שלילת פיצויי פיטורים עקב מעשי גניבה מהמעסיק

כך, מחד, בעוד שמאידך - נוכח סרובו של התובע לחתום על ההסכמות שהוצעו לו מצד הנתבעת, כאמור בטיוטת "מיסמך הבנות", אשר הוצג לו וצולם על-ידו במעמד השימוע [ת/1, בנספחי ב'], נימסרה לתובע, מאוחר יותר - "הודעה על סיום העסקה", היא מכתב הפיטורים, עם ציון הודאתו בגניבה, היותו חשוד בגניבות בעוד מספר מקרים ושלילת תשלום הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, בשל החומרה הרבה בה רואה הנתבעת את מעשיו [ת/1, נספח ד'].

השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה; השיקולים לקולא - אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההישתכרות העתידית שלו;"

...

עובדות ועיקר טענות הצדדים לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על טענותיהם בתצהירים ובסיכומים, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים עובדות רלוונטיות, כדלקמן: הנתבעת היא חברה בע"מ המפעילה נגריית עץ, החל משנת 1987 (להלן: הנגריה), ובעליה בתקופה הרלוונטית היו מר גבריאל רינג (להלן: גבי או רינג) ומר יונתן כרמי (להלן: יוני או כרמי).

בשל ההסכמה - אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע 310 ₪, כהשלמת רכיב "דמי הבראה"; זאת - בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום סיום יחסי העבודה - 27.1.14 - ועד יום התשלום המלא בפועל.

בנסיבות שהוכחו בפנינו מצאנו שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים חלקיים, בסך 18,000 ₪, נכון להיום.

שוכנענו, כי התשלום בחסר לתובע, ברכיב זה, מקורו בטעות כנה מצד הנתבעת, שבעליה סברו "בזמן אמת" שהתובע קיבל הפסקה ארוכה יותר מאשר זו שהוכחה בפנינו; משכך - לא פסקנו פיצויי הלנת שכר, בהקשר זה, ואת הסכום הנ"ל יש לשלם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מאמצע התקופה - 1.3.12 - ועד יום התשלום המלא בפועל.

לפניי תביעה שהגישה מעסיקה נגד עובד ועיקרה שלילת פצויי פיטורים נוכח מעשי גניבה שביצע העובד על פי הודאתו, ותביעה שכנגד שהגיש העובד נגד המעסיקה, לזכויות סוציאליות שנובעות מתקופת העבודה.

...

הנתבע ישלם לתובעת, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סך 500 ₪ בגין קנסות בהם חויבה התובעת בשל עבירות תנועה שביצע הנתבע על הרכב שהועמד לרשותו במסגרת העסקתו.

התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, כך שהתובעת תשלם לנתבע, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים – א. פיצוי בשל אי מתן הודעה לעובד בסך 3,500 ₪.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, ולפיה התביעה העיקרית התקבלה ברובה ואילו התביעה שכנגד נדחתה ברובה, נוכח הסכום שנפסק לטובת הנתבע, לעומת הסכום הגבוה שנתבע בתביעה שכנגד, כמו גם בהתחשב במכלול הנתונים הקשורים בהפסקת עבודתו של הנתבע, אני קובע כי הנתבע יישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של – 20,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום ממועד פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כדין, עד למועד התשלום בפועל.

התובע, מר איגור אביאייב (להלן: "התובע"), פוטר על ידי הנתבעת, חברת ליסקו-אטלס שירותי לוגיסטיקה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בגין מעשי גניבה ממעסיק שהנתבעת מייחסת לו. בתביעה שלפנינו, עותר התובע לתשלום פצויי פיטורים (לרבות פצויי הלנה), פדיון ימי חופשה, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי-עריכת שימוע כדין והפרשי הפרשות לפנסיה.

שלילת זכאותו של התובע לפצויי פיטורים מלאים והעמדת פצויי הפיטורים על שיעור של 20% בלבד מרכיב פצויי הפיטורים שנצבר לזכותו בקרן הפנסיה, משקפות לטעמנו את האיזון הראוי שבין חומרת המעשים של התובע ואי השבת הגניבה שהיקפה לא הוכח; ומאידך, מביאה בחשבון את זכותו הקוגנטית של התובע לקבלת פיצויים עקב פיטוריו, את היותו של התובע בתפקיד זוטר (נהג הפצה) אצל הנתבעת, את תקופת עבודתו של התובע (למעלה מ-10 שנים) ואת היותו של התובע איש מישפחה ואב לילדים.

...

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, פדיון חופשה בסכום של 8,510 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.17 ועד לתשלום המלא בפועל.

תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין והפרשות לקרן הפנסיה – נדחות.

תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין נזקים שגרם התובע – נדחית.

עם זאת, שלילת פצויי הפיטורים עקב מעשה גניבה של עובד נוגעת לשלילת הכספים שנצברו עבורה בקופ"ג לפיצויים.

נחה דעתנו כי גניבה ממעסיק נימצאת ברף העליון של מעשים חמורים שבגינם ישנה הצדקה לשלול פצויי פיטורים.

...

עם זאת, כפי שיפורט מטה, לא שוכנענו כי הסכום העולה מההודאה הכתובה של הנתבעת הוא סכום שהיא הודתה בו באמת, ומשכך לא הוכח לפנינו שווי הגניבות שהתובעת טוענת שביצעה הנתבעת.

בהתייחס לטענת הנתבעת בסיכומיה שהפיטורים לכשעצמם הם עונש מספיק ועל כן אין לשלול את פיצויי הפיטורים ממנה נשיב כי איננו מקבלים טענה זו. סיום ההעסקה במקרה זה נעשה בראש ובראשונה מחמת אובדן האמון בנתבעת לאור מעשיה.

נחה דעתנו כי גניבה ממעסיק נמצאת ברף העליון של מעשים חמורים שבגינם ישנה הצדקה לשלול פיצויי פיטורים.

הוצאות ההליך – אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

עם זאת, יש לתת משקל לכך שהמחוקק לא אסר על החזר אלא קבע מנגנון המצריך הפעלת שיקול דעת שפוטי המבוסס על שלילת פצויי הפיטורים ואפשרות החזר ההפקדות כביטוי לאנטרס לגיטימי של מעסיק שניפגע ממעשה גניבה של עובד.

עם זאת, הפחתת פצויי הפיטורים, בראי תכליתם ובמיוחד חלוקת האחריות לניזקי כפיית סיום ההעסקה, אינה נותנת מזור לנזקיה הממונים והבלתי ממוניים של המעסיקה עקב מעשי העובד, ולכן עשוי להיות הצדקה לפסיקתם גם עת נשללים פצויי הפיטורים.

...

על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.

נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.