עדותו של כהן לפיה לא השווה בין דוחות הנוכחות לתלושי השכר שהונפקו מטעם כהן מערכות עצמה, וכן העובדה שלא ערך בדיקה אם שולם לתובע גמול עבור השעות הנוספות שביצע (עמוד 25, שורות 19 – 22), מתיישבת עם אי ההלימה בין שעות העבודה של התובע המצויינות בתלושי השכר לעומת שעות העבודה על פי כרטיסי הנוכחות.
משהתובע היה עובד שעתי, הרי שבהתאם להודאת כהן מערכות, היה זכאי ל- 17 ימי הודעה מוקדמת (קלנדריים), לפי שכר שעתי של 33 ₪, במכפלת 8 שעות עבודה יומיות, ובסך הכל 3,960 ₪.
...
לאור הקביעה שהתובע פוטר ומאחר ולא הוצגו ראיות לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, דין התביעה ברכיב זה להתקבל.
על כן יש לקבל את התביעה ברכיב זה בגובה 3,496 ₪ (6 ימי זכאות X 12 חודשים / 18.5 חודשי עבודה X 378 ₪).
בנסיבות אלה יש לקבל את התביעה ברכיב זה.
התביעה לפיצויי הלנת שכר נדחית, מאחר שלמעט טענה כללית של התובע לפיה הנתבעות הלינו את שכרו דרך קבע (לאחר ה – 10 לחודש), אין כל ראיה בעניין זה.
סוף דבר -
א. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1, דנישרא, נדחית.