שליחת הודעות קנס כתובת לא מעודכנת משרד הרישוי ביטול קנס

טענות המבקש המבקשת טענה כי הדו"ח כלל לא הגיע אליה שכן כתובתה העדכנית במשרד הרשוי היא רחוב אל מקפה 70 ולא הכתובת צור בחר ת"ד 72976 ירושלים 9741500 כפי שהיא מופיעה בדו"ח שצורף לבקשתה.

טענות המשיבה המשיבה בקשה לדחות הבקשה כיון שהודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובתה הרשומה של המבקשת במשרד הפנים באותה העת וחזרה בציון הסיבה "לא נידרש" ועל כן מדובר במסירה כדין.

ההלכה היא כי יש לנקוט בעיניין זה על דרך הצמצום, בדומה לבחינת בקשה לביטול פסק דין, כשיש סיבה מוצדקת לאי התייצבות או אם הדבר דרוש למניעת עוות דין (ע"פ 40599/07 רואמי אברהם נ' מדינת ישראל מיום 3.12.2007).

בעפ"ת 33548-07-19 שמוש הכהן נ' מדינת ישראל מיום 15.1.2020 נקבע כי: "בפסיקה הובהר כי בעבירה מסוג בררת משפט, הנחת היסוד היא שהנאשם אינו מעוניין להשפט בגין מעשיו. בכך שונה מצב הדברים מעבירה בה לנאשם זכות להשפט מלכתחילה (רע"פ סדגר נ' מדינת ישראל 27/1/2010; רע"פ 1260/09 סעיד נ' מדינת ישראל 2/6/2009)". הגשת בקשה באיחור מסיבות שאינן לתלויות במבקש לעניין קבלת הודעת תשלום קנס בעבירות קלות, קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 : "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן." כלומר, אם הוכיחה המשיבה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו. משהוכח כי נשלח דואר רשום אף בהיעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, רואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מדינת ישראל מיום 21.5.17, עפ"ת 67571-03-18 אפשטיין נ' מדינת ישראל מיום 25.4.18 ורע"פ 106/15, מיום 20.1.15).

...

לפיכך אני קובעת כי הודעת תשלום הקנס הומצאה כדין למבקשת וכי הבקשה לא הוגשה באיחור בשל נסיבות שלא היו תלויות במבקשת ושמנעו ממנה להגישה במועד.

משכך, אני קובעת כי טענת המבקשת לפיה אחר נהג ברכב ביום ובשעת ביצוע העבירה אינה מהווה עיוות דין המצדיק את הארכת המועד להישפט.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

טענות המבקש המבקשת טענה כי הדו"ח כלל לא הגיע אליה שכן כתובתה העדכנית במשרד הרשוי היא רחוב אל מקפה 70 ולא הכתובת צור בחר ת"ד 72976 ירושלים 9741500 כפי שהיא מופיעה בדו"ח שצורף לבקשתה.

טענות המשיבה המשיבה בקשה לדחות הבקשה כיון שהודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובתה הרשומה של המבקשת במשרד הפנים באותה העת וחזרה בציון הסיבה "לא נידרש" ועל כן מדובר במסירה כדין.

ההלכה היא כי יש לנקוט בעיניין זה על דרך הצמצום, בדומה לבחינת בקשה לביטול פסק דין, כשיש סיבה מוצדקת לאי התייצבות או אם הדבר דרוש למניעת עוות דין (ע"פ 40599/07 רואמי אברהם נ' מדינת ישראל מיום 3.12.2007).

בעפ"ת 33548-07-19 שמוש הכהן נ' מדינת ישראל מיום 15.1.2020 נקבע כי: "בפסיקה הובהר כי בעבירה מסוג בררת משפט, הנחת היסוד היא שהנאשם אינו מעוניין להשפט בגין מעשיו. בכך שונה מצב הדברים מעבירה בה לנאשם זכות להשפט מלכתחילה (רע"פ סדגר נ' מדינת ישראל 27/1/2010; רע"פ 1260/09 סעיד נ' מדינת ישראל 2/6/2009)". הגשת בקשה באיחור מסיבות שאינן לתלויות במבקש לעניין קבלת הודעת תשלום קנס בעבירות קלות, קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 : "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן." כלומר, אם הוכיחה המשיבה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו. משהוכח כי נשלח דואר רשום אף בהיעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, רואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מדינת ישראל מיום 21.5.17, עפ"ת 67571-03-18 אפשטיין נ' מדינת ישראל מיום 25.4.18 ורע"פ 106/15, מיום 20.1.15).

