חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שלילת פיצויי פיטורים בניגוד להסכם העבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים אף גרמו בכוונה-תחילה לנתבעת להפסיד במיכרז שהיא ניגשה אליו בקופת חולים מאוחדת, וגם זייפו את החתימות וההודעות שהוגשו לכאורה בשם הנתבעת למוסד לביטוח לאומי ביחס ליציאתם לחל"ת קורונה; - זאת ועוד, ואשר לעניינו הפרטני של התובע 1 פיטר, הוא עבד במהלך העבודה בנתבעת במקומות עבודה נוספים, ללא רשות וללא ידיעת הנתבעים, ותוך כדי שימוש בתוכנות ובתבניות מסמכים שסופקו לו על ידי הנתבעים ונמצאות בבעלותן, ובנגוד להסכם העבודה שעליו הוא היה חתום; - התובעים אינם זכאים להיות מוכרים כמי שהתפטרו בדין מפוטר, וגם ההתייחסות שלהם לרכב הלקוי לכאורה שסופק להם, אין בה כל ממש, היות שלתובע 1 פיטר הועמד רכב עוד מתחילת עבודתו.
] שלילת פצויי פיטורים - אימתי ומהם השיקולים – סעיף 16 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים") קובע כך: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". סעיף 17 לחוק פצויי פיטורים, שעניינו פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין, ממשיך וקובע כדלקמן: "בענף העבודה שאין בו הסכם קבוצי, רשאי בית הדין האיזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האיזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". בהתאם להלכה הפסוקה, הנטל להוכחת קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת או הפחתת פצויי פיטורים מוטל על המעסיק, וכמפורט להלן[footnoteRef:37]: "מעביד הטוען כי בנסיבות הפיטורים אין לשלם פצויי פיטורים או שיש להפחיתם חייב להביא טענתו זאת במסגרת ד' אמות של סעיף 16 לחוק ... אין לידרוש מהעובד שהוא יוכיח כי לא היתקיימו תנאים לשלילת זכותו. הלכה יסודית בסדר דין ובדיני ראיות היא, כי הטוען לקיום יוצא מהכלל, עליו נטל ההוכחה כי היתקיים התנאי לסטייה מהכלל". בפסיקה אף נקבע כי שלילת פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת נעשית במשוּרה ובמקרים קצוניים בלבד, והטעם לכך הוא שהפיטורים עצמם נתפסים כעונש בפני עצמו[footnoteRef:38].
...
בסופו של דבר, מדובר בנסיבות חמורות וקשות, שמצדיקות ביחס לרכיבי התביעה הרמת מסך חלקית ובאשר לכלל התשלומים הפנסיוניים[footnoteRef:216].
] במקרה שלפנינו, אנו סבורים כי כלל הנסיבות שצוינו עד כה תומכות בהרמת מסך, אך כזאת שהיא חלקית (וכן חיוב אישי חלקי), ובכל הקשור לתשלומים הפנסיוניים בכללותם.
] סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ברובה הגדול, ועל הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים, כדלקמן – - לתובע 1, פיטר שיינקמן – פיצויי פיטורים בסך של 62,459 ₪; תגמולי מעסיק בסך של 40,172 ₪; ותגמולי עובד (שנוכו מהשכר ולא הועברו לקרן הפנסיה) בסך של 30,301 ₪; הפרשי שכר בסך של 12,438 ₪; דמי הבראה בסך של 3,685 ₪; פדיון חופש בסך של 5,488 ₪; פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר בסך של 3,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במקרה שלפנינו נקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ממצאים עובדתיים מפורשים לגבי אותן פעולות שנטען כי מצדיקות את שלילת פצויי הפיטורים מיעקובי, היינו עצם כך שיזם הקמה של חברה רומנית בה היה אחד מבעלי המניות (ולכל הפחות נתן לה הלוואה), אשר קיבלה כספים מהחברה לצורך ביצוע עבודות ייצור ברומניה (שבוצעו בפועל באמצעות חברות רומניות אחרות תוך השארת דמי תיווך בידי חברת אומזי), כל זאת מבלי לספר על הקשר בינו לבין חברת אומזי לבעלי המניות הנוספים בחברה ותוך ניגוד עניינים מובהק.
