שליחת בקשה להארכת מועד הגשת ערעור באמצעות פקס

טיעוני הצדדים בבקשה להארכת מועד המבקש אישר בבקשתו, כי פסק הדין הומצא לו באמצעות הפקס ביום 03.11.17, אולם טען, כי אין למנות את הימים להגשת העירעור ממועד זה, הואיל ש"פסק הדין לא הומצא במסירה אישית כמתחייב מתקנה 475 לתקנות סדר הדין האזרחי" ואף לא הומצא לו בדואר רשום עם אישור מסירה.

ב"כ המבקש אישר בבקשתו, כי פסק הדין נשלח אליו ביום 3.11.2017 (2.11.2017 על פי הנתונים במערכת נט המשפט) וכי היה מודע לפסק הדין החל ממועד זה. אלא שלטענתו, מניין הימים להגשת העירעור אינו מתחיל כל עוד לא הומצא לו פסק הדין במסירה אישית או בדואר רשום, טענה שנדחתה על ידנו.

...

] "חובת תום הלב בהקשר הנדון תיבחן לאור חלוף הזמן, שעה שבעל דין משתמש בפגם בהמצאה על מנת לזכות להארכת מועד דה פקטו (ראו: פרשת קלינגר וההפניות שם לעניין זה). כלומר, מקום בו הוכח כי בעל הדין המערער יושב על המדוכה למרות שידע על מתן פסק הדין וניסיון ההמצאה לידיו, והתמהמהותו נובעת למעשה מניסיון להשיג יתרון דיוני בדמות הארכת המועד להגשת הערעור. יש להבהיר לעניין זה כי הקביעה שבעל דין הפר את חובת תום הלב לאור חלוף הזמן כשלעצמו, תבוא רק בעקבות חלוף זמן משמעותי, היינו חריגה ניכרת מהתקופה הקבועה בתקנות לשם הגשת ערעור. זאת, מאחר שכאמור נקודת המוצא היא שאין פסול בעמידתו של בעל דין על זכותו נוכח הידיעה לכשעצמה". יישום אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה על נסיבות העניין לפני, מביא לכלל מסקנה, כי מתקיימים במבקש התנאים להחלת 'כלל הידיעה'.

סוף דבר על יסוד כל האמור, יש למנות את הימים להגשת הערעור, למצער, החל מיום 3.11.2017.

נוכח האיחור הניכר בהגשת הערעור, משהמבקש לא הצביע על טעם מיוחד או על טעם כלשהו להארכת מועד, ובשים לב לכך שסיכויי הערעור אינם גבוהים - הבקשה נדחית.

עוד אין חולק, כי ביום 03.03.15 המערערת שלחה למשיב באמצעות פקס, בקשה להארכת מועד להגשת הערר וכן את הערר עצמו.

...

האם ועדת הערר לעיצומים כספיים פעלה במסגרת הסמכות הנתונה לה בדין בהחלטתה לדחות את בקשת המערערת להאריך לה את המועד להגיש ערר על החלטת הממונה? זוהי השאלה בה עלי להכריע בתיק זה ואקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הן בכתב והן בע"פ, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, והכל מהטעמים המפורטים להלן.

אשר להכרעתי - סבורני כי לא נפל בהחלטת הוועדה פגם המצדיק את התערבותו של בית הדין.

הוועדה הגיעה למסקנה כי בהיעדר ראיה פוזיטיבית שתתמוך בטענת מנכ"ל המערערת כי אכן שלח את הערר במועד הנטען, אין לקבל את טענתו רק מן הטעם שנטענה בתצהיר שהוגש על ידו.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הערעור על ראשו וכל חלקיו.

ב"כ המבקש ציין, כי שלח לבית הדין הארצי באמצעות הפקסימיליה בקשה להארכת מועד להגשת העירעור עוד בתאריכים 16.1.2017 ו – 17.1.2017, אולם נימסר לו ממזכירות בית הדין כי לא ניתן להגיש את הבקשה באמצעות הפקס.

