שליחות מוקנית בהרשאה בכתב או בעל פה

חתימה מכוח דיני השליחות; בהסכם המכר הצהיר עבד אלרחים כי : "ועבדל רחים מצהיר כי הוא קיבל הרשאה מפריד, סמיר, עואטף, סמירה סניה, האמורים לעיל, לפעול בשמם ובמקומם, ולמכור חלק מנכסיהם ולקבל בשמם ובמקומם את התמורה." סעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965("חוק השליחות"), קובע כי: "השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי היתנהגות השולח כלפי אחד מהם". עלינו להשיב על השאלה אם עלה בידי התובעת להוכיח את העובדה שהמנוח פריד או מי מהאחים חמדאן נתנו למנוח עבד אלרחים הרשאה להיתקשר בשמם בהסכם המכר עם התובעת.

כידוע הרשאה יכולה להעשות בכתב או בעל פה. במקרנו, אין חולק שאין כל מיסמך המתעד מתן ההרשאה מפורשת למנוח עבד להיתקשר בהסכם המכר בנוגע לזכויות בחלקה 39 לידי התובעת.

...

סוף דבר; לאור מכלול האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

סיכומו של דבר, ניתן בזאת פסק דין המצהיר כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של 3000/40007 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 39 בגוש 8765 מאדמות הישוב באקה אלגרביה, וזאת מכוח הסכם מכר מיום 6.11.1980.

הנני מחייב את הנתבעים 6-10 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

דהיינו האם יש מצג מטעם הנתבעת של הרשאה כלפי מר נחום לפעול בשמה ואזי יש לחייב את הנתבעת מכח מצג זה. ההלכה ביחס לדרך של יצירת מצג הרשאה סוכמה ע"י כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס בעיניין רע"א 5765/02 אל על נתיבי ישראל בע"מ נ' זילברשלג: "סעיף 3(א) לחוק השליחות, העוסק ביצירתה של הרשאה אומר כך:" השליחות מוקנית בהרשאה שבכתב או שבעל פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על יד היתנהגות השולח כלפי אחד מהם".

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את מכלול הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי מר נחום פעל כשליח של הנתבעת ועל כן הזמנת הסחורה מחייבת את הנתבעת: מתצהירי התובעת ומר נחום עולה כי מר נחום שימש כמנהל הפרויקט בגבעתיים.

המסקנה מההסכם שהוצג היא כי למרות שהרווחים מהפרויקט אמורים להגיע לידי הנתבעת, הרי שבהסכם בין הצדדים הם יגיעו לידי נוף משואה בע"מ, מה שמלמד על ערבוב נכסים בין החברות כפי שעלה מהבירור שערך מר גוספס טרם להתקשרות עם הנתבעת ומה שיצר אצלו, בין היתר, את הרושם כי יש לאשר הזמנה בפרויקט בין אם היא במסגרת הסכם המסגרת עם נוף משואה בע"מ ובין אם היא נעשית ע"י הנתבעת דווקא במסגרת הסכם מסחרי פרטי וזאת כאשר המזמין והחותם הוא מנהל הפרויקט בפועל מר נחום.

לאור האמור אני קובעת כי מר נחום פעל כשלוח של הנתבעת בהזמנת הסחורות.

נוסף לאמור, על פי סעיף 3 לחוק השליחות: "3. (א) השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי היתנהגות השולח כלפי אחד מהם". בענייננו, התובע הפעיל את העסק במושכר במשך כשנה וחצי ולא נטען בפני, כי מי מהנתבעים במשך תקופה זו ערער על ההרשאה שניתנה לנתבע 5 בניהול העסק ומשכך, הרי היתנהגותם של הנתבעים מלמדת כי לא הייתה כל טענה בעיניין.

...

טענת השיהוי בהגשת כתב התביעה הנני דוחה את טענת הנתבעים שלפיה, כתב התביעה הוגש בשיהוי רב. התובע עזב את המושכר ביום 20.11.16 ואילו התביעה הוגשה ביום 18.12.17 ואין בכך משום השתהות מצד התובע.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום כולל בסך 144,000 ₪ בגין הפרת החוזה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך 10,000 ₪; סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום ממעד קבלת פסק דין זה אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

השליחות מוקנית בהרשאה בכתב או בעל-פה מהשולח לשלוח, או בהתנהגות השולח כלפי השלוח או צד שלישי, כפי שנקבע בסעיף 3 לחוק השליחות.

