שלילת פיצויי פיטורים בשל בעיות משמעת

היום פוטרה סיגל שמעון מעבודתה בישראייר סיגל פוטרה בגלל בעיות משמעת חמורות ביותר שאין להן מקום באירגון כמו שלנו.

הנתבעים טענו מנגד, כי לא מדובר בעובדת מצטיינת אלא בעובדת בעלת תודעת שירות לקויה אשר היתנהגותה החמורה הצדיקה אף שלילת פצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

...

נוסף על כך, שוכנענו כי ההודעה לא פורסמה לכלל עובדי החברה או לגורמים מחוצה לה, אלא למחלקה הרלוונטית בחברה ולא הוכח כי נגרם לתובעת נזק ממשי או פגיעה במקור פרנסתה בשל הפרסום.

לאור כל האמור, ונוכח קביעתנו לעיל בעניין הפגיעה בשמה הטוב של התובעת באנו למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק לשון הרע , בסכום של 27,000 ₪.

סוף דבר- לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבע בעילת פיצוי בגין הפרת הוראות חוק לשון הרע, מתקבלת.

התובע הועסק בנתבעת החל מחודש אוקטובר 2009 ועד לחודש מרץ 2014, מועד בו פוטר מעבודתו מסיבות השנויות במחלוקת: בעוד הנתבעת טוענת כי התובע פוטר בשל עבירות משמעת מתמשכות שכללו השלכת חפצים על עובדים וכן התבטאות גסה, בוטה ומעליבה במסגרת העבודה, הרי שהתובע טוען כי פיטוריו היו שרירותיים, ללא סיבה מוצדקת.

עוד אני סבורה כי על מנת להביע את החומרה שמייחס בית הדין להתנהלות זו, את ההסתייגות ממנה ואת הצורך לעקור מן השורש היתנהלות מעין זו, יש לעשות שימוש בסעיף 17 לחוק פצויי פיטורים, באופן כזה שבו ישללו מהתובע כל פצויי הפיטורים.

...

בשולי הדברים אציין לגבי מסמך החובות, כי אני דוחה את טענת התובע שלפיה, מדובר במסך שזויף.

עם זאת, לא שוכנעתי כי התובע אכן בחן את מלוא המשמעות של המסמך לפני שחתם עליו.

בנסיבות אלה, נראה לי כי על פי מסמך החובות ניתן לקבוע כי לתובע היה חוב לחברה בסך של 15,000 ₪ שבו הודה ושאותו היתה רשאית הנתבעת לקזז מכל סכום שהגיע לו. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

בס' 3 לתצהירה מודה גב' פסטר כי התובע פוטר ולא שילמו לו פיצויים אך מטעימה זאת בכך שיש לשלול מהתובע פצויי פיטורים בשל עבירות משמעת.

בזמן אמת איש לא הודיע לתובע כי הוא מפוטר בשל עבירות משמעת, לא נערך כל בירור עמו לגבי החשדות, לא הוגשה תלונה, התובע לא זומן לשיחת בירור, אין כל תעוד על דיווחים בזמן אמת למשרד החוץ, ומכתב הפטורים לא מאזכר כלל בעיית משמעת.

...

עם זאת, בשים לב לכך שהנתבעת ניהלה רישום עם פירוט מסוים ובשים לב לכך שלפחות החל משנת 2013 החלה למסור לעובדיה תלושי שכר כדין – לא ראינו לחייב את הנתבעת בפיצוי ברכיב זה. טענות הקיזוז של הנתבעת לאחר ששקלנו את כלל הראיות שהובאו בעניין זה, ובשים לב גם לעדותו של התובע לעניין השבת ציוד הנתבעת, לא סברנו כי הנתבעת הרימה את הנטל הנדרש בטענות הקיזוז שהועלו מטעמה.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה המכריע.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין אליה, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 48,800 ₪ פדיון דמי הבראה בסך של 5,194 ₪.

באותו יום נימסר לו מכתב פיטורים בזו הלשון: "בהמשך לשימוע שנערך ביום 18.10.2017 ובהמשך לשיחת פיטורים מיום 22.10.2017, הרינו להודיעך על פיטוריך. הפיטורים יכנסו לתוקף לאחר מתן תקופת הודעה מוקדמת בת 21 ימים, דהיינו ביום ה- 11.11.2017. פדיון הודעה מוקדמת והבראה ישולם בשכרך האחרון בגין חודש 11/2017. מותנה במסירת אישור כניסה ליישוב ברקן במיידי. מועד תחילת יחסי העבודה הוא ביום 6.9.2015 ומועד סיומם הוא ביום 11.11.2017." הנתבעת שללה מהתובע את פצויי הפיטורים ומאחר שלא החזיר את אישור הכניסה לישוב ברקן, אף לא שילמה לו את ההפרשות הפנסיוניות.

בהתאם למימצאי הבדיקה, מר קטרון סבר כי התובע נמצא דובר שקר בשאלות א' ו-ד', ולגבי שאלות ב' ו-ג' "עוצמת התגובות פחותה, אך לא ברמה כזו שניתן לזכות". בהקשר זה נדגיש, כי אם לשיטתה של הנתבעת , לאחר תיחקור מקיף של עובדי המפעל, הוברר לה כי התובע הוא הגורם הבעייתי שהביא לחבלה ולגניבה, מדוע אם כן נדרשה לבצע בדיקות פוליגראף נוספות כשנה וחודשיים לאחר פיטורי התובע? שמא לא ידו של התובע במעל? רביעית, אמנם הנתבעת טענה, כי התובע פוטר בשל "בעיות משמעת נוספות שארעו ולאור אי לקיחת אחריות וכן אי מגמת שיפור". ברם, החשד כנגד התובע בעיניין החלפת מדבקות (הגם שלדידה, כלשונה, "סתם בשביל ההלצה"), לא אומת בבדיקת הפוליגרף.

...

אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו למסקנה שלפיה דין התביעה ברכיב זה להתקבל.

סוף דבר אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,000 ₪.

לאור האמור, עותר התובע לפצוי בגין אפליה מחמת גיל, בסך 50,000 ש"ח. הנתבעת הכחישה טענה זו וטענה כי התובע פוטר בשל בעיות משמעת.

עוד נפסק כי "הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי 'שלילת פצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר' (ע"ע (ארצי) 1126/00 מלון עציון בע"מ – אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02); באשר 'הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פצויי פיטורים, הם עונש' (דב"ע לא/3-3 רים בע"מ – נסים יוסף, פד"ע ב' 215, 219). התכלית שבשלילת פצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים.(ע"ע (ארצי) 60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) - צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ) 30.10.06); ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ – צ'רניאקוב, (31.5.07)).

...

לאור כל האמור, יש לדחות טענות הנתבעת.

כפי שציינו לעיל, אורבך שניהל את הפרויקט במועדים הרלוונטים העיד כי העיכוב בביצוע הפרויקט אינו קשור לתובע ומשכך מצאנו לדחות טענות הנתבעת בעניין.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. הפרשי פיצויי פיטורים 3,917 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ש"ח. ג. שכר עבודה בסך 3,072 ש"ח. ד. גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 10,604 ש"ח. ה. פדיון חופשה בסך 28,924 ש"ח. ו. דמי הבראה בסך 9,072 ש"ח. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 7500 ש"ח. ח. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 5,326 ש"ח. ט. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה בסך 1,271 ש"ח. י. פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 5,000 ש"ח. הסכום שנפסק כגמול בגין עבודה בשעות נוספות יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.11 ועד למועד התשלום בפועל.