שלילת קצבת ניידות בשל חוב

בנוסף, המערער קיבל מהמשיב מיסמך בו מצויין כי הוא רשאי להגיש תובענה נגד ההחלטה בדבר שלילת גמלת ניידות בתוך 12 חודשים, וכך אכן עשה.

אפילו אניח כי קיים ספק בעצם קבלת ההחלטה במועד, הרי שהמערער צירף לכתב העירעור מכתב מאת המשיב מיום 22/9/14 אשר מציין כי המערער אינו זכאי עוד לגימלת ניידות וכי בעטיה של החלטת הועדה נוצר למערער חוב אצל המשיב.

...

טענות המשיב בתמצית הינן, כדלקמן: יש לדחות את הערעור מפאת התיישנות.

בנוסף, הוועדה מבהירה בהחלטתה את המסקנה הרפואית לפיה לא ניתן ליישם בעניינו של המערער את סעיף ג-7 לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, שכן סעיף זה עוסק ב"קשיון פרקי הקרסול של שתי הגפיים" ואילו בהתאם למסקנת הוועדה הליקוי של המערער מתקיים ברגל ימין בלבד.

לסיכום, מצאתי כי החלטת הוועדה מנומקת, ברורה ומבוססת על אדנים רפואיים מובהקים.

סוף דבר – הערעור נדחה.

סוף דבר התביעה מתקבלת ואנו קובעים, כי בדין נשללה זכאות הנתבע לקיצבת הניידות, רטרואקטיבית לתקופה מחודש אוקטובר 2000 עד אפריל 2004, ובדין נוצר לנתבע חוב בגין קבלת קיצבאות הניידות בתקופה זו, שלא כדין.

...

באשר לעצם קיומו של החוב – אין חולק בדבר קיום החוב ושיעורו ולא שוכנענו כי היה בחלוף הזמן כדי לגרום לנתבע נזק ראייתי.

על יסוד כל האמור וחרף השיהוי בו נקט המוסד, לא מצאנו בנסיבות העניין הצדקה לבטלות דרישת תשלום החוב.

סוף דבר התביעה מתקבלת ואנו קובעים, כי בדין נשללה זכאות הנתבע לקצבת הניידות, רטרואקטיבית לתקופה מחודש אוקטובר 2000 עד אפריל 2004, ובדין נוצר לנתבע חוב בגין קבלת קצבאות הניידות בתקופה זו, שלא כדין.

בהסתמך על חקירה זו, הודיע הנתבע לתובעת במכתבו מיום 29.6.12 על הפסקת זכאותה לקיצבת ניידות החל מיום 1.3.12 מהנימוק שלהלן: "אינך מקבל קצבת שירותים מיוחדים או קצבת ילד נכה לכן אינך זכאי לקיצבת חסר רכב (סעיף 15(ב) להסכם הניידות)." וכן נימסרה לתובעת הודעה בדבר יצירת חוב בגין קבלת גמלה ביתר, בתקופה מיום 1.3.12 ועד ליום 30.6.12 בסך 8,896 ₪.

בכתב הגנתו הסביר הנתבע, כי שלילת זכאות התובעת לקיצבת ניידות החל מיום 1.3.12, מקורה בהפרת התחייבויות התובעת ואחיה כלפי הנתבע, בכך שלא הודיעו לו על השינוי במקום מגורי האח ועל כך שחדל לשמש כ'מורשה נהיגה' של התובעת, משהמרחק מביתו לביתה עולה על 500 מטר; בכך שלא הודיעו לנתבע כמתחייב על שהיית התובעת במוסד החל מחודש 02/2012 ומשנמצא כי השמוש שנעשה ברכב הניידות על ידי האח והגיסה אינו לצרכיה היומיומיים של התובעת.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתנו הינה כי התובעת ואחיה אכן הפרו את התחייבויותיהם כלפי הנתבע, באופן שהצדיק את הפסקת זכאות התובעת לקצבת ניידות כבעלת רכב וחיוב התובעת בהשבת ההלוואה העומדת לנתבע.

לפיכך – דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת, נוכח התנהלות הנתבע בתיק, עליה עמדנו בהרחבה לעיל, אנו מחייבים את הנתבע לשאת בהוצאות התובעת בגין ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה. ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מהיום.

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי קצבת הניידות לא נשללה בהעדר תנאי הזכאות אלא בשל חוב של הפרש הלוואה עומדת, שכאמור בוטל.

...

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי קצבת הניידות לא נשללה בהיעדר תנאי הזכאות אלא בשל חוב של הפרש הלוואה עומדת, שכאמור בוטל.

התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

ן האם בדין נוצר לתובע חוב בגין גמלת ניידות, אם כן, על איזו תקופה ומה שיעורו של החוב.

התביעה מכוונת כנגד החלטת המל"ל מיום 2/1/12 אשר במסגרתה נקבע כי נשללה זכאותו של התובע לקיצבת ניידות באופן רטרואקטיבי מיום 1/12/10 ועד יום 31/12/11.

...

בהחלטת הוועדה נכתב כדלקמן: "הפרעת התנועה שמודגמת על ידי העותר הינה מוזרה ביותר ואינה דומה למקרים מוכרים של דיסטוניה אקסיאלית או של מיו קלונוס ספינאלי. בבדיקות קודמות כולל בוועדות ניידות הייתה קיימת יכולת הליכה. ואין בכל המסמכים הרפואיים שהוצגו על ידי העותר ובא כוחו הסבר רפואי / ביולוגי להחמרה הגורמת לכאורה לאבדן יכולת ההליכה. בהתייחס לבדיקת ה- זו מראה נוירו פתיה סנסורי – מוטורית אולם כאשר בבדיקה הקלינית אין כל שיתוקים אין בממצאים מעבדתיים אלה כשלעצמם כדי להקנות מגבלה בניידות לפי רשימת הליקויים. הוועדה מבקשת כיוון שמדובר במקרה מורכב ובלתי רגיל לבצע אשפוז אבחנתי ותצפיתי ביחידת ניתור וידאו במסגרת מחלקה ניאורולוגית באחד המרכזים הרפואים תוך תשומת לב לאופי התנועות בשעות היום והלילה בתנוחות גוף שונות ובשלבים שונים של מחזור שינה ערות. הוועדה תסכם עניינו לאחר קבלת החומר." ביום 20/11/11 פנה התובע לוועדת העררים במכתב שבו כתב כדלקמן: "נתבקשתי על ידכם לעבור בדיקה ניטור וידאו בבי"ח אני הגשתי את הבקשה לקופ"ח אני מחכה זמן רב לתשובה. היום בתאריך הנ"ל נאמר לי שלא מאשרים לי את הבדיקה. בעקבות סכסוך וריבים בלתי פוסקים עם אישתי נאלצתי לעזוב את הבית. ולאחר כשלושה שבועות בבית אצל אמא מצבי השתפר באופן דרסטי אני כבר הולך על הרגליים. בבית אמא התחילו לצוץ לי דברים שראיתי בבית ועלה לי חשד להרעלה. שיתפתי את הרופאים ואני מחכה לבדיקות דם למתכות כבדות מה עלי לעשות בקשה למקרה וגם בקשה לבדיקת וידאו." ביום 14/12/11 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים לסיכום ממצאיה.

לנוכח האמור לעיל התביעה מתקבלת במובן זה שההודעה שנשלחה לתובע בעניין החוב מבוטלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.