מר דאובר הוליך את המערערת שולל וגרם לנזק הנידון במסגרת ההליך, תביעתה אינה משוללת יסוד ומתחייבת בחינה בדבר הרמת מסך בעיניינו.
קרי, האם מדובר בעירעור אשר סיכויו להיתקבל גבוהים ועל כן ראוי להיתעלם מהכשל בדבר מועד הגשת העירעור נוכח סכויי העירעור [עניין רחימי].
אני ערה לעובדה כי בדיון שהתקיים ביום 17.10.21, עידכן בא כוח המערערת כי ההוצאות שהושתו על המערערת שולמו למשיבים, אך מדובר באיחור ניכר בבצוע התשלום, עובדה הפועלת לרעת המערערת שכן בהתאם להלכה הפסוקה אי תשלום הוצאות מהוה שיקול להפקדת ערובה, כפי שהיה נכון במועד קבלת ההחלטה על ידי כבוד הרשמת ואף במועד הגשת העירעור.
...
לפיכך , אני סבורה כי בדין קבעה כבוד הרשמת כי סיכויי התביעה כנגדו נחזים להיות קלושים.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, יש לאשר את החלטת הרשמת בעניין חיוב המערעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים נוכח כלל הטעמים אשר פורטו לעיל.
עם זאת, שוכנעתי כי יש להפחית את סכום הערובה וזאת בשם לב לגובה התביעה , הצורך להבטיח את זכות הגישה לערכאות וכן לאחר עיון בפסיקות דומות של בית הדין לעבודה בנסיבות בהן המדובר באזרח/ית ישראלי/ת. לאחר בחינת כלל השיקולים הנזכרים לעיל , יופחת סכום הערובה להבטחת הוצאותיו של מר דאובר ויועמד על סך של 25,000 ₪.
