שליחה למעון נעול כחלק מצו מבחן

לנאשם רישום פלילי ישן בגין עבירות שביצע בשנת 2008, בהיותו קטין, שביניהן תקיפת שוטר, עבירות תקיפה נוספות פריצה וגניבה, ואשר הסתיים ללא הרשעה; בית משפט לנוער שלח את הנאשם למעון נעול למשך שנה, והשית עליו צו מבחן והתחייבות.

כן התייחסה לעברו הפלילי של הנאשם, כמפורט לעיל; לדבריו, במהלך מאסרו האחרון התקשה להיסתדר עם האסירים האחרים, הסתכסך עם חלקם, ובאחד ממאסריו הקודמים אף היה מעורב בארוע אלימות מול אחד הסוהרים; עוד מסר כי במסגרת תיק הנוער, שולב בקבוצה של שליטה בכעסים, וסיים אותה בהצלחה.

...

סוף דבר נוכח כל הנאמר לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן: 23 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בפועל בתיק זה בין התאריכים 24/1/21- 1/2/21.

אשר לבקשת המאשימה לפסול את רישיונו של הנאשם לאחר שחרורו מהכלא, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי להיעתר לבקשתה זו של המאשימה, בנסיבות בהן כתב האישום אינו מייחס לו במפורש שימוש ברכב לביצוע העבירות.

בנוסף לאמור, בנסיבות העניין ונוכח הסכמת הצדדים, אני מורה על חילוט הציוד המפורט בסעיף 2.

בתסקיר מיום 28.6.18 ציין שירות המבחן כי הנאשמת מתמידה בהליך הטיפולי, מגיעה בעקביות למפגשים, לוקחת בהם חלק פעיל, וחשה כי ההליך משמעותי בעבורה.

באשר לשיקולי הענישה בעבירה של גניבה בידי עובד ראו ע"פ 3587/12 דדון נגד מדינת ישראל, שם דובר בעובדת שגנבה כספים ממעבידה: "בית משפט זה עמד לא אחת על כך שיש ליתן משקל רב לשיקול ההרתעתי, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות אישיות, במסגרת שקולי הענישה בעבירות "כלכליות" אשר מבוצעות עבור בצע כסף ואשר כוללות שליחת יד לכספי המעביד או לכספי הציבור, על מנת ליידע עבריינים פוטנציאליים כי "הסיכון גובר על הסיכוי". ראו גם דבריו של בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 72220/04‏ ‏מדינת ישראל נ' כהנים מרדכי: "אפשר וצריך לידרוש ממעסיק שינקוט אמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים "מן החוץ" – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להיתגונן מראש כנגד עובד "מבפנים", שבתוקף תפקידו ומכוח האימון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד.

הנאשמת אינה יודעת קרוא וכתוב, עזבה את ביתה בגיל צעיר בשל יחס קשה של בת מישפחה קרובה, שהתה במעון נעול, נישאה לראשונה בגיל 16 לאדם מכור לסמים, נורתה בראשה במסגרת עבודתה, איבדה ראייה בעינה, כיום ערירית, נעדרת תמיכה משפחתית, עובדת בניקיון ואיסוף בקבוקים, כדי לממן לעצמה קורת גג ואת צרכיה הבסיסיים.

הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצוו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשעה, במקום צו המבחן.

...

לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו נע ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, לאור חומרת העבירה, ועל אף נסיבותיה הקשות של הנאשמת אני סבורה כי יש מקום לענישה חינוכית בדמות של"צ, בהיקף שאינו גדול באופן יחסי, שיאפשר לנאשמת להמשיך לעבוד ולפרנס עצמה.

בשל קשייו להתמיד בטיפול, הנאשם נשלח למעון נעול ושהה שם למעלה משלוש שנים.

שירות המבחן התרשם כי חלק מהבעיות הרגשיות וההתנהגותיות של הנאשם נובעות ממצבו האורגני, כי הוא עלול לפעול באופן אימפולסיבי וילדותי, מגלה תלות רבה בסביבתו, אך מנגד מביע רצון לנהל אורח חיים תקין.

קצינת המבחן התרשמה כי גם היום, המסגרת של צו מבחן פחות מתאימה לנאשם, והומלץ לגזור עליו מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר מותנה, בכפוף להחזרת מלוא הסכום שנגנב, שכן ההתרשמות היא כי הנאשם לא יצליח לעמוד בעונש ממושך ואף לא בעונש של שירות לתועלת הציבור.

