שכר טרחת עורך דין עבור משא ומתן

עוד נטען במסגרת בקשת האישור כי במהלך המו"מ שהתקיים בין הצדדים לרכישת הדירה המבקשת ובעלה הפנו את תשומת ליבה של מנהלת המכירות במשיבה להוראות סעיף 6ג לחוק המכר ובהתאם לעובדה כי חל איסור לגבות בנוסף לשכר טירחת עורכי דין גם תשלום עבור הכנת תשריטים לטאבו.

באשר לטענה כי סעיף 6ג לחוק המכר מגביל רק את הסכום שניתן לגבות בגין שכר טירחת עורכי דין הרי שיש לדחות טענה זו. הסעיף מדבר על "כל הוצאה" זה הניסוח הרחב ביותר שניתן להעלות על הדעת ובהתאם "תוכניות ותשריטים" הם חלק מהגדרה רחבה זו. יתרה מכך עורך דין אינו ליכול לרשום את זכויות הרוכשים ולכן ברור מדוע המחוקק קבע כי כל הוצאה, לרבות תשלום בגין תשריט בית משותף, נכללת במגבלת ההוצאות המשפטיות בסעיף 6ג לחוק המכר.

באשר לטענות המשיבה לעניין בעלה של המבקשת, נטען כי המשיבה הייתה מודעת לעובדה כי בעלה של המבקשת הוא עורך דין המיתמחה בנדל"ן, שכן היא אף ציינה כי הוא ניהל מולה משא ומתן.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אין בידי לקבל את טענת המבקשת לעניין התועלת הציבורית שצמחה לקבוצה מהגשת בקשת האישור ואפרט.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

בגדרה של התביעה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום שכר טירחת עורכת דינם עבור ייצוגם בעיסקה שלא יצאה אל הפועל (9,000 ₪); הוצאות הפרישי הצמדה וריבית בגין הלוואה שנאלצו לקחת לצורך מימון דירה שרכשו תוך הסתמכות על כספי התמורה ממכירת הדירה לנתבעים (42,316 ₪); פיצוי בגין נזק לא ממוני (45,000 ₪) ועגמת נפש (10,000 ₪).

אבהיר טעמיי; סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע: במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שניגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתתו של החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, יחולו בשינויים המחוייבים".

עו"ד ליניק הבהירה בעדותה כי לא נערך הסכם שכר טירחה בכתב עם התובעים לגבי ההיתקשרות עם הנתבעים, כי תחילה סוכם על שכר טירחה בסך 10,000 ₪ וכאשר העסקה עם הנתבעים לא יצאה אל הפועל בסבב הראשון והנתבעים חזרו בהם בסבב השני, ניתנה לתובעים הנחה.

התובע העיד כי הדירה נמכרה ארבעה (4) חודשים לאחר סירובם של הנתבעים לחתום על ההסכם (התובעת דייקה ומסרה בעדותה בבית המשפט כי הדירה נמכרה בחודש אפריל 2021 באותו מחיר שסוכם עם הנתבעים) כי הם שילמו שוב לעו"ד ליניק והבהיר, כאשר הוטח בפניו ששכר הטירחה הנתבע בתביעה שימש גם לעיסקת מכר זו "לצערי הרב אני לא נביא ואני לא יכול לחזות 4 חודשים מראש שאני אשלם בגין עסקה עתידית. הסכום ששולם לעו"ד ליניק זה בעקבות המו"מ שפוצץ ואז בפעם השנייה בעקבות מה שקרה היא אמרה שהיא לא מוכנה לוותר, היא כבר פעמיים ישבה על אותו רכש " (עמ' 9 שו' 29-31).

עוד ישלמו הנתבעים לתובעים את החלק היחסי של סכום האגרה ששולם (מחצית ראשונה ושנייה) כיחס שבין הסכום שנפסק לסכום התביעה (11%), הוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין בסך של 4,000 ₪.

...

גם אם עדות מאוחרת זו אינה מוצאת ביטוי בתצהיר התובעים - לא ניתן להתעלם מכך שהנתבעים פעמיים הפסיקו את המשא ומתן עם התובעים, כי סירוב הנתבעים לחתום על הסכם המכר שגובש ולהגיע לפגישת החתימה אליה הגיעו התובעים והמתינו לשווא לבואם של הנתבעים ועצם הידרשות התובעים להליך משפטי, גרמו לתובעים עוגמת נפש ובגין כך על הנתבעים לפצות את התובעים- פיצוי אותו אני קובעת בסך של 3,000 ₪.

סוף דבר מכל האמור הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (31.12.2020) ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים לתובעים את החלק היחסי של סכום האגרה ששולם (מחצית ראשונה ושנייה) כיחס שבין הסכום שנפסק לסכום התביעה (11%), הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 4,000 ₪.