...

אני מורה על מינוי ב"כ התובעים שכנגד, עו"ד גיא זוהר ככונס נכסים שיבצע בשם הנתבעת שכנגד את הפעולות הנחוצות לשם השלמת רישום הבית המשותף, השלמת עסקת המכר ורישום הזכויות על שם התובעים שכנגד, על חשבון הנתבעת שכנגד.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד פיצויים בגין הפרת חוזה המכר בסך 240,000 ₪.

בהעדר התייחסות הנתבעת שכנגד לבקשה לפיצול סעדים, אני מקבל את הבקשה ומתיר לתובעים שכנגד לפצל את הסעדים בגין הפרת התחייבויות הנתבעת שכנגד.

על רקע זה נפסק (שם, בעמ' 812) כי "משפטנו קובע בסעיף 3(א) לחוק השליחות, כי 'השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי היתנהגות השולח כלפי אחד מהם' [...]. פרושו של דבר, כי השליחות היא תופעה אובייקטיבית. היא איננה תופעה סובייקטיבית המותנית ברצונו של השולח. לכן, אם השולח יוצר מצג אובייקטיבי של הרשאת השלוח כלפי הצד השלישי, הרי שרואים את פעולת השלוח כפעולת השולח ('שלוחו של אדם כמותו'). במילים אחרות, דיני החריגה מהרשאה, הקבועים בסעיף 6 לחוק השליחות, כפופים להגדרות השליחות וההרשאה בחוק. מקום בו קיים מצג אובייקטיבי של הרשאה לבצע פעולה מסוימת אף-על-פי שהשולח לא הסמיך את השלוח לבצע פעולה זו, הרי שאין חריגה מהרשאה. בהעדר חריגה מהרשאה ממילא אין תחולה לדיני החריגה מהרשאה. עמדת משפטנו גורסת, כאמור, כי השליחות היא קטיגוריה אובייקטיבית, לכן אם צד שלישי סביר היה יודע או יכול היה לדעת כי היתנהגות השולח אינה מקימה מצג של הרשאה, הרי שאין הרשאה. לעומת זאת, אם הצד השלישי הסביר היה גורס כי אכן מתוך היתנהגות השולח כלפיה קיימת הרשאה מהשולח לשלוח לבצע פעולה משפטית מסוימת, הרי שההרשאה שרירה וקיימת". כפי שנראה מיד, בין אם נהלך במשעולי חוק החברות ובין אם במשעולי חוק השליחות, נגיע לאותה תוצאה, והיא תקפות העסקה מזוית הראיה של הבנק, בשים לב לנתונים שעמדו לנגד עיניו בזמן אמת, ולראיות שבוססו במקרה זה. בנסיבות העניין הבנק לא פעל בחוסר תום לב או ברשלנות נוכח המצגים שהוצגו לו מצד מורשי החתימה של חברת בראל הבנק ייחס חשיבות רבה למצגים שהוצגו לו על ידי מורשי החתימה מטעם חברת בראל.

הוא העיר בעדותו כי מחא מול חברת פז על הנושא הזה בעל פה, אך קשה לקבל שאלה הם פני הדברים, בשים לב כי במקביל קיבלה חברת בראל את התקבולים מחברת מזרחי.

...

לדבריו הייתה אמורה להיות פגישת המשך בעניין ההסכמה המתגבשת, אלא שהוא לא הספיק לשאול את אביו, מר נחמן, מה קורה עם פגישת ההמשך לסיכום הנושא.

התוצאה התביעה נדחית.

אני קובע כי על התובעים לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות שכ"ט ב"כ הבנק (נתבע 1) בסך 120,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות הבנק בסך 12,000 ₪ (בשים לב לצורך של המצהירות מטעמו להכין את התצהיר ולהתייצב לעדות).