שלילת זכויות עקב עבירת משמעת

לעניין התכלית של שלילת פצויי הפיטורים, שב וקבע בית הדין הארצי בע"ע [עבודה ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ - אלכסנדר צ'רניאקוב (פורסם בנבו, 31.05.2007)(להלן:"עניין אלוניאל")],שם נדון מקרה של עובד שגנב ממעבידתו תוכנות והתקינן אצל אחרים תמורת תשלום, את הדברים הבאים: "התכלית שבשלילת פצויי הפיטורים שני פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פצויי פיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו 'מהתנהלותו הפסולה של העובד'

בהתאם להלכה הפסוקה, מקום בו מיוחסים לעובד, בבסיס הכוונה לסיים העסקתו, מעשים שהם מעבר לעבירת משמעת ועולים כדי עבירה פלילית, הרי שכדי לבחון אם עלה בידי המעסיק להוכיח את העבירה המיוחסת לעובד ראוי להביא בחשבון מצד אחד, שאין מדובר במשפט פלילי, אך מאידך - שמדובר בעיניין משמעותי שיש לו השלכות העשויות לפגוע בזכויות התובעים, זכויות שנובעות ממשפט העבודה המגן.

...

משהועלה רכיב תביעה זה לראשונה בסיכומים – אין מקום להידרש לו. סיכומו של דבר לגבי התובעת – קיבלנו את מרבית רכיבי התביעה למעט התביעה לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת וכן לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות והשתתפות בתשלום מעונות, ומצאנו כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך כולל של 23,671.

מסך זה יש לקזז תמורת הודעה מוקדמת, ועל כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 19,696 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/08/15 ועד לתשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.

מעבר להוראות תקנון העבודה, המהוות מסגרת לשיקולים שעל בית הדין לשקול, נפסק כי "הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי 'שלילת פצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר' (עע 1126/00 מלון עציון בע"מ – אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02); באשר 'הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פצויי פיטורים, הם עונש' [דב"ע לא/ 3-23 רים בע"מ – נסים יוסף, פד"ע ב' 215, 219]. התכלית שבשלילת פצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פצויי הפיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו 'מהתנהלותו הפסולה של העובד' [עע 60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) - צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ, 30.10.06]." (ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ – צ'רניאקוב, (31.5.07)).

למרות שניתן לשקול שיקולים לקולא בעיניינה של התובעת, כפי שנעשה לעיל, ולפסוק לזכותה פצויי פיטורים מלאים, כפי שמורה סעיף 52 לתקנון, מצאנו כי מקום בו סוגיית העבודה בזמן מחלה לוותה גם בהכחשה של התובעת (בזמן אמת, בשונה מהודאתה בשימוע), נילווה להתנהגותה גם יסוד של הפרת אמון ומשום כך יש מקום לשקול סנקציה משמעתית מחמירה יותר מזו שקבועה בתקנון.

...

לא מצאנו כי בהליך פיטוריה של התובעת נפלו פגמים המצדיקים פסיקת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

בנסיבות אלה, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 95,309 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.10.2017 ועד התשלום בפועל.

ראשית תכלית הפסילה היא שלא ייצא חוטא נשכר, דהיינו, שלא ייוצר מצב שבו עובד שפוטר בהחלטת בית הדין למשמעת בגין עבירות שביצע יקבל זכויותיו אשר בדרך כלל אינן מוענקות לעובד שפורש בדרך העניינים הרגילה באותו גיל ובאותו ותק.

כך, בעיניין עש"מ 7641/98 רפאל נוימן נ' מדינת ישראל (07.02.1999), אישר בית המשפט העליון את גזר-דינו של בית הדין למשמעת לפיו הוחלט לפסול את העובד לצמיתות משירות המדינה, תוך שלילת זכויותיו לגימלה, נוכח הרשעתו בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי מורשה, מירמה והפרת אמונים, זיוף ושימוש במסמך מזויף, בשים לב לחומרת העבירות שגברה על נסיבותיו האישיות של העובד.

...

כב' השופט (בדימוס) י. זמיר ציין, שם: "אכן אמצעי המשמעת שננקטו על ידי בית הדין למשמעת, ואושרו על ידי בית משפט זה, שונים ממקרה למקרה. אין מנוס, בין היתר משום שהמקרים שונים זה מזה, ובהתאם לכך משתנים גם השיקולים לגבי חומרת האמצעים הראויים". בעניין בר"ש 3207/10 ד"ר אורי ריחני נ' מדינת ישראל.

התוצאה מכן האמור לעיל היא, שאני דוחה את הערעור בכל הנוגע לפיטוריו לאלתר של המערער משירות המדינה.

אני מקבל חלקית את ערעורו של המערער על תקופת פסילתו משירות המדינה ומעמיד את התקופה על 4 (ארבע) שנים.

