מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שלילת רישיון נהיגה לאחר תאונה קטלנית

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

עוד התייחסה ב"כ המבקשת להוראת החוק המקימה חזקה אוטומאטית של מסוכנות המחייבת המשך פסילת רישיון נהיגה בתאונות בהן נהרג אדם ולנטל שעובר אל המשיב להראות כי לא נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו.
בע"ח 55240-01-11 צצלניצצקי נגד מדינת ישראל, קבעה כבוד הש' אוהד: "... לשון הסעיף מלמדת כי לנהג המעורב בתאונה קטלנית קמה חזקת מסוכנות, המונעת ממנו מלהמשיך ולנהוג באופן מיידי, אך הנהג יוכל לנסות לשנות את רוע הגזירה, אם ישתכנע בית המשפט לאור נימוקיו שאין בהתנהלותו כדי להוות סכנה ממשית לציבור המשתמשים בדרך, יפעיל ביהמ"ש שיקול דעת ולהשיב לנהג את רישיונו..., תוך שלשון הסעיף ברורה, והנטל להוכחה כי נהיגתו אינה מסוכנת מוטלת על הנאשם.
כב' הש' דורנר ציינה, שבהליך מינהלי המופעל סמוך לארוע תאונה קטלנית, הרי ש"חזקת המסוכנות", בצרוף תקופת הפסילה המנהלית הארוכה ביותר הקבועה בחוק, משקפים תפיסה מוסרית המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד, ומכאן גם קיימת תכלית משנית שביסוד הפסילה, והיא "תקופת צינון", על פיה, יש למנוע מנהג שבנהיגתו קופחו חיי אדם, מלהמשיך ולנהוג מיד לאחר מכן.
...
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, אני קובעת כי המשיב לא עמד בנטל הנדרש ממנו, שכן מעדותם של עדי ראיה לתאונה, עולה כי המשיב סטה לעבר הנתיב השמאלי ופגע במנוח: איליה שקד – עד זה נהג ברכבו בכביש 2 לכיון צפון ולאחר שעצר בתחנת אוטובוס במקום ועמד להשתלב חזרה בכביש, הבחין ברכב לבן, שמע "בום" והבחין באופנוע בנתיב השמאלי.
המשיב נוהג משנת 2013, ובמהלך התקופה, צבר לחובתו שתי הרשעות קודמות בלבד, אך עם זאת, נאמר, בין היתר, בב"ש 5175/08, יוגב קרן נגד מדינת ישראל: "המחוקק הבהיר בסעיף האמור כי בדרך כלל די בעובדה שאדם גרם לכאורה לתאונת דרכים שבה קופחו חיי אדם, כדי ללמד כי המשך נהיגתו מסכן את הציבור. מן הראוי להדגיש כי אין ענייננו בכליאה מאחורי סורג ובריח או בחוסר אפשרות להתנייד אלא באיסור זמני על נהיגה כדי להגן על הציבור מפני נהיגה מסכנת חיים. הנאשם יכול אומנם להפריך את החזקה בדבר מסוכנתו ולעניין זה יש רלוונטיות הן לנסיבות המקרה הספציפי והן לעברו התעבורתי ואולם, אין מקום לקביעה לפיה די בהעדר עבר תעבורתי מכביד, כדי לסתר את החזקה שהרי זו נלמדת לכאורה מעצם הנהיגה בחוסר זהירות שגרמה להריגת אדם". מכל האמור לעיל, אני קובעת כי הראיות שבידי המבקשת מעידות על מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב וכי חזקת המסוכנות לעיל, לא נסתרה על ידי ההגנה, גם לא נוכח עבר תעבורתי תקין ולפיכך, אני נעתרת לבקשה ומורה על פסילתו של המשיב, עד לתום ההליכים בעניינו.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2023 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

" בבש"פ 8645/07 חדש נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (29.10.07) נקבע כי מדובר, הלכה למעשה, בפסילה אוטומאטית וכך נפסק : "בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי מדובר בפסילה אוטומאטית, אשר מטרתה להביא לכך שנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבותו בתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לא ימשיך לנהוג ולסכן בנהיגתו את הציבור, אלא אם ישתכנע בית המשפט שנהיגתו אינה מהוה סכנה לציבור...