הסניף מנוהל על ידי הנתבעת 1 ואולם תלושי השכר הופקו לתובע באמצעות חברות מתחלפות (הנתבעות 2-5).
כתב ההגנה הוגש לתיק על ידי עו"ד ניר חזות, אשר הגיש לתיק ייפוי כח מטעם הנתבעת 2 בלבד, ואולם מהבקשה לביטול פסק דין עולה כי כתב ההגנה הוגש על דעתה של הנתבעת 1 וגם מטעמה, תוך שצויין בו כי הנתבעות אינן מבקשות לברר את שאלת האחריות הנפרדת של כל אחת מהן, אלא לידון בטענות התובע כאילו הועסק על ידי כולן ביחד ולחוד.
בהמשך הדברים, לאחר שהתובע הגיש תצהיר עדות ראשית ולאחר שמי מהנתבעות לא הגישו תצהירים ולא התייצבו לדיון ההוכחות (ולאחר שנמסרה הודעה בדבר הליכי פירוק שננקטו נגד הנתבעת 2, אשר נמחקה מההליך), ביום 13/2/22 ניתן על ידי חברתי כב' השופטת מיכל נעים דיבנר כנגד הנתבעות הנותרות פסק דין על יסוד כתב התביעה.
...
אשר על כן אני סבורה כי היה על הנתבעת 1 להגיש בקשה לביטול פסק דין בחודש מרץ 22 ולא מצאתי הצדקה של ממש לעיכוב בהגשת הבקשה.
בבקשה לביטול פסק דין לא הוצג על ידי הנתבעת תחשיב מהימן ומשכנע, ולפיכך, וגם אם תחשיבי התובע בנקודות מסויימות מופרזים, בנסיבות העניין בשים לב למחדליה הדיוניים של המבקשת אינני סבורה כי יש הצדקה להשקיע משאבים נוספים ולגרום לתובע עינוי דין נוסף ולכן אני מורה כי ביחס למרבית רכיבי פסק הדין הבקשה לביטול תדחה.
אשר על כן, אני מורה כי הבקשה לביטול פסק הדין תתקבל באופן חלקי, לעניין עילת התביעה הנוגעת לשעות הנוספות בלבד.