תוצאת הפרת האיסור על המתווכים לערוך או לסייע בעריכת מסמכים משפטיים הנה, על-פי האמור בסעיף 12 סיפא לחוק הנ"ל, שלילת זכותם של המתווכים לדמי תיווך.

נוסף לכך, עשויים המתווכים להיתבע בתביעת נזיקין, אם מכוח סעיף 9(א) לחוק המתווכים (הפרת חובת הגינות והזהירות) ואם מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן הם עשויים להחשף לסנקציות הקבועות בחוק המתווכים בשל עבירת משמעת לפי סעיף 14א(2) לאותו חוק (ראו: ד"ר אריק אריאל, עו"ד, דיני תיווך במקרקעין, עמק 656).

...

תוצאה לאור כל האמור לעיל, אני קובע: תביעת התובע כלפי הנתבעת מתקבלת חלקית, באופן שניתן בזה צו הצהרתי, לפיו, מסמך האופציה נספח 1 לכתב התביעה, כולל התיקון שנעשה בו בנספח 2 לכתב התביעה, עומד בתוקפו, ובהתאם לכך זכאי התובע לרכוש מהנתבעת את המגרש מושא כתב התביעה בתנאים שנקבעו במסמך האופציה, אך עדיין על התובע ועל הנתבעים לנהל משא-ומתן ביחס לפרטים שלא הוסכמו וביחס ליתר הפרטים, שעל-פי הנוהג ועל-פי המקובל, יש לכלול אותם בהסכם סופי, וזאת לקראת כריתתו של הסכם מכר סופי.

בהתאם לכך, נדחית תביעתו של התובע, כמפורט בסעיפים קטנים א' עד ה' בסעיף 35 לכתב התביעה.

התביעה - שכנגד של התובע - שכנגד נדחית, כלפי כל הנתבעים - שכנגד.

ב-עש"מ 3789/04 אריה ציפורי נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד נ"ט(1) 721, עמ' 727 (להלן: "עניין ציפורי") עמד בית-המשפט העליון על-כך, שאין זה ראוי להעמיד עובד שפוטר בגין עבירת משמעת במצב טוב משהיה בו אילו פרש בדרך הרגילה.

למרות חומרת העבירה הטמונה בהכאת תלמידים בידי מוריהם סבר בית-המשפט העליון, שניתן להסתפק בפיטורי המערערת ואולם: "... שבהתחשב בנסיבותיה האישיות המיוחדות, רואה אני להקל באמצעי המשמעת במידה מסויימת. לפיכך אמצעי המשמעת של פסילה משירות המדינה לפרק זמן של 4 חודשים יבוטל, וכך גם יבוטל אמצעי המשמעת של הורדה בדרגה; בשני עניינים אלה רואה אני להקל עם המערערת, כדי לא לפגוע בזכויותיה הכספיות עם פיטוריה". (ההדגשה שלי – י.ג.).

לא מצאתי שיש לפגוע בזכויותיו הממוניות של שורקי, ולשלול ממנו את קיצבתו".

...

בניגוד לעמדת ההגנה סבורני, כפי שאף קבע בית הדין, שהמעשים בגינם הורשע המערער חמורים הם. המערער עסק במהלך עבודתו, בתוקף תפקידו בתחנת מע"מ נצרת, בתיקו של אדם שעמו היו לו קשרי חברות, ובכך פעל המערער תוך ניגוד עניינים של ממש בניגוד לנהלים ולכללים ברורים בשירות המדינה והתעלם מאיסורים שחלו עליו כעובד ציבור.

אין אפוא מקום להתערב במסקנתו של בית הדין, לפיה המעשים בהם הורשע המערער חמורים הם. באשר לטענת ב"כ המערער, לפיה לא נתן בית הדין משקל לשנות עבודתו הארוכות בשירות המדינה, ההערכה הרבה לה זכה מצד הציבור עמו בא במגע, מצד עמיתיו לעבודה והממונים עליו, וכן נסיבותיו האישיות, הכלכליות והמשפחתיות, סבורני, מעיון בגזר הדין המשלים, כי בית הדין בהחלט נתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המערער, הוותק הארוך של עבודתו ברשות המסים, העובדה ששירותו היה בדרך כלל תקין, ואף מעבר לזה, וכן מצבו הכלכלי והבריאותי, ואולם סבורני, שהיה מקום בנסיבות העניין, ליתן משקל גבוה יותר לנסיבות אלה.

יחד עם זאת, נוכח גילו של המערער, שנות עבודתו הארוכות מאוד בשירות המדינה, ההערכה לה זכה בעבודתו זו, ומצב בריאותו, הגעתי לכלל מסקנה שיש להתערב בגזר-דינו המשלים של בית הדין במובן זה שבתקופת פסלותו לשירות המדינה עד גיל 67 ישולמו למערער 90% משיעור הגמלה שהייתה מגיעה לו לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) אלמלא נפסל, וזאת בתחולה רטרואקטיבית מיום 10.3.2019 ואילך, ולעניין זה בלבד, אני מקבל את הערעור.