שלילת קשר סיבתי בין מחלה לנזק

ככל שהתובע לוקה באחת ממחלות המיקצוע כאמור, מתבקש המומחה לקבוע האם ניתן לשלול קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה? לחילופין - מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בידיים? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהוא בין עבודת התובע המתוארת בסעיף 4 לעיל לליקויו? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

...

ככלל, אין המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בודק את בעל הדין, שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת או בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

יצוין כי ביום 10.12.21, ניתן פסק דין בהליך זה במסגרתו נדחתה תביעת התובע לאור חוות דעתו של המומחה דאז, פרופ' אריה אינגבר (להלן - פרופ' אינגבר), אשר שלל קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו.

להלן עיקריה: "... הקשר שבין סרטן תאי בסיס לבין חשיפה לקרינת UV מורכב אבל באופן כללי, על פי הידע העדכני, קיים קשר סיבתי רפואי בין חשיפה לקרני UV לבין התפתחות BCC. בדרך כלל מדובר בחשיפה לקרני שמש, אבל בהחלט סביר שחשיפה לקרני UV ממקור אחר, מלאכותי, יגרמו גם הם לסרטן זה. עברתי על הספרות הדנה בנזיקי קרינת אולטרה-סגול ממקורות מלאכותיים [ר.צ.: מצויינות הערות שוליים עם הפנייה למקורות], יש אזכור נרחב לפעולות הלחמה/ריתוך. מוזכרים גם מכשירים לחיטוי/סטריליזציה, עבודת צביעה והקשיית חומרים וצבעים, בדיקת שטרות כסף, תאורה חזקה באולפני טלויזיה. כמוכן מכוני שיזוף רפואיים וקוסמטיים. עבודת הדפוס אינה מוזכרת או שמקבלת אזכור שולי במאמרם אלה. עברתי על מאמרים הדנים במחלות מיקצוע ונזקי בריאות של העובדים בדפוס. לא מצאתי ברובם אזכור של ניזקי חשיפה ל-UV, למרות שהמחברים אינם מתעלמים מהשמוש במנורות בתהליך. עיקר תשומת הלב ניתנת לחומרים הרעילים המתנדפים מהתהליך ומהוים סיכון בריאות, לרבות חומרים אורגאניים נדיפים, אוזון, ומתכות כבדות כמו כרום, סלניום ואחרים. למשל, במאמר עדכני בן 26 עמודים בו מפרטים את כל הנזקים הנגרמים בעבודות הדפוס, לרבות מחומרים אורגאניים נדיפים, מתכות כבדות ואוזון יש פחות מעמוד הדן בהשפעת קרני UV.

...

טבלה 4 מפרטת את עוצמת הקרניים שנמדדו בכמה תהליכים ועמדות בעבודות הדפוס ומגיעה למסקנה, ש-Safe exposure time זמן חשיפה בטוח הן לתפעול חד פעמי, והן לטיפול יום יומי הוא 8 שעות.

כמו כן, ציינתי כי מאחר והתובע איינו מיוצג, המזכירות תמציא החלטתי זו לתובע.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

ככל שהתובע לוקה באחת ממחלות המיקצוע כאמור, מתבקש המומחה לקבוע האם ניתן לשלול קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה? לחילופין - מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בידיים? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהוא בין עבודת התובע המתוארת בסעיף 4 לעיל לליקויו? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

...

גם באותו מקרה, הציע בית הדין בערעור כי ימונה מומחה רפואי נוסף, זאת "מאחר ועולה מחוות הדעת של המומחה כי הוא שולל קטיגורית את האפשרות שעבודת הקלדה תגרום ל-CTS ומאחר ולכאורה ניתנו גם בתקופה האחרונה חוות דעת שמהן יכול להשתמע אחרת...". לאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה ובתגובה לה ועל יסוד ההלכה האמורה, שוכנעתי כי אכן מתקיימות בענייננו הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף.

