מר אלכסיי זבודובסקי (להלן – התובע) הגיש כתב תביעה נגד מעסיקתו לשעבר, חברת קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ (להלן – הנתבעת), המספקת שירותי שמירה ואבטחה, בה עתר לתשלום הפרשים בגין שכר עבודה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין אבדן זכוי במס הכנסה, תוספת אש"ל, החזר נכויים אסורים משכרו, תוספת ותק, פצויי פיטורים ופצוי לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז-2007.
לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת" (ע"ע 26707-05-11 חיים שבתאי – טכנובר בע"מ (10.6.2013).
בנוסף, נפנה אל הוראות צו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.09, שהרחיב הוראות ההסכם הקבוצי שמספרו 7041/2008 מיום 2.11.08, המלמד על ביטול תוספת זו. התובע הפנה אל הוראות החשב הכללי מיום 25.7.07, שלטענתו תומכת בתביעתו ברכיב זה (סעיף 22 ז' בתצהיר התובע), מלשונה של הוראת החשב הכללי, עולה כי זו נועדה להסדיר זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ועל כן זו אינה רלוואנטית לענייננו.
...
לאור כל שפורט לעיל ולאור העובדה כי ההוראה לבצע את העבודה בעמדות בחיצונית בעמידה, נעשתה לדרישת קצין הביטחון של סורוקה וכן הנחיות המשטרה, בשל אופי העמדות וכן לאור סבב העמדות בין העובדים אשר היה נהוג בנתבעת, במסגרתו הוצב עובד במהלך המשמרת אף בעמדות פנימיות, שם יכול היה לשבת, אנו קובעים כי התבעת הוכיחה טענת ההגנה שבסעיף 2 לחוק הזכות לעבודה בישיבה.
אשר על כן, דין תביעת התובע ברכיב זה- להידחות.
סוף דבר
בהתאם לאמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,096.36 ₪ בגין הפרשי שכר עבודה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.1.2010 (אמצע תקופת העבודה) ועד ליום התשלום בפועל.