרה דנן, הנאשם נהג במהירות שאינה מתאימה, איבד שליטה שגרמה לו לסטות לימין, לחזור שמאלה לנתיב שלא במהירות מתאימה, לסטות שוב, לאבד שליטה על הרכב, להתהפך, ובסופו של דבר להתנגש עם רכב שהגיע בנתיב הנגדי ממול.

במסגרת החלטתו, דחה ביהמ"ש בקשה לעיון מחדש בהחלטתו המוקדמת מיום 1.3.20, בה הורה על פסילת רישיון הנהיגה של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עם הגשת כתב האישום, והגם שבנתיים נסתיימה הפסילה המנהלית, הגישה המשיבה בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

לא הוברר כיצד שלילת רישיון הנהיגה משפיעה על סוגיית כשירותו של העורר להחזיק במשרתו כמורה.

...

ביהמ"ש שקל את דרך התנהלותו הלכאורית של העורר, יחד עם תוצאותיה הטראגיות של התאונה, ובא לכלל מסקנה כי חרף עברו התעבורתי המקל, לא נסתרה חזקת מסוכנותו.

נוכח זאת, שותף אני למסקנה בימ"ש קמא, לפיה מעובדות כתב האישום נלמדת מסוכנות.

לגופו של עניין נקבע כי ביהמ"ש אינו מוצא להתערב במסקנה, לפיה העורר לא עמד בנטל לסתור את חזקת המסוכנות שקבע המחוקק (לעניין העובדה כי אין בהעדר עבר תעבורתי משום אינדיקציה מכרעת לסתירת המסוכנות, השוו עוד: ב"ש (מחוזי ירושלים) 5175/08 מדינת ישראל נ' יוגב קורן).

הנאשם הביע היתנגדות לשילוב בטיפול מסוג זה, תוך שציין כי הוא מעדיף לסיים ההליך המשפטי בכותלי הכלא ולקבל גזר דין.

המאשימה עתרה למקם את הנאשם בתחתית המיתחם, וכן להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה, קנס, שלילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים ופסילה על תנאי.

נקבע כי "עונשו של המערער אינו מחמיר עימו כלל ועיקר, ואף מקל עימו... בית המשפט המחוזי העניק משקל נכבד לנסיבותיו האישיות של המערער ולהליך השיקומי אליו נרתם, עד כדי שחרג באופן משמעותי ביותר ממיתחם העונש שקבע וממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות".   עפ"ג (מרכז) 62489-07-17 אבו דקה נ' מדינת ישראל (31.12.17)בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 29.95 גרם נטו.

...

ציינה כי בסופו של דבר מעצרו היה לטובה הואיל והוא הצליח להיגמל.

ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (9.1.13) – נדחה ערעורו של המערער, אשר הורשע, על פי הודאתו, באחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-43 גרם, שלא לצריכה עצמית והוטלו עליו 36 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו, יעבור הנאשם עבירת סמים מסוג פשע.

הנאשם ביטא שאיפה להתגייס לצבא, אך בעקבות מעצרו, פוטר משירות צבאי, ויוכל להגיש על כך ערעור רק לאחר סיום ההליך המשפטי.

הנאשם שלל צריכת אלכוהול, ושיתף, כי החל לצרוך קאנביס בחצי שנה טרם מעצרו, באופן חברתי ובתכיפות יום יומית.

בית משפט השלום בבאר שבע קבע מיתחם ענישה הנע בין 6 עד 20 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 4 חודשים.

מובהר לנאשם, כי כל עוד לא הופקד הרשיון – יהיה פסול מלנהוג, אך הפסילה לא תימנה; פסילה מקבל ומהחזיק רשיון נהיגה לרכב מנועי, בת 6 חדשים, על תנאי, תקופת התנאי -למשך 3 שנים מסיום הפסילה בפועל; השמדת הסמים בחלוף תקופת העירעור.

...

לעבירות אלה השלכות – הן מבחינת שלום הציבור ובריאותו, והן השלכות כלכליות, תוך גלגול כספים לא מדווחים, בהיקף גדול, אשר, בסופו של דבר, מגיעים למימון פשיעה, הימורים ושאר תופעות שליליות הפוגעות בכלכלת המדינה ובחברה.

כבר נאמר לא פעם, כי בעבירות סמים – נדחות הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי.

בפני בקשה להורות על פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

גם במסגרת בקשה שהוגשה בתיק המעצר בימ"ש זה הבהיר כי הליך המעצר הסתיים ועל כן לא ניתן לידון בבקשת הפסילה בתיק המעצר, לאחר שכבר ניתנה החלטה של ביהמ"ש העליון.

...

כן ר' ב"ש (מח' ת"א) 90192/07 רדלייך נ' מ"י, נקבע , כב' השופטת אהד, כי: "לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מידית". עוד ביחס לעבירה של נהיגה בשכרות נקבע בפסיקה – בש"פ 10865/06, ישעיהו נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו), מיום 14.1.07 בערר על פסילה מנהלית מציין ביהמ"ש העליון, כב' השופט לוי: "לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". בב"ש 92071/08 קוזיאל נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו), מיום 14.12.08, צויין: " תכלית הפסילה המנהלית היא לאיין מסוכנות של מי שהיה מעורב בביצוע עבירה חמורה על פקודת התעבורה ותקנותיה, ונהיגה בשכרות הינה אחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה.

בנסיבות העניין , אני סבורה כי מסוכנותו של המשיב גבוהה ואין בשיהוי כדי להפחית ממנה או לצמצמה באופן שאינו מצדיק פסילתו כעת.

נוכח נסיבותיו האישיות והכלכליות , כפי שגם נידונו בהחלטת ביהמ"ש העליון בבחינת תנאי שחרורו ממעצר, אני סבורה כי יש לאפשר למשיב להמשיך ולהתפרנס, באופן של נהיגה על מלגזה.