...

לפיכך אני קובעת כי הודעת תשלום הקנס הומצאה כדין למבקשת וכי הבקשה לא הוגשה באיחור בשל נסיבות שלא היו תלויות במבקשת ושמנעו ממנה להגישה במועד.

משכך, אני קובעת כי טענת המבקשת לפיה אחר נהג ברכב ביום ובשעת ביצוע העבירה אינה מהווה עיוות דין המצדיק את הארכת המועד להישפט.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

עם פניית המבקש לב"כ המשיבה, קיבל פירוט אודות דוחות החנייה וכי במעמד הפרוט גילה כי מדובר ברכב ישן, וכתובתו של המבקש אליה נשלחו המכתבים שגויה ואינה כתובתו.

על פי תגובת ב"כ המשיבה, חמש מהודעות תשלום הקנס שמספרן 93739480, 94514783, 6171334, 6603336 ו- 9391137 נשלחו אל המבקש לפני כניסתו לתוקף של חוק עידכון כתובת, תשס"ה- 2005, (להלן: "חוק עידכון כתובת"), בין השנים 2002-2004, ולפיכך הודעות תשלום קנס אלו נשלחו לפי כתובת בעל הרכב שעודכנה במשרד הרשוי באותה העת, ולא על פי הכתובת הרשומה במשרד הפנים.

הודעות תשלום קנסות אלו נשלחו אל הכתובת של המבקש שהייתה מעודכנת באותה העת במשרד הפנים, ולמשך תקופה העולה על עשור, בהתאם לשליפות ממרשם האוכלוסין שבוצעו בזמן אמת ובהתאם לנספח א' לתגובת ב"כ המשיבה.

על פי סעיף 229(א) לחוק, לאחר שנשלחו אל המבקש הודעות תשלום הקנס, יכול היה להגיש בקשה לביטול הקנס בתוך 30 ימים, או להגיש בקשה להשפט בתוך 90 ימים, אולם מועדים אלו חלפו זה מכבר.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, מצאתי לדחות את הבקשה מהנימוקים שיפורטו להלן.

לפיכך, הבקשה נדחית.

הודעות תשלום הקנס נשלחו למבקש בדואר רשום, בהתאם לכתובת המעודכנת במשרד הרשוי, כנדרש במועדים הרלוואנטיים.

מאידך טענה המשיבה כי הודעות תשלום הללו נשלחו למבקש כדין, במסגרת סד הזמנים הקבוע בחוק, היינו תוך שנה ממועד ביצוע העבירה, ומשלא פעל המבקש לתשלום הקנסות או לחילופין להגשת בקשה להשפט בגין הדו"חות במועדים הקבועים בסעיף 229 (ח2) לחסד"פ, הרי יש לראותו כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו לשלם את הקנסות הקבועים לצד העבירה, כמפורט בסעיף 229 (ח2) האמור : "לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להשפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להשפט כאמור בסעיף 230." לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשה ולתגובת המשיבה, ואף לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפניי, אני קובע כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לסתור את חזקת המסירה ולהוכיח כי הוא לא קיבל כלל את הדו"חות או את הודעות התשלום או למצער לא קיבלן בנסיבות שאינן תלויות בו, וכי הכתובת אליה נשלחו ההודעות אינה הכתובת הנכונה.

...

מכאן מתחייבת המסקנה לפיה הודעות התשלום התקבלו בעניינו של המבקש בפועל למשלוח, ואף מתקיימת החזקה לפיה דבר דואר אשר התקבל אכן נשלח לייעדו.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪.

בפנינו ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופט א. ספיר) מיום 12.2.07, תיק 03/07/0000538, לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול הודעות תשלום קנס.

ביהמ"ש קמא קבע כי בהתאם לפסיקה, יש לשלוח הודעות הקנס לכתובת המעודכנת במשרד הרישוי, והוסיף כי יש גם התאמה בתאריכים הרלוונטיים בין כתובתה של המערערת במשרד הפנים, לכתובתה במשרד הרשוי.

כאשר חוזר דבר הדואר בציון "עזב" או "שינה כתובת", שוב יש בו כדי להעיד כי רשות הדואר קיבלה את החומר למסירה וביצעה את המסירה, אלא שהנמען לא היה במען.

...

בנסיבות אלה, הערעור נדחה.