...

אשר לסיכויי הערעור טען המבקש, כי ערעורו סב על "טעויות משפטיות רבות המקפחות את המערער במסגרתו פרץ בית הדין קמא את גדר המחלוקת בין הצדדים ופסק למשיב על דרך הקיזוז מזכויות המערער סכומים ניכרים למעלה מסך תביעתו...". הכרעה לאחר שקילת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בכלל החומר המצוי בתיק בית הדין, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה וליתן למבקש הארכת מועד להגשת הערעור.

לאור האמור, מתקבלת הבקשה להארכת מועד.

משכך, כך נטען, עוד באותו יום הגישה באת-כוח המערערים באמצעות פקס בקשה להארכת מועד להגשת העירעור (אציין כי להודעה האמורה צורף אישור שליחת הבקשה בפקס מיום 13.12.2021).

...

המערערים מצדם טוענים כי יש לדחות את הבקשה הן בשל שיהוי בהגשתה והן לגופה.

כן נטען, כי אף אם הערעור הוגש באיחור הרי שיש לדחות את בקשת הסילוק, וזאת בשל הנסיבות שתוארו לעיל ומנעו את הגשת הערעור במועדו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין בקשת הסילוק להידחות, זאת אף אם אניח לטובת המשיבה כי המועד להגשת הערעור חלף ביום 13.12.2021, וכי הערעור עצמו הוגש באיחור של יום אחד (ואולם לעניין זה אעיר כי באת-כוח המערערים צירפה תצהיר ובו טענה כי הודעה על המצאת פסק הדין לא התקבלה בדואר האלקטרוני שמסרה.

אני סבורה כי בנסיבות המקרה הנדון, ובשים לב לשיקולים הנוספים שפורטו לעיל, השיהוי בהגשת בקשת הסילוק תומך אף הוא בדחייתה.

לנוכח כל האמור לעיל, דין בקשת הסילוק להידחות.

5.3 לחילופין, עותרים המערערים בבקשה להארכת המועד להגשת העירעור הן מהטעם כי המדובר באיחור קל "שנע בין 13 ימים לבין 8 ימים", הן מהטעם כי אינטרס ההסתמכות או הציפייה של המשיבה לא נפגע כתוצאה מאותו איחור והן מהטעם כי "סכויי העירעור טובים הם ולא בכדי פסק הדין עוכב חלקית בהחלטת כבוד השופט ברנר מיום 22.12.15" (סעיף 14 לתגובת המערערים).

בהנתן כל האמור לעיל, מניין הימים להגשת העירעור יחל ממועד "ההמצאה" - 21.10.2015 (מועד שאושר על ידי המערערים כמועד בו נשלח אליהם בפקס עותק פסק הדין) ולפיכך מתחייבת הקביעה כי העירעור הוגש בטרם חלף המועד הקבוע בדין (45 יום), כך שדין הבקשה שלפני להדחות.

...

ביום 22.12.2015 נעתר בית משפט זה (כב' השופט ח. ברנר), באופן חלקי, לבקשה שהגישו המערערים לעיכוב ביצוע פסק הדין, תוך שהוא מורה כי "ביצועו של פסק הדין לא יעוכב, בכפוף לכך שתישמר למבקש 1 (המערער 1 בבקשה שבפני) או מי מטעמו זכות המעבר אל הדירה וממנה, דרך המקרקעין שבמחלוקת, עד להכרעה בערעור" (ראה סעיף 7 להחלטת כב' השופט ח' ברנר מיום 22.12.2015).

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להדחות.

בהינתן כל האמור לעיל, מניין הימים להגשת הערעור יחל ממועד "ההמצאה" - 21.10.2015 (מועד שאושר על ידי המערערים כמועד בו נשלח אליהם בפקס עותק פסק הדין) ולפיכך מתחייבת הקביעה כי הערעור הוגש בטרם חלף המועד הקבוע בדין (45 יום), כך שדין הבקשה שלפני להידחות.