מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שלילת מזונות מביטוח לאומי לאם שילדיה באומנה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

] בכל הנוגע לתשלום קיצבאות ליתומים, הרי שכאמור המוסד לביטוח לאומי משלם גמלת שאירים הן לקטינה והן לאמה.
במועד פטירתו של המנוח עמד בתוקפו סעיף 38(ג) לחוק הגימלאות, שבו נקבע כי – " (ג) אדם שנפרד מאישתו פרידה של קבע, דינה לעניין חוק זה כדין גרושה, אף אם לא השאיר אחריו אשה אחרת." כפי שנקבע בפסיקה, הוראת סעיף 38(ג) לחוק הגימלאות סייגה את זכותה של אשת הנפטר לגימלאות, גם אם היתקיימו בה התנאים שנקבעו בחוק הגימלאות, דהיינו הייתה נשואה לנפטר במשך שלוש שנים עובר לפטירתו או נולד להם ילד, ושוללת את זכאותה במקרה של "פרידה של קבע", באמצעות קביעת חזקה כי בנסיבות אלה יראו את אשת הנפטר כגרושה, שכלל אינה זכאית לגימלאות, אלא במקרה בו היא זכאית למזונות על פי פסק דין או הסכם בכתב.
ואכן, גישה פרשנית זו יושמה על ידי המוסד לביטוח לאומי, המשלם לקטינה גמלת שאירים, וכעולה מטיעון המדינה לפנינו היא מיושמת גם בכל הנוגע לילדים שנולדו מזרעם של חיילים שנפטרו במהלך שירותם.
גם באותם מקרים שבהם זרע ההחלטה על הולדת הילד נטמן בחייהם המשותפים של האם והגמלאי, הן העובדה שמדובר בהחלטה של בת הזוג לבדה והן התקופה שחלפה ממועד הפטירה יש בהן כדי ליצור נתק ששולל את גיבוש התלות האישית כלכלית, נתק שלא ניתן לגשר עליו בדיעבד, עם הולדת הילד שנהרה לאחר הפטירה.
...
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, נדחים הערעור והערעור שכנגד.
אנו קובעים כי הקטינה זכאית לקצבת שאירים על פי חוק הגמלאות, ואמה של הקטינה אינה זכאית לקצבת שאירים על פי חוק הגמלאות.
נוכח המסקנה אליה הגענו, אין צורך להכריע בשאלת התיישנות תביעתה של האם, על פי סעיף 50 לחוק הגמלאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 44651-08-14 01 מאי 2016 לפני: כב' השופט צבי פרנקל נציג ציבור מעסיקים: מר מאיר סהר התובעת: סיון כרמונה (ת"ז-308069020) ע"י ב"כ: עו"ד עדי גרינפלד מינוי ע"י הלישכה לסיוע משפטי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אתי צור אסרף פסק דין
במהלך שנת 2012 עברה התובעת להתגורר עם בתה הבכורה אצל אמו של מר חדד באשדוד ובחודש אפריל 2013 ילדה את בתם השניה, בחודש נובמבר 2013 עברה התובעת להתגורר בשכירות עם בנותיה בבניין בו מתגוררות סבתו ודודתו של אמו של מר סבג, לדבריה, על מנת לקבל מהן עזרה בגידול בנותיהם.
התובעת השיבה בשלילה לשאלה האם מר סבג מסייע לה מבחינה כלכלית אך ציינה שכשהיה צורך הוא היה דואג למזון לבנות.
בהצהרת התובעת לפקיד התביעות מיום 9.6.13 (נ/11) לצורך הבטחת הכנסה הצהירה התובעת: "שתי בנותיי נולדו מאותו אבא, אבל הכיר רק בראשונה. אני לא מתכוונת לתבוע אותו למזונות מאחר ואין לי קשר איתו היום מאז שהכיר באבהות לילדה. הוא לא עובד עריק מהצבא. אני לא יודעת היכן מתגורר. אני מתחייבת לבוא להודיע על כל שיוני שיחול במצבי". ביום 22.12.13 הצהירה התובעת (נ/10) "אני גרה באשדוד יחד עם בנותיי, ללא בו זוג. גרה בשכירות אין לי נכסים". ההצהרות הללו לא התיישבו עם הראיות ששמענו לגבי הקשר של התובעת עם מר סבג.