...

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 14.6.20.

רישום פלילי לנאשם רישום פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2010 ביחס לריבוי עבירות מירמה ורכוש משנת 2008, בגינן הוטל על הנאשם עונש מאסר של 14 חודשים, והראשונה משנת 2009 ביחס לעבירות רכוש ואלימות משנת 2008 בגינן הוטל עליו עונש של 30 חודשים במעון נעול ומאסר על-תנאי.

שנית, לאחר שהנאשם נשלח לשירות המבחן, הוא הישתלב בטיפול לאורך תקופה, ובגין כך נדחה הדיון מעת לעת.

בתסקיר מיום 2.3.2019 דיווח שירות המבחן, כי הנאשם הישתלב בהצלחה בטיפול קבוצתי, הוא נוטל בו חלק פעיל ומגיע לכל המפגשים, ועל-כן ביקש לדחות את הדיון, כפי שהדבר נעשה.

אני סבור כי הטלת של"ץ נרחב, מאסר מותנה, התחייבות וצו מבחן על הנאשם – שיבטיח, בין היתר, הישתלבות בטיפולי המשך וטפול נפשי – יהוו מעטפת הולמת לנסיבות הייחודיות בהן נתונים הנאשם ובני משפחתו.

...

המיקום במתחם – אלמלא הנסיבות עליהן הצביע שירות המבחן בתסקירו ובמיוחד – דאגתה של המתלוננת מאובדן מקור פרנסתו של הנאשם כתוצאה מהטלת מאסר (ולו בעבודות שירות), אני סבור כי יש למקם את הנאשם בתחתית המתחמים שקבעתי.

אני סבור כי הטלת של"ץ נרחב, מאסר מותנה, התחייבות וצו מבחן על הנאשם – שיבטיח, בין היתר, השתלבות בטיפולי המשך וטיפול נפשי – יהוו מעטפת הולמת לנסיבות הייחודיות בהן נתונים הנאשם ובני משפחתו.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה בתוך שלוש שנים מהיום, למעט עבירת איומים; 4 חודשי מאסר בפועל שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם עבירת איומים כלפי בן משפחה בתוך שלוש שנים מהיום; 450 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 1.9.2020 במקום השמה שיקבע שירות המבחן על-פי תוכנית שיגיש לבית המשפט בתוך 30 ימים, ובפיקוחו.

טיעוני ההגנה לעונש 7.1 ההגנה עתרה לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשם צו מעון נעול חלף מאסר, כך שישלים 4.5 שנים של טפול במעון נעול.

דרכי טפול ושקום – מעון נעול אם אמרנו שמצד אחד עומדת האפשרות לשלוח את הנאשם למאסר של ממש, הרי סעיף 25 (א)(1) לחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבוע כי חֵלֶף מאסר, יוחזק הקטין העבריין ב-"מעון נעול". ומהו אותו מעון נעול? מעון נעול כמוהו כמתקן כליאה בו חירותו של הקטין נשללת והיא מוגבלת; הקטין מורחק מן החברה ומבודד ממנה.

בהמשך בסעיף 5 לתסקיר ציין שירות המבחן כי כחלק מהתנהגותו במעון וכחלק משיח על העבירה עלה דפוס היתנהגות לפיו הנאשם ניסה להשיג את הדברים בקלות, ללא מאמץ ולעיתים אף מבלי לברר את הצרכים והרגשות של הצד השני ומבלי להבין לעומק את ההשלכות היתנהגותו.

...

אני סבור כי יש מקום להטיל ענישה בתיק זה ולא לקבוע דרכי טיפול בדרך של צו מעון נעול.

לכן אני סבור כי חלף הקביעה שהמשיב ישהה בצו מעון סגור כפי שהציעה חברתי אב"ד השופטת רביד יושת על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיו08.12.21 ועד ליום 12.01.21.

שמואל מלמד, שופט אנו גוזרים אפוא על הנאשם בדעת רוב את העונשים שנקבעו בחוות דעתה של כב' השופטת הבכיר גיליה רביד, כדלקמן: הנאשם יוחזק במעון נעול בחסות הנוער, חלף מאסר, בהתאם לסעיף 25 לחוק הנוער למשך 3 שנים ותשעה חודשים.