דעתו של המומחה בהקשר זה מתבססת בעיקרה על ספרות מקצועית עדכנית אשר לא מצאה קשר בין עבודה מול מחשב לבין תסמונת התעלה קרפלית: "...העבודה סקרה מאמרים מ-20 שנה אחרונות בנושא הקשר בין עבודת מחשב לגווניה לבין התפתחות תסמונת תעלה כפית. מסקנת המחברים הייתה כי לא נמצא קשר בין עבודה מול מחשב לבין התפתחות תסמונת תעלה כפית, מטרה אנליזות נוספות בתחום הקשר בין תסמונת תעלה כפית לעבודה מול מחשב, לאורך השנים, הראו כי לעבודה מול מחשב תרומה מינורית לליקוי... לאור שכיחות תסמונת התעלה הכפית באוכלוסיה הכללית, משלח ידו של התובע כמהנדס אבטחת איכות וניהול פרויקטים, ספרות מקצועית עדכנית השוללת קשר בין עבודת מחשב לסוגיה להתפתחות תסמונת תעלה כפית וקיומה של תסמונת תעלה כפית בשתי ידיו של התובע במקביל, אני קובע כי אין קשר סיבתי ולא על דרך החמרה בין תנאי עבודתו של מר רודוגובסקי להתפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין ושמאל". גישתו הרפואית של המומחה קיבלה אישוש נוסף במסגרת חוות דעתו המשלימה שניתנה בדרך של מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו: "חוות דעתי מנומקת ובה קביעתי כי אין כל קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לתסמונת תעלה כפית. קביעה זו אינה נשענת רק על העובדה כי התובע סובל מתסמונת תעלה כפית דו צדדית". אכן, המומחה מתבסס על מטה אנליזה גדולה שפורסמה לאחרונה בעיתון האיגוד האמריקאי לרפואה תעסוקתית וסקרה מאמרים רבים, אולם בנסיבות העניין, אין די בחוו"ד המומחה בהליך כאן, כדי להביא לידי ביטול מוחלט את העובדה כי לפחות עד עתה, היה ידוע על שתי אסכולות בעניין הנדון.

בהחלט יתכן כי אותה עבודה שפורסמה, תביא סוף לקיומן של שתי אסכולות שונות, אולם אין די בחוו"ד מומחה אחד בנסיבות אלה, כדי להביא למסקנה זו. לפיכך, יש לקבל את הבקשה ולמנות מומחה רפואי נוסף.

האם נוכח העובדות, כפי שצויינו על ידי בית הדין, לפיהן מדובר בפעולות קבועות, 6 שעות מדי יום עבודה ולא בפעולות לעיתים, ניתן לשלול קשר סיבתי בין מחלת הצואר לעבודה? במידה ותשובתך שלילית, נא נמק אותה.

המומחה מטעם ביה"ד ניתח את הממצאים הרפואיים שהיו בפניו בצורה מנומקת ומפורטת וקבע בהסתמך עליהם, כי "לא ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% קשר סיבתי בין מחלת הצואר לעבודה. אין בעבודה העברת כוחות או עומסים על החוליות או הדיסקים שבצוואר. אין גם נשיאת משא על הראש ואין טילטול של הצואר. אין גרימת נזקים בלתי הפיכים בהנעת הראש והסתכלות אל השולחן שלפניו או הנעתו לעיתים לצד כדי לקחת כלי עבודה", כי "אין לעבודתו תרומה ממשית להתפתחות מחלתו" וכי "עבודתו ומחלתו לא עונים על דרישות סעיף כלשהוא מרשימת מחלות המיקצוע". לבית הדין ככלל אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בעיניין שבפניו.

...

לטענת הנתבע: א. בתאריך 21.2.22 ניתנה החלטה מנומקת בבקשת התובע למינוי מומחה נוסף ונקבע כי דין הבקשה להידחות משלא נמצא פגם המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף.

בנסיבות אלו דין הבקשה ודין הסיכומים להידחות על הסף.

אנו סבורים, כי לא הוכחה הטענה כי המומחה הרפואי דוגל באסכולה מחמירה.

לסיכום, משאין המדובר בפנינו על מקרה בו שולל המומחה קטגורית את תורת המיקרוטראומה באזור מסוים בגוף, אלא מצב בו נדרש המומחה לתנאי עבודתו של התובע והסביר מדוע אין בהם כדי להקים קשר סיבתי לליקוי ממנו הוא סובל בצווארו, אזי שלא מצאנו כל פגם המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף.

סוף דבר: בנסיבות אלו מצאנו לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם ביה"ד. התביעה נדחית.

מודגם עיבוי של הרצועה הטלו-פיבולרית הקדמית כביטוי לנזק כרוני.

שעה שהמומחה שלל קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין תנאי העבודה המפורטים בהחלטה, הרי שכל יתר השאלות המתבססות על שינוי הקביעות העובדתיות, אין מקום להעבירן למומחה (ראו שאלה 8, 10 ועוד).

...

לאחר שנשמעו העדויות, ניתנה החלטתי מיום 21/6/21 בדבר קיומה של תשתית עובדתית בעילת מיקרוטראומה.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.