שכר טרחת עורך דין בתביעה לגמלה על פי החוק לפיצוי נכי פוליו

המוסד לביטוח לאומי: נכות כללית _____ שירותים מיוחדים ______ ילד נכה _____ נפגעי עבודה______ נפגעי פעולות איבה _____ נפגעי גזזת ______ נפגעי פוליו _______ נפגעי תאונות _______ ניידות X שניר אילן פטור מדמי ביטוח _____ .משרד בטחון – אגף השקום ____ משרד האוצר – רשות המיסים (פטור ממס לפי סעיף 9(5) X שניר אילן פנסיית נכות (נציבות שירות המדינה קרנות פנסיה _____ קופות גמל _____ ביטוח הדדי _______ חברות ביטוח שם החברה מגדל (המלל אינו ברור –להצ) מספר הפוליסה _____ X שניר אילן שם החברה ___________ מספר פוליסה _____ פלתד (פצוים לנפגעי תאונות דרכים ) ______ ניזקי גוף ____ נפגעי / לוחמי הנאצים _______ בסעיף 3 לחוזה הראשון נכתב: במקרה של קיצבאות חודשיות ישולם שכ"ט בגין העבר (עד יום סיום ההליך) וכן בתוספת בגין העתיד (לאחר יום סיום ההליך) למשך 7 שנים (84 חודשים) בשיעור של 20% ובתוספת מע"מ כחוק.

אציין כי במקרה שבו קמה מחלוקת בין עורך הדין ללקוח בנוגע לפרשנות שכר טירחה , נפסק על ידי בית המשפט סכום פיצוי ובנוסף הוצאות משפט.

אני סבורה כי הנסיבות בעניינינו שונות, הן מאחר שלשון ההסכם תומכת בפרשנות התובעת, וכן מאחר שקיבלת טענת ה"נטו" משמעה גריעה מזכות עורך הדין לגבות שכר טירחה מתוך סכום הגימלאות שהיתקבל כנגזרת של אחוזי הנכות שהוכרו ללקוח כתוצאה מהשרות שניתן (להבדיל מסכום נוסף של הוצאות שנפסק).

להלן יובא נוסח החוזה השני : שכר הטירחה מעל לכול תוצאה העולה על 45%, ייגבה על פי המתכונת הבאה, עבור 45% ייגבה שכר טירחה של 10%, ולאחר מכן עבור כול הגדלה של 1% בנכות, יתוסף 0.5% לשכר הטירחה, כך. שיעור הנכות הרפואית אחוזים מהצלחה 45-55% 10%-15% מכל הסכום שישולם 55%-65% 15%-20% 65%-75% 20%-25% 75%-85% 25%-30% 85%-95% 30%-35% 95%-100% 25%-37.5% סך הכול בחוזה השני אין היתייחסות לשאלת המע"מ. מחומר הראיות עולה כי הנתבע היתנגד למנגנון שנקבע בחוזה הראשון, והצדדים ניהלו משא ומתן לעניין אופן גזירת שכר הטירחה מתוך הקיצבאות.

עו"ד טוויזר העיד כי התובעת נערכה להגשת תביעה, על כן לא מצאתי ממש בטענה זו. הפסיקה קבעה כי בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן.

...

רקע עובדתי ביום 7.2.17 ניתנה החלטתי לענין זכאות התובעת לקבלת צו למתן חשבונות כנגד הנתבע.

אני מקבלת טענת הנתבע כי התברר לו על ענין זכאותו רק כאשר פנה למוסד לביטוח לאומי במהלך שנת 2012.

לאור האמור, אני קובעת כי התובעת אינה זכאית לשכ"ט בגין תגמולי הקצבה המיוחדת.

סיכומו של דבר אשר על כן אני קובעת כדלקמן : לענין תגמולי המלל - התובעת זכאית לקבלת אחוזים כפי הוראות החוזה הראשון בשיעור של 21.24%, מתוך סכומי הגמלאות ברוטו.

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא המערער ייצג את המשיבה בתביעה לגימלה על פי החוק לפצוי נכי פוליו, וזאת בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 22.9.08 ( להלן: "ההסכם").

בכל הקשור לתוקפו של ההסכם, אני סבורה כי אין מנוס מהמסקנה כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא, ששמע את העדים והתרשם מהעובדות ומהנסיבות, בקובעו כי משמעות ההסכם לא הוסברה למשיבה, שהיא לא הבינה תוכנו, וכי לא ניתן על כן לחייבה בשכר טירחה על פי לשונו של ההסכם, כאשר בית המשפט קבע כי מדובר בהסכם מורכב, הן בסעיף מהות השרות והן בסעיף התמורה, כאשר בית המשפט צטט את מהות השרות כפי שפורט בהסכם, וציין כי מדובר כאמור בנוסח מורכב שללא הסבר מפורש מצד המערער לגבי תנאי ההסכם ובדיקה כי המשיבה מבינה את היתחייבותה - לא ניתן לחייבה לשאת בשכר הטירחה שנקבע בהסכם זה. בית המשפט הוסיף וציין כי המערער לא טען בתביעתו או בתצהירו כי הסביר למשיבה את תנאי ההסכם ומהות ההיתקשרות ביניהם, לא הסביר לה מה הם שלבי העבודה שעליו להשקיע לצורך השגת הקצבה מהמל"ל עבורה, ואף לא טען כי הסביר לה את שיעור שכה"ט וכיצד יחושב הסכום.

כידוע, קביעת השכר הראוי תעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו, כאשר שיעור השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ויש לקבוע אותו על יסוד חומר הראיות המצוי בפני בית המשפט [ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יחיאל, פ"ד נח (5) 20; ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מ"ז (5) 114, בעמ' 125 - 126 (1993)].

...

אין חולק כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בסופו של דבר במשיבה כנכה בשיעור של 100%, ובהתאם זיכה אותה בגמלה.

בנסיבות אלה אני סבורה שאין כל מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא לרבות באומדנת השכר הראוי כפי שנקבעה על ידי בימ"ש קמא.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

הנני מחייבת את המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

התובע ייצג את הנתבעת בתביעה לגימלה על פי החוק לפצוי נכי פוליו (להלן: "החוק") בהתאם להסכם שכר טירחה שנחתם בין הצדדים ביום 22.9.08, (להלן: "ההסכם").

כב' השופט רובינשטיין, ב-רע"א 7394/07 עו"ד גאנם נ' פאעור, החלטה מיום 08/10/07 קבע: "בשעתו נזדמן לי לומר, כי ראוי שעורך דין יערוך הסכם כתוב בעיניין שכר טירחה עם לקוחו (רע"א 7423/05 עו"ד לוי נ' ברוש (לא פורסם)). בנדון דידן מסתבר כי הסכם אין בו די, אלא שצריך שיהא ברור וחד משמעי ככל הניתן.

ביום 25.9.08 עו"ד טויזר שלח תביעה לפצוי על פי חוק הפצוי לנפגעי פוליו.

...

שוכנעתי, כי הנתבעת הבינה והאמינה, שמדובר בהסכמה לתשלום שכר טרחה לפי שעות, ורק אם יתנהלו הליכים משפטיים, ישולם שכר הטרחה לפי אחוזים.

סבורני שאין לחייב את הנתבעת בתשלום שעות עבודה, ללימוד חומר משפטי שהתובע לא עסק בו קודם לכן.

התובע לא צירף את כתבי התביעה הנטענים ודברי לאי הבאת ראיה יפים גם לעניין זה. סוף דבר בהתאם לעבודה שהשקיע התובע, כמתואר בפסק דיני זה, אני קובעת כי השכר הראוי שעל הנתבעת לשלם לתובע הינו 25,000 ₪ בצרוף מע"מ. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות אגרה יחסיות ושכר טרחה בסך 2,500₪.