שכר טרחת עורך דין בתביעות משרד הביטחון

המשיב ישלם למערערת תוך 30 יום הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 1,500 ₪".

זאת, אף בשים לב לכך שחוות-הדעת של ד"ר ארד, אשר נערכה לבקשת משרד הבטחון בתביעתה של המערערת כנגד משרד הבטחון, הינה מאוחרת להתכנסות הועדה הקודמת לעררים וכי בפסק-דינו מיום 11.4.2016 בית-הדין לא הורה לועדה לעיין בחוות-הדעת הנ"ל במסגרת עיונה מחדש בעיניינה של המערערת.

...

] סוף דבר נוכח המפורט לעיל, הגעתי, כאמור, לכלל מסקנה כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה כאשר זו הותירה את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע שעברה המערערת לבין מחלת הפיברומיאלגיה בה לקתה מאוחר יותר - בספק.

לפיכך, הערעור מתקבל כך שעניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה), בהרכב אחר, הרלוונטי אף הוא לעניינה של המערערת, על מנת שזו תקבע באופן נחרץ וחד משמעי (בגבולות המידע בעניינה של המערערת ובשים לב למגבלות המדע) את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע שעברה המערערת לבין מחלת הפיברומיאלגיה.

כמו כן, אף כי הדין אינו מחייב את הוועדה להביא בפניה את חוות-דעתו של ד"ר ארד בעניינה של המערערת, הרי שאני סבור כי כל עמדה נוספת עשויה לסייע בידי הוועדה בכדי להגיע להכרעה בעניינה של המערערת.

הסכום הנתבע (לאחר תיקון כתב התביעה שנעשה בנושא זה) הוא 616,023 ש"ח. בנוסף נתבע החזר שכר-טירחת עורך-דין שלפי הנטען הוציאה מגלן לשם ייצוגה מול משרד הבטחון והרשות להגבלים עיסקיים בסך 38,518 ש"ח. מנגד, אי.אס.די. טוענת שמגלן כשלה בעמידה בתנאי המיכרז לשם שכלול זכייתה שכן מבקרי האיכות החליטו שאינם מעוניינים לעבוד עם מגלן מסיבותיהם שלהם ובהתאם לזכותם המלאה לעשות כן. אי.אס.די. טוענת שלאור מספרם המצומצם של מבקרי האיכות בישראל, שומה היה עליה קודם התמודדותה במיכרז לפנות למבקרי האיכות על מנת לבחון את ההתכנות לעבוד עמם אילו תזכה בו. אי.אס.די. טוענת שהיא לא מנעה ממבקרי האיכות לחבור למגלן ולהתקשר עימה, לא החתימה אותם על הסכם העסקה או התחייבות אחרת להיתקשר עם אי.אס.די. באופן בלעדי, לא פגעה ברצונם החופשי ולא פנתה אליהם באופן גורף וכמכלול.

מר גייגר העיד ששכר-הטירחה שולם על בסיס שעתי ושנמסר לו פירוט השעות וכיצד חושב שכר הטירחה (עמ' 42 שורות 12-9 לפרוטוקול) – אולם מסמכים אלו לא הוצגו.

...

משכך ראש נזק זה לא הוכח, והתביעה לגביו נדחית.

סוף-דבר כב' השופט מ' חשין לימדנו בע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד בע"מ, פ''ד מח(5) 705, 719 (1994), אומנם בהקשר אחר אך בדברים היפים גם לענייננו, כדלקמן: "...גם בשוק חופשי יש כללי התנהגות ראויים ומקובלים – "כללי משחק" מכנים אותם במקומותינו – והפוגע באותם כללים ייתן את הדין על מעשיו או על מחדליו.

אשר על כן, התביעה מתקבלת לגבי חלקה העיקרי במובן זה שאי.אס.די. תשלם למגלן 616,023 ש"ח. אשר להפרשי ריבית והצמדה, סעיף 5(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 קובע כי תקופת הריבית תהא "מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית". כפי שנקבע, "כבר נפסק כי בהיעדר נימוק להצדקת ההגבלה, יש לקבוע את תקופת הריבית, באופן שהיא תחל מיום היווצרות עילת התביעה" (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 130 (1993); הדברים יפים אף באשר להפרשי הצמדה, ראו, ע"א 3381/17 אשכנזי נ' בן שלמה, פיסקה 44 (‏22.8.2018); יצוין שהנתבעת לא העלתה טענה בדבר אי-כימות הפרשים אלו בכתב התביעה, ובכל מקרה ראו לעניין זה, ע"א 8417/09 עיריית ירושלים נ' לוי, פיסקה 28 (21.8.2012)).

