שכר טרחת עורך דין לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי

מכאן שנזקי התובע בגין התאונה עומדים על סך כולל של 1,209,498 ₪, כמפורט בראשי הנזק שלעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר [כולל פנסיה] - 300,000 ₪ הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה] – 662,573 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 20,000 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 160,000 ₪ כאב וסבל - 66,925 ₪ _____________ 1,209,498 ₪ נכויים הנתבעת עותרת לנכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך של 848,972 ₪, הכולל סך רעיוני של 74,844 ₪ בגין קיצבאות נכות מעבודה שלטענתה, היה התובע זכאי לקבל בגין התקופה החל מיום 12.6.14 ועד ליום 30.9.14 ואשר לא שולמו לו בפועל בשל איחור לכאורה בהגשת תביעתו במוסד לביטוח לאומי [ראו סעיף 24 לסיכומים מטעם הנתבעת].

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 435,370 ₪ לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כמפורט לעיל.

כמו כן, אין מקום להעתר לבקשת התובע לפסיקת הוצאות בגין שכר-טירחת בא-כוחו עבור הייצוג בהליך במוסד לביטוח לאומי [ראו סעיפים 50-51 לסיכומים מטעם התובע], זאת בהיעדר הסכם שכר-הטירחה בהליך זה ומכל מקום, בשים לב לסעיף 16(א) לחוק הפיצויים הקובע את התעריף המאקסימאלי לשכר-טירחת עורך-דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים [ע"א 575/88 לאה קריכלי נ' ביהם פ"ד מג(3) 602 וכן רע"א 7204/06 ישראלה ארליך נ' עו"ד יהושע ברטל (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 2.8.12); ע"א 8326/12 סיגל כהן נ' עזבון המנוח טורוק ליאונד ז"ל (פורסם במאגרים המשפטיים ניתן ביום 29.4.13)].

...

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 435,370 ₪ לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כמפורט לעיל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרת בית-משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתה בפועל וכן שכר-טרחת עו"ד כדין.

כמו כן, אין מקום להיעתר לבקשת התובע לפסיקת הוצאות בגין שכר-טרחת בא-כוחו עבור הייצוג בהליך במוסד לביטוח לאומי [ראו סעיפים 50-51 לסיכומים מטעם התובע], זאת בהעדר הסכם שכר-הטרחה בהליך זה ומכל מקום, בשים לב לסעיף 16(א) לחוק הפיצויים הקובע את התעריף המקסימלי לשכר-טרחת עורך-דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים [ע"א 575/88 לאה קריכלי נ' ביהם פ"ד מג(3) 602 וכן רע"א 7204/06 ישראלה ארליך נ' עו"ד יהושע ברטל (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 2.8.12); ע"א 8326/12 סיגל כהן נ' עיזבון המנוח טורוק ליאונד ז"ל (פורסם במאגרים המשפטיים ניתן ביום 29.4.13)].

מסכום זה יש לנכות אשם תורם בשיעור 10 אחוז, כך שנותר הסך של 324,447 ₪, ולאחר מכן יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי כשהם משוערכים להיום.

גם התובעת 2 לא העידה אמת בבית המשפט, ועל כן אינני סבור כי יש מקום לפסוק לטובתה שכר טירחת עורך דין או החזר אגרה.

...

אשר לעזרת צד ג' בעבר ובעתיד ובהתחשב בתקופת אי הכושר שניתנה לה ואחוז נכותה הרפואית (בהתעלם מהאחוז המתייחס לצלקות), אני קובע לה סכום גלובלי בסך 20,000 ₪.

אשר להוצאות ונסיעות לרבות הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, אני קובע לתובעת 2 סכום גלובלי בסך 10,000 ₪.

נוכח קביעותי בפרק האחריות, התוצאה הינה כדלקמן: התביעה של ראסם כנגד קרנית נדחית.

לאחר שמיעת עדויות ובחינת חוות הדעת שהוגשו קבע בית המשפט המחוזי כי שיעור נכותו התפקודית של המשיב הוא 70.25%, ופסק לו – לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי וניכוי התשלומים התכופים – פיצויים בסך 2,473,971 שקל, וכן שכר טירחת עורך דין והחזר אגרה.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שיש מקום לקבל את הבקשה.

סוף דבר: אני מורה על קבלת הבקשה במובן זה שיעוכב ביצוע תשלום סך של 1,000,000 שקל בלבד מתוך הסכום שעליו הורה בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור.

סך הכל הוערכו ניזקי המבקש בסכום כולל של 225,000 ש"ח, ולאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח הלאומי הועמד הפצוי המגיע למבקש בסך של 198,155 ש"ח. עוד נפסק לזכות המבקש שכר טירחת עורך דין בסך של 40,000 ש"ח, וכן הוצאות.

כבר נפסק כי לערכאה המבררת נתון שיקול דעת נרחב בפסיקת הפיצויים (ע"א 5884/08 כפר ויתקין מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה י"ב (26.8.2010)).

...

במסגרת פסק דין זה התקבל חלקית ערעורו של המבקש ונדחה ערעורם שכנגד של המשיבות על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט הבכיר י' בשן) בת"א 20193-11-12 מיום 13.10.2016 לפיו התקבלה תביעתו של המבקש ונקבע כי הוא עבר תאונת עבודה ובהתאם נפסקו לו פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

למעלה מן הדרוש אציין כי לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, ועל בסיס קביעותיו של בית משפט השלום בנוגע לבסיס השכר ולהיות הנכות הרפואית מדד לגריעה מכושר השתכרותו של המבקש, ובשים לב לאופי עבודתו של המבקש קודם לתאונה ולגילו במועד התאונה - סבורני כי אף אם הפיצוי בכללותו נותר על הצד הנמוך גם לאחר התוספת עליה הורה בית המשפט המחוזי, לא ניתן לומר לגביו כי הוא חורג מגבולות הסביר, באופן המצדיק התערבות.

לבסוף, איני מוצאת להתערב אף בכך שבית המשפט המחוזי לא ראה לפסוק שכר-טרחה לטובת המבקש בערעור וכן את החזר האגרה, באשר סבורני כי לא זהו המקרה החריג המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בסוגיית ההוצאות ושכר הטרחה (רע"א 1242/15 מ. אדלר הנדסה בע"מ נ' קטן, פסקה 18 (12.4.2016); רע"א 7998/17 פלוני נ' רשות המיסים - פקיד שומה תל-אביב, סעיף 9 (13.11.2017)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

גובה הנזק שניגרם ליילוד, הוא המבקש 1 (להלן: המבקש), הסובל בין היתר משיתוק מוחין, פגור שיכלי וקוואדרופלגיה ספסטית, הוערך על ידי בית המשפט בסכום של 8,751,566 ש"ח. לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי הועמד הפצוי המגיע למבקש מאת המשיבים על סך של 4,712,921 ש"ח, בתוספת הוצאות ושכר טירחת עורך דין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.

אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, שוכנעתי כי מאזן הנוחות אשר על-פי רוב מהווה את אבן הבוחן המרכזית להכרעה בשאלת עיכוב הביצוע (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ, פסקה 8 (13.1.2015)) נוטה לטובת המשיבים.