ביום 27.12.15 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת זכאותו לקבלת קצבת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי לתקופה מחודש 1/2014 ועד לחודש 10/2015, זאת עקב כך שבבעלותו של הבן רואן שני רכבים החל מאותו מועד.
ביום 29.2.16 הודיע הנתבע לתובע אודות החלטת הועדה, ולפיה הוחלט "לבטל חלק מחובך בסך של 26,335 ₪ על חשבון קצבת הבטחת הכנסה".
ההליכים בבית הדין וטענות הצדדים
בתביעתו בבית הדין טען התובע הן כנגד החלטת הנתבע לשלול את זכאותו לקיצבת הבטחת הכנסה לתקופה החל מחודש 1/2014 ועד לחודש 10/2015, והן כנגד החלטת הועדה לבטל רק 35% מסכום החוב שנוצר בעקבות שלילת זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה.
...
מנהל התחום המליץ על ביטול 50% מן החוב, וכך גם מנהל הסניף, אשר כתב את הדברים הבאים: "ממליץ על ביטול מחצית מהחוב לפחות, קיים מצב אבסורדי, מחד החוב לכאורה כדין ומאידך יש הגיון בטענות התובע. ראה הסבר של פקיד התביעות."
בעוד שני בעלי תפקידים בכירים מצאו מקום להמליץ על הפחתת מחצית מן החוב לפחות, קבעה הוועדה כי יש להפחית את חובו של התובע תוך מחיקת 35% מן החוב המקורי תוך שנקבע בפרוטוקול הדיון כדלקמן:
"החוב נוצר עקב אשמת החייב אשר העלים/הסתיר מידע... לאור מצבו הסוציו-אקונומי יש לבטל 35% מיתרת החוב".
בנסיבות אלה, מצאנו ממש בטענותיו של התובע בכל הנוגע להעדר נימוק מטעם הוועדה לעניין שיעור ההפחתה מסכום החוב.
בעניין זה אנו סבורים כי לא נפל פגם, מאחר שהתובע פנה לוועדה בכתב, קודם שזו התכנסה ובכך למעשה ניתנה לו זכות הטיעון.
סוף דבר – אנו מורים על החזרת עניינו של התובע לוועדה, על מנת שתדון בעניינו, לאחר בחינת עמדת המלצות מנהל התחום ומנהל הסניף.