בוקובסקי אינם עותרים לביטול החוזה ואף אינם עותרים לפצוי בגין טיפולים ברכב לאחר המכירה ותביעתם מתבססת על השבת ההפרש הכספי בין התמורה ששולמה עבור הרכב לבין שוויו האמתי, בתוספת פיצוי בגין עגמת הנפש ופיצויים עונשיים לנתבע ובתוספת החזר הוצאות ושכר טירחת עורך דין.

אינני נכון לקבל את גרסת הנתבע בנקודה זו. גירסתו של הנתבע כי דוקא רכב שעבר למעלה משלוש מאות אלפי קילומטרים לפני שהגיע לידי הנתבע נפגע בלוח המכוונים מעוררת תמיהה והיא בבחינת הסבר "קל מדי". הנתבע לא הביא כל ראייה לתמיכה בגירסה זו. הנתבע לא הציג מיסמך מטעם משרד הביטחון ובו תאור הרכב, על ליקוייו ולא הציג מיסמך כלשהוא מטעם משרד הביטחון שיכול לשפוך אור על המידע שנימסר או לא נימסר למתעניינים ברכישה במסגרת המיכרז.

...

סיכומו של דבר, יש לקבל את טענת בוקובסקי להטעיה ולחוסר תום לב מצד הנתבע בטרם נכרת הסכם המכירה בין הצדדים.

תרופות אני מקבל את עמדת בוקובסקי, לפיה לאחר שהשקיעו סכומי כסף ניכרים בטיפול ברכב ובתחזוקתו, כיום אין הם מעוניינים עוד בסעד הביטול אלא בסעד של פיצוי.

סיכומו של דבר, הנתבע יפצה את התובעת בגין הפרש המחיר, עגמת הנפש וההוצאות, בסכום של 16,000 ₪ , בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 9,000 ₪ ובתוספת הוצאות משפט בסך 1,369 ₪ ובסך הכל 26,369 ₪.

בפנינו בקשה מטעם הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים (להלן: הפטריארכיה) לקבוע כי שאלת הבעלות במקרקעין נשוא התובענה הוכרעה לטובתה במסגרת פסק הדין שניתן בה"פ 38057-11-12 עלי סלים נ' מדינת ישראל-משרד הבטחון, ובשל כך הסוגיה היחידה שנותרה להכרעת בית דין זה הנה קביעת שיעור הפיצויים לו זכאית הפטריארכיה מכוח פקודת הפיצויים (הגנה), 1940.

במסגרת המתוה שהוסכם בין הצדדים, שילמה הפטריארכיה למר סלים סך של 185,000 ₪ וכן סך של 30,000 ₪ בגין שכר טירחת עורך דין.

...

המסקנה המתבקשת הינה, כי אין בפסק הדין שנתן תוקף להסדר הפשרה בין הפטריארכיה לבין מר סלים כדי לחייב את המדינה או כל גורם אחר שלא היה צד להסדר.

על יסוד נימוקים אלה, אנו קובעים, כי פסק הדין בתביעה למתן סעד הצהרתי, אשר נתן תוקף להסדר הפשרה בין הפטריארכיה לבין מר סלים, אינו מהווה הכרעה לגופה לעניין הבעלות על המקרקעין הנדונים.

התוצאה הינה, אפוא, שבקשת הפטריארכיה נדחית .שאלת הבעלות במקרקעין הנדונים נותרה ,אפוא , בעינה והיא רובצת כעת לפתחו של בית הדין, אשר ידון בה מכוח סמכותו שבגררא.

להלן נימוקיי למסקנה זאת; ביחס לאופן בו ייקבע השכר הראוי נקבע בע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993) בעמ' 125-126 לפסק דינו של כב' השופט ד' לוין כי: "קביעת השכר הראוי בגין טירחת עורך-דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו.. שכר טירחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטירחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטירחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: הקף העיסקה שבה מדובר, הקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא.. בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גווניות, המורכבות והדינמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי." באשר לתביעה כנגד חברת ענבל; ענבל היא חברה לביטוח בע"מ והיא פועלת בשירות המדינה.

גם אם נצא מנקודת הנחה שהנתבע הגיש פנייה לחברת ענבל, הרי שחברת ענבל הודיעה לעורך הדין כבר בחודש מאי 2020 כי אין בסיס להגשת תביעה כנגד ענבל והדרך המשפטית ההולמת לטפול בבעיה הנה באמצעות פנייה לקצין התגמולים של משרד הבטחון.

...

אני מורה לנתבע להשיב לתובע אך כל שכר הטרחה שגבה ממנו בסך של 15,000 ₪ וזאת תוך 20 יום מהיום.

בנוסף, אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ וזאת בגין עוגמת נפש יתרה שגרם לתובע וכן בגין טרחה שטרח בתיק והשחתת זמן, לרבות שיחות טלפון מרובות שניהל ופגישות שהתקיימו.

כן אני מורה לנתבע שישלם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.