טעות והטעיה ככל שטוען הנתבע כי מדובר בהטעיה בהסכם שכר הטירחה, היות וכל מטרתו של עורך הדין הנו שכר הטירחה, היה עליו לתת את הדעת לכך בהזדמנות הראשונה, בה הובהרה לו הטעות או ההטעיה הנטענת.

מאחר וניהול המשא ומתן, ארך יותר משיחה קצרה, אני קובעת כי פעולת התובע עבור הנתבע בתיק החוזי יכולה להתיישב כ"ישיבת גישור/מו"מ", ודוחה את טענת הנתבע כי אינו חייב לשלם לתובע עבור ניהול המשא ומתן שהביא למחיקת התביעה נגדו, אלא סכום של 300 ₪ לפי עלות מכתב מו"מ (סעיף 3.1 להסכם שכר הטירחה).

...

בהעדר ראיות אודות מועדי פגישות המשא ומתן, ובהתחשב במועד מסירת היצוג לתובע, בקשת ב"כ התובע בתיק החוזי להארכת מועד ופסק הדין, אני מקבלת את טענת התובע כי המשא ומתן התנהל בעל פה במספר שיחות בעל פה, יהיה זה טלפונית או אחרת.

מאחר וניהול המשא ומתן, ארך יותר משיחה קצרה, אני קובעת כי פעולת התובע עבור הנתבע בתיק החוזי יכולה להתיישב כ"ישיבת גישור/מו"מ", ודוחה את טענת הנתבע כי אינו חייב לשלם לתובע עבור ניהול המשא ומתן שהביא למחיקת התביעה נגדו, אלא סכום של 300 ₪ לפי עלות מכתב מו"מ (סעיף 3.1 להסכם שכר הטרחה).

הסיכום הינו כי התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הסכומים, שהנתבע היה מחוייב לשלם לתובע עבור פעולותיו עבורו בתיקי המשפחה מסתכמים ב-18,195 ₪.

נטען כי היתנהל בין הצדדים משא ומתן מייגע שהבשיל לכדי הסכם פשרה אשר במסגרתו הוסכם להותיר את שאלת החזר שכר טירחת עורך דין בהליכים מול המל"ל להכרעת בית המשפט, ומשכך הטענה כבר נטענה ללא כל היתנגדות מצד הנתבעת, ולא לראשונה, ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית.

כך למשל, בעירעור שהוגש על פסק הדין בעיניין סיגל כהן לעיל אישר בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי אשר דחתה בקשה לפסיקת החזר שכר טירחה עבור הייצוג בהליכים מול המל"ל ונפסק, אמנם ללא דיון מנומק, כדלקמן: "איני רואה מקום לפסיקת הוצאות בגין הליכי גירושין שניהלה המערערת ולו בשל ריחוק הנזק, כמו גם אין מקום לפסיקת שכר טירחת עורך דין בגין הליכי המל"ל" (דברי כב' השופט יצחק עמית בע"א 8326/12 סיגל כהן נ' עיזבון המנוח טורוק ליאוניד ז"ל (29.4.2013)).

...

לאור האמור לעיל, הפסיקה המנחה, אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון והטעמים המפורטים לעיל, סבורני כי לא ניתן לאור ההלכה הנהוגה כיום לחייב את המבטחת בהוצאות שכר הטרחה ששילם הנפגע לצורך ייצוגו בהליכים מול המל"ל. חיוב נתבעת 2 בהוצאות נתבע 3 לטענת נתבע 3, יש לחייב את נתבעת 2 בהוצאות ייצוגו והתייצבותו לדיונים שהתקיימו בתיק זה, לרבות בירור שאלת החבות, עד לשלב בו חזרה נתבעת 2 מכפירתה בחבותה לפיצוי התובע.

לאחר שבחנתי את טיעוני נתבע 3 ונתבעת 2, מצאתי לקבל את בקשת נתבע 3 בחלקה.

סוף דבר בקשת התובע לחיוב נתבעת 2 בהוצאות ייצוגו בהליכים מול המל"ל – נדחית.

כך גם ביחס להחלטת בית המשפט מיום 7.7.2013 (מש/6), אשר התייחסה לרם חברה למסחר בע"מ, ביחס אליה ציין בית המשפט כי מדובר בסכסוך החורג מהקף התביעה שלפניו וכי תביעה זו אינה ההליך המתאים לנהל את פירוק עסקי הקבוצה או להכריע או לנהל משא ומתן עבור חברה שאיננה צד להליך (חברת רם).

נקבע, כי מקופת הפרוק ישולמו למשיבים 1,3,5 (ביחד) הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 ₪.

...

לאור כל האמור לעיל, נמצא כי מירוץ ההתיישנות החל ביום 17.4.2013, המועד בו ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר הטילה על עורך דין וייס לבדוק את היקף המשיכות [________________________________________].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את טענת ההתיישנות שבפי המשיבים.

על כן, בקשת המפרקים נדחית בזאת מחמת ההתיישנות.