שכר מינימום לעובד זר: תשלום שכר מינימום לעובד זר מומחה

לעניין זה מפנה התובעת גם לחוות דעת מומחה שהגישה הנתבעת בתיק אחר (ת"א (מחוזי ימ') 53143-09-12 ש' ב' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" (28/3/17)) שם קיבל מומחה הנתבעת גישה דומה לשלה והעריך את עלות המטפל הזר, כולל החלפה, בסכום של 8,273 ₪ בחודש.

לתקופה שמאז תצהירה ועד היום לא הוגשו ראיות, ברם בהתבסס על החישוב עד למועד התצהיר, העליה בשכר המנימום שהגדילה את שכר העובדת הזרה, ובכך שמרבית התקורות לשנה הנוכחית כבר שולמו (למשל ביטוח בריאות) ההוצאה הנוספת עד היום עומדת על סכום של 52,020 ₪ (לפי שכר של 4,825 עד ינואר 17 ו-5,000 ₪ מאז ועד היום, בתוספת הפרשות וסכום שבועי של 428 ₪).

...

נסיעות לא שוכנעתי כי לתובעת נגרמו הוצאות יתרות בגין נסיעות, למעט לצורך טיפולים, וכפי שהוכח ממילא הסיעו אותה בני משפחתה למרבית פעילויותיה (ראו עדותו של מר בדיחי בעמ' 28-29).

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 585,588 ₪ בתוספת שכ"ט כדין והוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (כולל שכר העדים).

בפרשת פולגת עמד בג"ץ על הרקע להחלטות הממשלה הנ"ל בעיניין העסקת העובדים הזרים והרצון לעודד שלובם של ישראלים בשוק העבודה, וכך הוסבר שם: "על רקע מכלול הצעדים לצימצום העסקת העובדים הזרים ועידוד התעסוקה המקומית, אומצה באוגוסט 2004 מדיניות הממשלה להגביל את היתרי התעסוקה לעובדים זרים בתעשייה לעובדים שהם בגדר "מומחי חוץ". מומחה חוץ לצורך עניין זה הוא תושב חוץ שהוזמן לעבוד בישראל בתחום שיש לו בו מומחיות ייחודית ושעבור שירותיו ישולם לו שכר חודשי מינימאלי בסכומים שמוגדרים אשר יגיעו בהדרגה לכפל השכר ממוצע במשק.

...

הנתבעת תשלם לתובעים כדלקמן: לתובע 1 - הפרשי שכר בסך של 6,000 ₪.

תביעות התובעים לתשלום בגין שעות נוספות (למעט בעבור חודש 4/08), דמי הודעה מוקדמת, הפחתות שכר שלא כדין, החזר הוצאות בגין הגעה לארץ, הפרשות לפנסיה ולהלנת שכר - נדחות.

בנסיבות אלה מצאנו כי על אף זכיית התובעים במקצת תביעתם, יש לחייבם בהוצאות הנתבעות.

הנתבעים הסתפקו בהכחשה כללית וטענתם היחידה הייתה כי על אף שהתובעים הצהירו בפניה כי הם שפים מומחים, בפועל לקח לה חצי שנה להכשיר את התובעים ועל כן היא זכאית לקזוז השכר שבין שכר המומחים ששולם לבין שכר המינימום שהגיע לתובעים בגין אותה תופה.

הנתבעים הגישו בקשה למשרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת היתר העסקת התובעים כמומחים זרים בתפקיד שף והתחייבו כלפי משרד הפנים לשלם לתובעים כפל השכר הממוצע (הבקשה למתן היתר צורפה לתצהיר התובעים).

...

מכל מקום, לנוכח העובדה שהוכח כי אין קשר בין הסכומים הנקובים בתלושי השכר, לשכר ששולם לתובעים בפועל, אנו מקבלים את התביעה לפיצוי לפי סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר ופוסקים לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך של 10,000 ₪ בהתאם לסעד המבוקש.

מעבר לדרוש יצוין כי העלאת טענות קיזוז בגין הפסקות או שווי ארוחות כתולדה של ההליך המשפטי הינה טענה מוקשית בהיותה מנוגדת להתנהגות הצדדים במהלך כל תקופת העבודה אשר על כן, אנו דוחים את טענת הקיזוז.

סוף דבר הנתבעת תשלם בתוך 30 ימים לכל אחד מהתובעים את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 1,573,107 ₪.

החלטות הממשלה על רקע מכלול הצעדים לצימצום העסקת העובדים הזרים ועידוד התעסוקה המקומית, אומצה באוגוסט 2004 מדיניות הממשלה להגביל את היתרי התעסוקה לעובדים זרים בתעשייה לעובדים שהם בגדר "מומחי חוץ". מומחה חוץ לצורך עניין זה הוא תושב חוץ שהוזמן לעבוד בישראל בתחום שיש לו בו מומחיות ייחודית ושעבור שירותיו ישולם לו שכר חודשי מינימאלי בסכומים שמוגדרים אשר יגיעו בהדרגה לכפל השכר ממוצע במשק.

...

כפי שפורט לעיל, טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל בכלל, ובתחום התעשייה בפרט היא מדיניות העומדת במבחן הדין.

לאור מסקנה זו, אציע לדחות את העתירות, ולבטל את צו הביניים שניתן בהליך זה. בנסיבות העניין, אציע שלא ליתן צו להוצאות.