אמור מעתה, כי סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע חזקת מסוכנות החלה על נאשמים שהיו מעורבים בתאונה שהביאה למותו של אדם, ועליהם מוטל הנטל להפריכה" כב' השופטת ארבל, כתוארה דאז, סיכמה את תכליתה של הוראת סעיף 46ב לפקודה, במסגרת בש"פ 6653/13 אבי אליהו נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (27.10.13): "משהוגש כתב אישום בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים קטלנית, נקודת המוצא היא פסילת רישיון. הגשת כתב אישום בעבירה זו מקימה חזקה לפיה ישנו סיכון שבהמשך נהיגתו של הנאשם ויש למונעה בעזרת שימוש באמצעי של פסילת רישיון. עם זאת, המחוקק הותיר לבית המשפט אפשרות להמנע מפסילת הרישיון, אם שוכנע כי לא קיים סיכון בהמשך נהיגתו של הנאשם. הנטל להוכחת חריג זה מצוי על כתפיו – בש"פ 6757/09 מזרחי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 14.12.09; בש"פ 9437/11 אבו סלוטה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 29.1.12". הקטל הרב בכבישים קטל החוצה מגזרים, תרבויות, עדות וגובה קורבנות בנפש, שינה המחוקק את נקודת האיזון והחליט כי בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, יש להורות על פסילת רישיון נהיגה של נהגים המואשמים בעבירה, עד לפסק הדין.
בעיניין זה, יפים דבריו של כב' השו' רובינשטיין, במסגרת בש"פ 6757/09 דוד מזרחי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 14.9.09: "דעת לנבון נקל, כי המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם – לדעתי – לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו.
...
מעיון בחומר הראיות לכאורה שהונח בפני , ולאחר שבחנתי טענות הצדדים בכובד ראש, שוכנעתי כי חזקת המסוכנות הסטטוטורית העולה מנסיבות התאונה במקרה דנן, לא הופרכה על ידי המשיב.
לאור נסיבות התאונה, המקימות חזקת מסוכנות, חזקה שלא נסתרה מצד המשיב - מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לגמר הדין.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2015 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, כב' השופטת כרמית פאר גינת (להלן:"בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 19.7.15 בתיק פ"ת 8851-06-15 (להלן:"ההחלטה") ,במסגרתה נעתר בית משפט קמא באופן חלקי לבקשת המשיבה לפסילת רישיון הנהיגה של העורר עד תום ההליכים נגדו והורה על פסילת רישיון הנהיגה של העורר, זאת למשך שישה חודשים מיום מתן ההחלטה.
ביהמ"ש העליון פרש את הוראת החוק הנ"ל באופן מחמיר, בקובעו כי "המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם... לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו" (בש"פ 8645/07 חדש נ' מדינת ישראל (29.10.07)).
מדברי ההסבר להצעת החוק עולה מטרת הפסילה במקרה בו מואשם נאשם בעבירה שהביאה לתאונת דרכים קטלנית, זאת כהאי לישנא: "להביא לכך שנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבותו בתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לא ימשיך לנהוג ולסכן בנהיגתו את הציבור, אלא אם כן ישתכנע בית המשפט שנהיגתו אינה מהוה סכנה לציבור" (הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז – 2007, ה"ח 129).
...
בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, כב' השופטת כרמית פאר גינת (להלן:"בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 19.7.15 בתיק פ"ת 8851-06-15 (להלן:"ההחלטה") ,במסגרתה נעתר בית משפט קמא באופן חלקי לבקשת המשיבה לפסילת רישיון הנהיגה של העורר עד תום ההליכים נגדו והורה על פסילת רישיון הנהיגה של העורר, זאת למשך שישה חודשים מיום מתן ההחלטה.