...
לאחר שבחנו את טענות הצדדים התרשמנו שיש ממש בטענת ב"כ התובעת לגבי אי ההתאמה ולפערים בין דיסק השמע לבין תמלול החקירה.
כאמור, מחומר הראיות והעדויות בפנינו עולה כי המסקנה שהתובעת ומר סבג הם בני זוג ידועים בציבור, היא המסקנה ההגיונית והסבירה.
סופו של דבר, תביעת התובעת לבטל את החלטת פקיד התביעות -נדחית.
למרות קביעתנו מצאנו לציין את עבודתה של ב"כ התובעת עוה"ד עדי גרינפלד מטעם הסיוע המשפטי, התרשמנו שפעלה בתיק זה בצורה יסודית ומעמיקה ובכלל זה עמלה ומצאה את ההבדלים בין דיסק השמע לתמלול החקירה, אולם כאמור, למרות אותם אי דיוקים לא מצאנו שיש כדי בהם לסייע לתובעת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו לעניין זה גם דבריו בית הדין הארצי ב-עב"ל (ארצי) 25123-06-10 מ' ג' ב' נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.10.12 כי: "תכליתו הרחבה של ההסדר כפי שנקבע בחוק המזונות ובתקנות שהותקנו מכוחו, היא הבטחת גמלת קיום לקטין שנפסקו לזכותו מזונות. למימוש תכלית זו ניכנס המוסד לביטוח לאומי בנעלי החייב, שאינו ממלא אחר פסק הדין בו חויב בתשלום מזונות ילדו". בעניינינו, כאמור אין חולק כי החל מחודש ספטמבר 2015 נמצאים ילדיה של התובעת במשפחת אומנה- אצל הוריה.
האמור בסעיף זה, השולל תשלום כפול עבור הקטין, מחזק את הפרשנות לפיה הוצאתם של הילדים למשפחת אומנה שוללת את מעמדה של אימם כזוכה לפי חוק המזונות.
...
לסיכום, לאור האמור לעיל, משילדי התובעת הושמו במשפחת אומנה, הרי שהתובעת לא עונה להגדרת "זוכה" שבחוק המזונות.
יודגש כי אין במסקנה הנ"ל כדי לפגוע בזכותה של התובעת לתבוע בהליכים הרגילים את דמי המזונות להם זכאים ילדיה (לעניין זה ראו גם סעיף 86(ב) לחוק האומנה, לפיו אין בהוראות חוק האומנה כדי לגרוע מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים.
סוף דבר- התביעה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לדברי הנתבע, הטענה כי הבנים ט' ול' הנם מורדים דינה להיכשל, שכן שימוש בשלילת מזונות אינו ''הקו הראשון'' של היתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם אימם וכי האחריות למזונות הינו הכלל ומצב אחר הוא החריג.
כך משך הזמן שחלף ואי מיצוי מקסימלי מההליך הטיפולי הממושך כמו גם העובדה כי אין מקום שהאם תסתפק בחידוש שיחות בלבד והיעדר מימוש הורותה במלואה, מצדיקים אי פסיקת מזונות, לבטח רטרואקטיבית, ועתידית ככל שלא יוסדר קשר קבוע, סדיר וממשי.
בסיכומי התשובה ציינה כי דרישתו של הנתבע שהיא תיתחלק עמו בחוב לביטוח לאומי בגין תשלומי יתר שקבל בקיצבת הנכות גם אינה עולה בד בבד עם דרישתו לחלוקה לא שויונית.
...
12 ועל כן, אני מורה על ביצוע איזון מיידי לפי חלופה א', ועל התובעת להעביר סכום של 40,993 ₪ נומינלי (ללא הוספת הפרשי הצמדה וריבית) לנתבע לאיזון כולל של עודף זכויותיה.
אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת מחצית שווי הרכב נכון למועד הקרע.
סיכומו של דבר 2) לחוק בכספי הפיצויים 31 ) נדחית בקשת הנתבע לחלוקה בלתי שוויונית לפי סעיף בגין תאונת הדרכים שהושקעו ברכישת בית משותף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו