כך גם מוצאת אני לדחות את הטענה להשתכרות "לא מדווחת" אצל "דני את דורון שטיחים בע"מ".
טענה זו לא נטענה באופן מפורש בכתב התביעה וראיה ותימוכין לה ביקשו התובעים למצוא בהליך הפלילי, בעצם תיקון כתב האישום בדרך של צימצומו ל- 11 המחאות בלבד (תחת 21 במקור) נוכח טענת ההגנה שהעלה המנוח ולפיה ההמחאות ניתנו לו כתשלום שכר עבודה שלא שולם (לא היה חולק כי שכרו השוטף שולם לו על פי תלושי השכר שהופקו).
לשאלה "לָמה למדת?", השיבה ממקום של הכרה בכישוריה וביכולותיה - "מישהו שיש לו פסיכומטרי ובגרות, ויש לי פוטנציאל להתקדם בחיים, אז למה לא ללכת ללמוד? להתקדם בחיים?! אני יכולה להוסיף, למרות שהבעל שלי נפטר המשכתי את הלימודים" (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון - ההדגשה שלי - ש.י.)
כך דומה כי גם הייתה התרשמותם של הגורמים המטפלים במל"ל, במסגרת השקום המקצועי במל"ל-
"התרשמנו שאת יודעת בדיוק מה את רוצה ויש לך את היכולת לחפש עבודה בכוחות עצמך ולכן בשלב זה הוחלט לסיים את הסיוע בהשמה"
(מתוך תיק השקום שהוגש במסגרת מוצגי הנתבעת ביום 16.1.2019)
בהנתן כל האמור לעיל, ובשים לב לגובה הישתכרותה של האלמנה, כפי שעולה מדו"ח רציפות ביטוח במל"ל מחד (ראו מוצג יז' למוצגי התובעים), ולנתוניה האישיים מאידך, סבורה אני כי בעתיד לבוא יעלה בידי האלמנה להתגבר על הקשיים שבמציאת עבודה ולמצוא את העיסוק (בין הוראה בבית ספר ובין אחר) בו יינתן ביטוי לכישוריה ולהשכלתה האקדמית, ועל כן מוצאת אני להעמיד את תרומתה החודשית ל"קופה המשותפת" על סך של 1,500 ₪ לעבר ועד לסיום לימודיה (מועד צפוי 8/2022) ולאחר מכן, מתוך הנחה כי עד הגיע ילדיה לבגרות יהא עליה להקדיש מזמנה גם לגידולם ולטיפוחם על סך השווה לשכר המינימום (לבן הצעיר ימלאו 18 בחודש נובמבר 2028).
...
אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה יש להעמיד את שכרו של המנוח לצורך חישוב ההפסד לעתיד על סך של 8,500 ₪ לחודש לחמש השנים הראשונות ולאחריהן על סך של 16,500 ₪ לחודש (ראו סעיפים 27 - 105 לסיכומי התובעים), ומוצאת אני לדחותה.
לפיכך, מורה אני על ניכוי "דמי השיקום" בלבד, כעתירתה החילופית של הנתבעת (ראו תעודת עובד ציבור שהוגשה ביום 16.1.2019).
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל עומד הפיצוי בתביעת התלויים על סך כולל של 1,775,005 ₪
הפסד תמיכה ב"שנים האבודות" 1,266,671 + 158,334 ₪
אובדן שירותי בעל ואב 350,000 ₪
והפיצוי בתביעת העיזבון עומד על סך כולל של 1,810,568 ₪
הפסדי הכנסה ב"שנים האבודות" 1,551,257 + 193,907 ₪
כאב וסבל 45,404 ₪
הוצאות קבורה ומצבה 20,000 ₪
לפיכך הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים 2-4 כתלויים וכיורשי המנוח:
הפסד תמיכה ב"שנים האבודות" (תביעת תלויים)
אובדן שירותי בעל ואב (תביעת תלויים)
חלקם בתביעת העיזבון על פי צו הירושה שיוצג
(חלקם על פי צו הירושה מההפרש בין הפסדי ההכנסה ב"שנים האבודות" בתביעת העיזבון ובין הפסדי התמיכה בתביעת התלויים + כאב וסבל + הוצאות קבורה ומצבה)
בניכוי תגמולי המל"ל כמבואר בסעיפים 37 – 45 לעיל.
כן תשלם הנתבעת לתובעים 5-6 כיורשי המנוח את חלקם בתביעת העיזבון על פי צו הירושה שיוצג.