טרם סיום נציין כי במהלך הדיון בפני המותב העלינו בפני הצדדים את השאלה האם הסכם 2009 אכן משקף זכות סוציאלית שאמורה הייתה להנתן ליעקובי כעובד, וככזו אמורה להבחן בהתאם לכללים המשפטיים העוסקים בשלילה והפחתה של פצויי פיטורים, או שמא היוה ההסכם דרך מוסכמת מטעמי מס (או טעמים אחרים) לחלוקת ריווחי החברה באופן שוויוני בין בעלי מניותיה (וככל שכן - הרי שלכאורה כלל אין סמכות לבית הדין לעבודה לידון בכך, ושאלת זכאותו של יעקובי לסכום המכונה בהסכם "פצויי פיטורים" אף לא אמורה להיגזר מדיני העבודה).
...
מהטעמים שיפורטו להלן, לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה התקיימו בנסיבות המקרה יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, באופן המקנה סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לדון בתביעתו של יעקובי כפי שהוגשה (לפיצויי פיטורים בין מכוח דין ובין מכוח הסכם 2009).
לבסוף שוכנענו שאין להגיע למסקנה זו שאף אחד מהצדדים לא טען לה. נדגיש בקשר לכך שגם יעקובי עצמו לא ניסה לטעון כי זכאותו לסכום המכונה בהסכם "פיצויי פיטורים" לא נגזרת מכובעו כעובד; נהפוך הוא - כתב התביעה בוסס על יחסי העבודה בינו לבין החברה, ויעקובי עמד לכל אורך הדרך על קיומה של סמכות עניינית לבית הדין לעבודה.
סוף דבר - הערעור מתקבל, וחיוב החברה בתשלומם של פיצויי פיטורים ליעקובי מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי (כמו גם חיובה בהוצאות) - מתבטל.
בהתחשב בתוצאה, המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסך 35,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

כך שהשימוע שנערך לו היה למראית עין והעסקתו הסתיימה בטרם עת ותוך פגיעה בציפייתו להמשיך להיות מועסק כמנכ"ל; מר קאופמן טען שהפגיעה בסמכויותיו וההתנהלות הקלוקלת שיוחסה לו כמנכ"ל, מהוה לשון הרע; בהתאם לאמור תבע מר קאופמן פיצויים בגין פיטורים שלא כדין; הסגת גבול במיטלטלין; גרם הפרת חוזה; תשלום בונוס עבור תקופת העבודה; תשלום בונוס עבור תקופה של שנתיים לאחר סיום העבודה; חוסר תום לב במו"מ; ופירסום לשון הרע; בנוסף תובע מר קאופמן את תשלום הפרישי פצויי הפיטורים המגיעים לו; וכן פצויי הלנת שכר והלנת הבונוס שמגיע לו. תמצית טענות ההגנה של הנתבעים ראשית נציין כי גם הנתבעים לקו בפירוט יתר של מערך ההסכמים העיסקי.
מר קאופמן טען, בניתוק גמור מהעילות המבססות את סמכותו של בית דין זה, כי הנתבעים ביקשו, בכניסתן למערך ההסכמים עמו, להשתלט על חב' התכוף; לינוק ממנו את הידע והניסיון האישי שלו, כמו גם קשריו המסחריים והמקצועיים; לשעות שימוש במוניטין שלו ושל חב' תקש; לקבל לבעלותם את פעילותה העסקית של חב' תקש והציוד שלה מבלי לשלם על כך; לשלול ממנו ומחב' תקש תשלום שמגיע להם בהתאם לעיסקת רכישת הציוד; ליצור לעצמם מעמד של נושה מובטח כלפי חב' תקש בדרך של רישום שעבודים על זכויותיה, בנגוד להסכמי ההלוואות עימה; הנתבעים, הוא טען, הפקיעו לעצמם את כל הנכסים והמשאבים השייכים לו ולחב' תקש והשתמשו בהם להפקת רווחים; מר קאופמן הדגיש בטענותיו את ציפייתו להתקשרות ארוכת טווח.
הלכה פסוקה היא כי "שלילת פצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר" (ר' עע 1126/00 מלון עציון בע"מ – אביעזר שרוני (22.10.02)); באשר "הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פצויי פיטורים, הם עונש" (ר' דבע לא/3-3 רים בע"מ – נסים יוסף, פד"ע ב' 215, 219)).
...
לפיכך, התביעה להשבת פיצויי פיטורים נדחית.
סוף דבר בתביעה של מר קאופמן, על הנתבעות 1 ו-2 לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 12,500 ₪ בגין זכאות לבונוס עבור רווחי שנת 2012.
