שכר כונס נכסים לפי שעות עבודה

שכרו הראוי של כונס הנכסים שייפסק עתה צריך לבטא את הפעולות הרבות והעבודה הרבה והמורכבת אותן ביצע כונס הנכסים כדי להביא לתוצאה זו. לאחר שבחנתי עבודות ופעולות אלו הגעתי למסקנה, שנכון יהיה לחלק את שכר טירחתו של כונס הנכסים בצורה שווה בין כל בעלי היחידות/קוטג'ים באשר פעולותיו של כונס הנכסים היו קשורות לכל אחד מהקוטג'ים כמפורט בדו"חות השוטפים שהוגשו לבית המשפט ובדו"ח המסכם ולמטרה משותפת של כולם.

זו הדרך בה הולכים בתי המשפט, עת קובעים כי בהעדר פירוט שעות עבודה, אין לחשב שכר הטירחה לפי אחוזים מערך הנכס, אלא, לנוכח שיקולים של שכל ישר, ניסיון החיים ואיזון בין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית והתוצאה החיובית שנוצרה לבסוף – יש לפסוק סכום גלובאלי.

צא ולמד, יכול בן אדם להשקיע אלפי שעות והוא יהיה בבחינת "קורא דגר ולא ילד" ויעלה חרס בידו, כלום תשולם לו כל תמורה עפ"י שעות שהשקיע בתיק? לכן, לטענת הכונס על בית המשפט לקבוע את שכר טירחת הכונס, זאת בהתאם לפעולות ההכרחיות שביצע הכונס בפועל.

...

" אני דוחה את טענת התובעים ש"הליך רישום בית משותף הוא הליך טכני ברור המעוגן בתדריך מפורט באתר משרד המשפטים".

עו"ד פלדמן, נאמן לשיטתו, לא הציג בפניי את היקף שעות העבודה שהשקיע בתיק, ולכן אין מנוס מהערכה כללית של השעות שאותן הקדיש לתיק.

גם במקרה הנדון - כפי הנאמר בע"א (י-ם) 1755-01-14 דלעל - יש "להפעיל את שיקולי השכל הישר, ניסיון החיים ואיזון שבין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית שנגרמה לצדדים והתוצאה החיובית של רישום הנכס כבית משותף, ולפסוק סכום גלובלי, שיהלום את נתוני תיק זה." סבור אני שסכום גלובלי בסך 70,000 ₪ (כולל מע"מ) אותו תשלם כל יחידת דיור/קוטג' לכונס הנכסים בנוסף לסכום המקדמה ששולם (6,000 ₪) על חשבון שכר טרחתו, הוא השכר ההולם והמתאים בנסיבות מקרה זה. בסכום זה כלולים כבר הוצאותיו האחרות של כונס הנכסים.

סכום גלובלי זה מבטא בין השאר, מחד גיסא, את הפעולות הרבות והמורכבות שנדרשו מכונס הנכסים לאורך השנים כמפורט בדו"חות שהוגשו לבית המשפט, לרבות את הופעותיו בבית המשפט ואת שנדרש ממנו להכין לשם כך ולהגיב לא אחת בכתב לבקשות שהוגשו ואת הוצאותיו, ומאידך גיסא שפעולות מסויימות שנעשו, היו מאוחדות ומשותפות לכל בעלי יחידות הדיור/הקוטג'ים. סוף דבר.

הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שמעבר לפעולות כונסי הנכסים כפי שצוינו לעיל, לא מסרו כונסי הנכסים דיווח פעולות לפי מועדים או לפי שעות עבודה, באופן המונע אפשרות לקביעת מסמרות באשר לחלוקת תשלום שכר הטירחה בין המשיבה 1 למשיבה 24 וטענותיהן זו כלפי זו שמורות להן.

...

מנגד, אין בידי לקבל את עמדת המשיבים הגורסים, כי אין להוסיף על השכר שנקבע לכונסי הנכסים בשנת 2012 על ידי כב' השופטת פלפל.

בנסיבות האמורות, ובשים לב לשכר הטרחה שנפסק בהחלטת כב' השופטת פלפל מיום 3.7.2012, הגעתי למסקנה כי כונסי הנכסים זכאים לשכר נוסף בסך 600,000 ₪ (שש מאות אלף ₪) בצירוף מע"מ. יצויין, כי סכום זה, כשהוא מצטרף לסכום שנפסק בעבר, מהווה קרוב ל- 3% משווי הנכס.

סוף דבר לאחר שבחנתי ביסודיות את החומר שבפני, תוך התייחסות לעמדות הצדדים, הריני קובעת כדלקמן: שכר טרחת כונסי הנכסים יועמד ע"ס 600,000 ₪ (שש מאות אלף ₪) בצירוף מע"מ. שכרו של השמאי פנחסי יועמד ע"ס 7,500 ₪ בצירוף מע"מ. סכומים אלה באים בנוסף לסכומים שנפסקו בהחלטת כב' השופטת פלפל מיום 3.7.2012.

למשל, לפי השכר הקבוע בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 (וראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 3000/08, בקשה 162, בעיניין איתן ארז, עו"ד, שם), או לפי מנגנון פסיקת שכר לפי שעות עבודה בפועל (וראו: פר"ק (מחוזי י-ם) 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר, נאמן נ' כונס הנכסים הרישמי (31.7.14).

...

גם תקנה 8א לתקנות אינה ישימה, שכן במסלול זה בית המשפט אינו בוחן את אופי פעילותו של בעל התפקיד אלא את תוצאת פעילותו, היינו את החלוקה בפועל, אך זאת כאשר עיקר פועלו של בעל התפקיד עוסק אכן במימוש נכסי החברה ובחלוקתם, שלא כבמקרה זה. לכן יש לתור אחר מנגנון אחר שבאמצעותו ייפסק לכונס הנכסים שכר ההולם את אופי פעילותו ופועלו, ואין פסול בפסיקת שכר שעתי במקרה מעין זה. בנסיבות אלו נראה כי הדרך הנאותה לתגמל את כונס הנכסים על עמלו היא אפוא כפי שנפסק לפי תעריף שעתי כאשר על פניו התעריף שננקב הינו תעריף סביר בהחלט ולכן דין התנגדות המבקשת להידחות.

כונס הנכסים ביקש כי שכר הטירחה ישולם לו לפי שעות העבודה שהשקיע בתיק, והעריך את שוויין בסך של 150,000 ₪.

...

בנוסף קבע בית המשפט כי מתוך הסכום המוחזק בנאמנות יוכל כונס הנכסים לנכות אך את הסכום שחב לו התובע, ואילו הנתבעים ישלמו את חלקם בנפרד.

התובע, מנגד, טען כי דין הבקשה להידחות.

לאחר העיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה אפוא נדחית.

האיש מבקש כי שכר הטירחה יחושב לפי שעות עבודה וישיבות לפי כללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), תש"ס-2000, ומעריך את הסכום הראוי על 7,723 ₪.

בין אמות המידה לפסיקת שכר טירחה נימצאת עבודה מאומצת של כונס הנכסים, הקף פעולותיו, שווי הנכס והתוצאה כלכלית של הכנוס, מומחיותו של הכונס והמוניטין שלו, ומשך זמן הכנוס.

...