שכרות פלילית לפי סעיף 193 לחוק העונשין

צריכת אלכוהול גורמת גם לאבוד המיומנויות המוטוריות ולהפרעות בראייה ובמהירות התגובה (בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט "הסכנה שבהרשעה על סמך נשיפה (על בדיקת הנשיפה המתיימרת לאתר נהיגה בשיכרות)" ספר דיויד וינר – על משפט פלילי ואתיקה 313, 316 (2009); סטולר ופינקלשטיין, בעמ' 121-120).

כך, ובהלימה לענייננו, בעבירה לפי סעיף 193(ב) לחוק העונשין, די בשליטה האפקטיבית בכלי הנשק, במצב של שיכרות, כדי להוות עבירה, בין שהסיכון הגלום באותה עבירה היתממש, ובין אם לאו (להרחבה, ראו: גור-אריה, בעמ' 208)".

...

לאור כל האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 4000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתם.

אני דנה את הנאשמת ל-10 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

על פי הסמכות הנתונה לי בסעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969, אני קובעת כי הנאשמת תהיה בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום ותשתלב בהליך טיפולי בהנחיית שירות המבחן.

מבוא נגד הנאשם הוגש כתב האישום המייחס לו עבירות כדלקמן: היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז -1977; החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין; הפרעה לסדר הצבורי במצב של שיכרות, לפי סעיף 193(ב) לחוק העונשין.

יתר על כן, גם אם התביעה יצאה מתוך הנחה, בתחילה, כי הכתובת הרשומה היא הכתובת הידועה, משחזר דבר הדואר, הופרכה הנחה זו. אין זה המקרה שבו יכולה התביעה לעשות שימוש בחזקה הקבועה בסעיף 60א(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, שלפיה נשלחה הודעה בדואר רשום רואים אותה כאילו נימסרה, גם ללא אישור מסירה.

...

לפיכך, ותוך איזון בין מכלול הנסיבות שפורטו, הגעתי למסקנה, כי הסעד הראוי הוא של שימוע בדיעבד.

האירוע המיוחס לנאשם הוא מיום 28.12.14, משמע לפני כשנתיים, ויש גם אינטרס ציבורי שלא להוביל לדחיות נוספות בשמיעת התיק, ככל שהדבר יידרש בסופו של דבר.

סוף דבר באיזון בין האינטרסים הגעתי למסקנה, כי על התביעה לערוך לנאשם שימוע בדיעבד.

עוד טען נציג המשיבה, כי במקום נימצאו משקאות משכרים לאחר השעה 23:00 והוא הפנה לשם כך לדו"חות פעולה של נציגי המשיבה בהם נכתב כי במקום נימצאו כוסות שבתכולתם אלכוהול מסוג וודקה.

(1) קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2 (א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193 א' לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה); (2) למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תמסר לאחר שיתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה ידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.

טענה נוספת שהעלה המשיב היא כי יש לבטל את כתב האישום שהמשיבה הגישה או בדעתה להגיש נגדו בגין אירוע דומה מיום 31.3.17 וככל הנראה אף בגין הארוע נשוא בקשה זו. מקום הטענות נגד כתבי האישום, ככל שהוגשו, או יוגשו, הוא בהליך הפלילי ולא בהליך דנן.

...

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לחובת הנאשם יש לציין את עברו הפלילי, החובק הרשעות רבות בתחומי האלימות, הרכוש והסמים, ביניהן: עבירות של תקיפה סתם ע"י שניים או יותר, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, היתנהגות פרועה במקום צבורי, תקיפה וחבלה ממשית, היתנהגות פרועה במקום צבורי, הפרת הוראה חוקית, העלבת עובד ציבור, גניבה, שימוש בסמים והטרדה מינית.

זאת ועוד; ביום 19.10.2015 הורשע הנאשם בבית משפט זה בבצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, ועבירת שיכרות לפי סעיף 193(א) לחוק העונשין, היות וביום 18.4.2013 ניצפה הולך לעבר מתקוטטים במיתחם התיירות שבאילת, כשהוא בגילופין והניף בקבוק זכוכית באויר.

...

בנוסף לכך, במהלך האירוע איים הנאשם על המתלונן באומרו: "בוא צא החוצה נראה אם אתה גבר"; "אתה ערבי ואני לא רוצה שתעבוד פה יותר וזה היום האחרון שלך בטיילת, אם תישאר פה עוד יום אחד אתה תמות ואני מחליט פה, לא אתה ולא בעל הבית שלך"; "אם תתקשר למשטרה אתה תמות". 1.2 אישום שני בשלו הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על אדם אחר לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

מכל המקובץ, באתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם לאירוע האישום הראשון, על כלל העבירות שנכללו בו, נע על פני ספקטרום שבין 3 חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות) לבין 16 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסרים מותנים וענישה כלכלית.

מכל המקובץ, באתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם לכל אחת מההפרות של ההוראה החוקית בעניינו של הנאשם, נע על פני ציר שבין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

ה. חילוט התחייבות- אני מורה על חילוט ההתחייבות בסך 10,000 ₪, עליה חתם הנאשם ביום 19.7.2013 במסגרת תיק מ"י 38733-07-13 סכום ההתחייבות ישולם עד לתאריך 2.8.2016, שאילולא כן יאסר הנאשם למשך 60 יום.

הכרעת הדין וההרשעה הנאשם הורשע בבצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ועבירת שיכרות לפי סעיף 193(א) לחוק העונשין, חלף עבירה של היתנהגות פרועה במקום צבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, כפי שיוחסה לו בכתב האישום.

ו. בת"פ (ת"א) 1903/09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' משה ביטון (ניתן ביום 21.2.2010) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בבצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בכך שבניגוד להוראת בעת המשפט, שהה מחוץ לביתו ללא מפקח.

...

מכל המקובץ, באתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם לאירוע עבירת השכרות נע בין של"צ ו/או קנס לבין 3 חודשי מאסר, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

מכל המקובץ, מתחם העונש ההולם לאירוע הפרת הוראה חוקית הינו החל ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.