תביעת קאופמן נגד הנתבעים 3 ו-4 נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] בעיניין הליך הפיטורים טען תובע, שהחברה לא שילמה לו את רכיב פצויי הפיטורים בסך 72,325 ₪ שכלול בתוך חוב השכר; שהליך הפיטורים היה משפיל ועמד בנגוד לזכות השימוע הקבועה בדין; שהסיבות שהובילו לפיטוריו אינן מבוססות ושההחלטה על פיטוריו התקבלה ונגזרה עליו מראש ולראיה, כבר באותו יום הוא הושהה מעבודתו והתבקש לא להגיע יותר למקום העבודה; שהפיטורים נעשו בנגוד להסכמה שפיטוריו בשנה הראשונה להעסקתו יעשו על פי החלטת כל הדירקטוריון.
אולם, הנתבעים טוענים שתובע הפר את הסכם העבודה ולכן הוא אינו זכאי להשלמת פצויי הפיטורים, אלא עם פרעון מלוא חוב השכר לפי התנאים האמורים בו. אשר לדעתנו ייאמר כי נראה שהנתבעים לא שמו לב לבור שהם כרו תחת רגליהם – הטענה לפיה התובע לא זכאי לפרעון לפי הסכם העבודה החדש כיוון שהוא הפר אותו, כך שההסכם בטל, לצד הטענה שיש לדחות את תשלום השלמת פצויי הפיטורים למועד שנקבע בהסכם העבודה החדש, כך שההסכם קיים, אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.
שיקולים אלו מביאים אותנו לתחום את נורמת ההיתנהגות המצופה מהתובע בתקופת ההודעה המוקדמת במסגרת מצומצמת יחסית של ציפייה לשיתוף פעולה והמשך היתנהלות "כרגיל". לאור האמור ובשים לב לפסיקה לפיה "שלילת פצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ובמקרים הקיצוניים ביותר כגבול עליון לסמכות הענישה",[footnoteRef:43] נקבע שהנתבע זכאי להפרשי שכר בגין תקופת ההודעה המוקדמת.
...
סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 72,235 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד לתשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד, פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד לתשלום בפועל.
התביעה נגד התובע והתביעה שכנגד נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסעדים להם עתרה התובעת הם: פיצוי בגין הפרת הוראות הסכם העבודה, הכוללים הפרת הוראות בדבר הגבלת עיסוק, הפרת איסור על ניגוד עניינים ותחרות, הפרת חובת הסודות, הקנין הרוחני והמוניטין של התובעת, פיצוי בגין הפרת חובות אמונים ותום לב, השבת שכר עבודה ששילמה התובעת לנתבע בתקופה בה ניהל, במקביל לעבודתו אצלה, את עסקיו הפרטיים ועוד.
משכך לא שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה. פסק דין הצהרתי השולל זכאות לרכיב פצויי פיטורים שנצברו בקופה לטענת התובעת בנסיבות סיום עבודתו של התובע וחרף הוראת סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, המוחלות על הנתבע במסגרת ההסכם, הנתבע אינו זכאי לפצויי פיטורים או לסכומים שהצטברו לזכותו על חשבון פצויי הפיטורים בכלל חברה לביטוח בע"מ. התובעת זכאית לכספים שהצטברו על חשבון הפיצויים כאמור וכלל חברה לביטוח בע"מ נידרשת לשחרר כספים אלו.
...
מכאן ששוכנענו כי התקיים אצל התובעת חשש להתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות חדירה לתכתובות הנדונות בכל מקרה, בנסיבות העניין תוך הפעלת סעיף 32 לחוק הפרטיות.
משכך לא שוכנענו כי יש לפסול מסמכים שהוצגו על ידי התובעת בתיק וכן לא שוכנענו כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי יש לפצותו בגין רכיב זה. שעה שקיבלנו רק את רכיב הפיצוי בגין הפרת הסכם והפרת חובת תום הלב ושלילת פיצויים פיטורים והשוות שווי מחשב שקשורים רק למערכת היחסים בין התובעת לנתבע לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש לחייב גם את הנתבעות 2-3 בחיובים אלו, במיוחד שעה שגם עיון בכתב התביעה מעלה כי רכיבים אלו נתבעו רק אל מול הנתבע בלבד.
התביעה שכנגד נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו