שליחות הצעת ביטוח על ידי סוכן ביטוח

סוכן הביטוח הוא שלוח של חברת הביטוח ואמירותיו במשא ומתן לקראת כריתת חוזה ביטוח מחייבות את חברת הביטוח.

לסוכן נאמר על ידי ראש הצוות בהכשרה בשם גלעד שמוטי בדק מולו מה פשר אי קבלת אישור להצעת הביטוח הכוללת הרחבה לנהג צעיר ונאמר לסוכן שאין לו מה לדאוג כי יש כסוי בטוחי.

...

אני דוחה את הטענה כי לא נכרת חוזה ביטוח מורחב וכי מדובר בהצעה, ללא קיבול.

על כן, אני קובע כי עניין תשלום הפרשי הפרמיה מתגמד לעומת החיוב במתן כיסוי ביטוחי.

סוף דבר, אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבע את הסך שחויב בו בפסק הדין, דהיינו, סך של 28,399 ₪ הוצאות סך של 700 ₪ ושכ"ט עו"ד בהודעה לצד שלישי סך של 3,000 ₪.

כלומר, תאריך הלידה שמולא בהצעת הביטוח נימסר על ידי הנתבע לסוכן.

טענות אלו אינן אלא הרחבת חזית אסורה שכן בהודעה לצד השלישי לא הועלתה כל טענה ביחס לסוכן הביטוח או באשר לטיב יחסי השליחות בינו לבין הצד השלישי, וממילא אף לא הוגשה הודעה כנגד סוכן הביטוח, ועל כן לא יכריע בית המשפט בטענות שלא העלה הנתבע בהודעה לצד שלישי.

...

נטל השכנוע בנקודה זו מוטל על הנתבע לאור ההלכה מימים ימימה ולפיה "בעל-דין במשפט אזרחי, הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו" (ע"א 357/72 עזיז נ' בצלציוני, פ"ד כז(1) 741, 744 (1973), ע"א 2032/06 אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן [פורסם בנבו] (1.2.09)) על יסוד כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעות 24,618 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום ששולמו תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.55%.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

הנתבע ישלם לצד השלישי הוצאות משפט בסך 1500 ₪.

כך, נטען כי הצעת הביטוח מולאה על-ידי הסוכן ונשלחה למבוטחים עם הוראה לחתום, בהצעה לא מולא מועד תחילת התוקף, הסוכן שתווך במו"מ נימנה על עובדי שירות הלקוחות של המבטחת, המבטחת יצרה מצג שלפיו בקרות מקרה ביטוח תהא המשפחה פטורה מתשלומי המשכנתא ועל הבנק היה לוודא תנאי הביטוח אך התרשל בבדיקת הפוליסות.

כך, בין היתר, הועלו טענות ביחס לתכליתו של חוזה ביטוח, כוונת הצדדים וצפיות המבוטחים; כי על המבטחת חלה החובה לוודא את המידע שנימסר לה מאת המבוטחים; כי סוכני הביטוח הציגו מצג לפיו נערכות פוליסות ביטוח המתאימות לצורך שלשמן נתבקשו; כי ככל שתתקבל טענת המבטחת כי בהצעת הביטוח פורט מידע שגוי הרי שסוכני הביטוח עשו כן ברשלנות או במחדל וממילא היו שלוחי המבטחת; כי הטענה שלפיה החל הכסוי הבטוחי טרם מתן ההלוואה בפועל מהוה ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט; כי גם אם המבוטחים מסרו מידע שאינו מדויק, לא היתה רשאית המבטחת להסתמך עליו; כי יחסי הצדדים אינם שוויוניים באופן שלמשיבים חובות אמון מוגברות; כי על המשיבים היה להסביר למבוטחים שהכיסוי הבטוחי אינו חופף לתקופת ההלוואה ומשלא עשו כן הפרו את חובת הגילוי וכן הפרו את חובת הנאמנות, תום-הלב וחובת הזהירות.

...

כאמור, עובדות המקרה על פניו אינן מורכבות ולא שוכנעתי כי הצהרת המבקשת בעניין העובדתי, תוביל לשינוי התוצאה.

אשר לטענת ההתיישנות הנוגעת לנסיבות עריכת הפוליסות, סבורני כי אין בתיקון המבוקש כדי לגרוע מזכותם של המשיבים כדי להעלות את טענותיהם במסגרת כתב ההגנה המתוקן אשר יוגש וברי כי הן תתבררנה ותוכרענה לגופן.

אשר על כן, לאור הגישה הליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות ובהינתן השלב המקדמי בו מצוי ההליך, וכן על מנת להעניק למבקשת את מלוא יומה בבית המשפט ובתוך כך לאפשר לבית המשפט להכריע במכלול המחלוקות הקיימות בין הצדדים, ונוכח שלא ייגרם נזק דיוני למשיבים ולא שוכנעתי שהבקשה הוגשה בחוסר תום-לב, דין הבקשה להתקבל.

אין בידי לקבל טענות התובע בהקשר זה. בנגוד לטענת התובע, בהתאם לבקשתו בכתב (עמוד 4 להצעת הביטוח) מונה סוכן הביטוח כשלוחו.

התובע טען עוד, כי אחרי השאלות והתשובות המופיעות בהצעת הביטוח לפוליסה, צריכה להיות הצהרה מטעם סוכן הביטוח שהוא מצהיר, כי הוא שאל את התובע את השאלות המופיעות בפוליסה וכי התשובות הן כפי שנמסרו לו על ידי התובע.

...

לאחר בחינת טענת התובע, מצאתי כי אין בידי לקבלה.

אין בידי לקבל טענות התובע בהקשר זה. בניגוד לטענת התובע, בהתאם לבקשתו בכתב (עמוד 4 להצעת הביטוח) מונה סוכן הביטוח כשלוחו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

מגדל לא טענה ולא הוכיחה שקיבול הצעת התובע להרחבת הכסוי הבטוחי על-ידי סוכן הביטוח מהוה חריגה מהקף השליחות – ההיפך הוא הנכון.

...

לעניין מועד הקיבול ראו דברי המלומד אליאס בספרו (שם, עמ' 314-315): "תקופת הביניים שבין הגשת ההצעה לבין ביצוע הקיבול לוטה בערפל. על פי רוב, המועד המדויק של ביצוע הקיבול הוא בידיעתו הבלעדית של המבטח. למבוטח אין כל אפשרות לדעת מתי 'קיבל' המבטח את הצעתו. עובדה זו עשויה לחשוף את המבוטח למניפולציה של המבטח, ועל כן, לדעתנו, יש להתייחס במשנה זהירות לטענה של מבטח שלפיה מקרה הביטוח אירע אמנם לאחר הגשת ההצעה, אך לפני ביצוע הקיבול. כך או אחרת, ניתן לעמוד על ארבעה מקרים טיפוסיים שבהם אחריותו של המבטח עשויה להתגבש כבר במועד הגשת ההצעה או במועד הנקוב התבצעה כיום תחילת הביטוח, וזאת חרף העובדה שבחינת מקרים אלה באספקלריה של דיני הכריתה עשויה להוביל, במקרים מסוימים, למסקנה כי חוזה הביטוח השתכלל לאחר המועדים האמורים: ראשית, כאשר המצג שהוצג למציע, על-ידי המבטח או סוכן הביטוח, הוא שהביטוח נכנס לתוקפו ביום הגשת ההצעה; שנית, כאשר פרמיית הביטוח הנגבית מהמבוטח נגזרת מיום הגשת ההצעה או מהיום הנקוב בהצעה כיום תחילת הביטוח .... ביסוד כל המקרים הללו מונח רציונל דומה: שליטת המבטח בהליך כריתת החוזה מצדיקה להטיל עליו אחריות בגין אי וודאות ביחס לעצם כריתת החוזה או ביחס לתוכנו, ובכלל זה, אי וודאות ביחס למועד הכריתה." (לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ''ד מה(2) 811, בעמ' 818) בשים לב למצג שהוצג לתובע על-ידי סוכן הביטוח, שלוחה של מגדל, לפיו חוזה הביטוח השתכלל, כעולה הן מעדות התובע והן מעדות סוכן הביטוח, כמו גם לכך שפרמיית הביטוח נגזרה מיום ההצעה, ובשים לב לזהירות הראויה בה יש לבחון את טענת המבטחת כי הקיבול ארע לאחר אירוע התאונה, אני קובעת כי חוזה הביטוח ביחס להרחבת הכיסוי הביטוחי השתכלל בטרם אירוע התאונה, גם אם זו אירעה בשעה 16:30 ביום 13.8.2018.

דין הטענה דחיה על הסף, ולו מהטעם כי נטענה לראשונה בסיכומי מגדל.

מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת במלואה.