עוד ציינה ב"כ המשיבה, כי הושתו בעבר על העורר עונשי פסילה והטעימה, כי בית משפט קמא שיקלל בנידון דידן את תמונת הראיות לכאורה ואת עברו התעבורתי המכביד של העורר והגיע למסקנה בדבר ביסוס המסוכנות בהמשך נהיגתו של העורר.
בנקודה זו יצויין, כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ העורר, לפיה לא נתן בית משפט קמא כלל משקל לעניין השיהוי ולקביעתו באשר לאי הצדקת השיהוי, שכן בית משפט קמא, בהינתן השיהוי, החליט להורות על פסילת העורר לתקופה של 6 חודשים ולא עד תום ההליכים נגדו.
נוכח כל האמור לעיל, דין הערר להידחות והנני מורה כן. מזכירות בית המשפט תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ותשיב את תיק החקירה לידי המשיבה.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון ומסקנות אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר שעיינתי בחומר החקירה, נתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולהחלטת בית משפט קמא והתרשמתי ממכלול נסיבות העניין - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להיתקבל, ויש להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים בעיניינו.
מלשון החוק משתמע, כי די בהגשת כתב אישום כדי להורות על פסילה כאמור, כך גם עולה מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז-2007), שם נאמר: "בהתאם להצעת החוק, יפסול בית המשפט באופן אוטומאטי נהג כאמור שהוחלט להעמידו לדין, מהחזיק ברישיון נהיגה, והפסילה תהיה עד תום ההליכים המשפטיים". דעת לנבון נקל, כי המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור, להרתיע ולאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו.
לאור זאת, נקבע לא אחת, כי במקרים כגון דא יש לשלול את רישיון הנהיגה באופן אוטומאטי.
...
בנסיבות אלו, לעת הזו, אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה האשמה לתאונה אינה מוטלת עליו, או כי נסיבות התאונה אינן מלמדות על מסוכנות הנשקפת מנהיגתו.
בהינתן כי המשיב ביצע עבירת תנועה ונהג בחוסר זהירות וכתוצאה ממנה, כך לכאורה, נגרם מותו של נער צעיר, שוכנעתי כי המשיב לא הפריך את חזקת המסוכנות המיוחסת לו. למעלה מכך, טענת המשיב לפיה נסיבות התאונה מלמדות כי האחריות לתאונה אינה רובצת על כתפיו, כמוה כטענת הגנה אשר בית המשפט לא נזקק לה בשלב זה, שכן ככלל, מקומן של טענות אלו להתברר במסגרת פרשת ההגנה (בש"פ 8450/02 זינגר נ' מדינת ישראל (10.10.2002)).
הנה כי כן, לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שהונחו לפניי, לאור מעורבותו הלכאורית של המשיב בתאונה קטלנית שמקורה בעבירת תנועה שביצע, אני מקבל את הערר ומורה על פסילת רישיונו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

העוררת טוענת כי עברה התעבורתי, נסיבותיה האישיות ונסיבות קרות התאונה אינם מלמדים על מסוכנות מצדה, אשר מחייבת את פסילת רישיון הנהיגה שלה לתקופה כה ארוכה, וזאת בהתאם להלכות של בית משפט זה. המשיבה סומכת ידיה על החלטות הערכאות הקודמות וטוענת כי לאור נסיבות קרות התאונה אין מקום לקבל את הערר ולא נראה כי נסתרה חזקת המסוכנות בעיניינה של העוררת.
עמד על כך חברי השופט א' רובינשטיין בבש"פ 6757/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.9.2009): "דעת לנבון נקל, כי המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם - לדעתי - לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו.
...
במקרה דנן לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, את הנטען בכתב האישום, ואת ההחלטות של הערכאות הקודמות הגעתי לכלל מסקנה כי העוררת לא הצליחה לסתור את חזקת המסוכנות הנשקפת ממנה.
כמו כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, התיק קבוע להוכחות בתוך תקופת הפסילה, ועובדה זו מחזקת את המסקנה כי הפסילה הינה מידתית וראויה בנסיבות בעניין.
סוף דבר, הערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו