שכר טרחת עורך דין בעסקת רכישת מגרשים

יחסי האמון בין שושנה לעורכת דין עזורה בתצהירה של שושנה היא ציינה כי ערב כריתת הסכם הרכישה התחוור לה כי הייתה מורתם של שמעון ושל עורכת-דין עזורה, אותה היא זכרה לטובה, וכי "ביני ובין שניהם נוצרו יחסים אישיים קרובים וטובים במיוחד לאור זכרונות העבר והעסקה המתרקמת". עוד ציינה כי עורכת-הדין הסכימה לייצגה בעסקת רכישת המיגרש, ואף קבעה תעריף שכר טירחה נמוך מהמקובל.

...

לסיכום, לא הוכח ביצוע עוולה של הפרת חובה חקוקה על-ידי עורכת-דין עזורה.

סיכום משלא הוכח שעורכת-דין עזורה ביצעה כלפי התובעת עוולות של תרמית, רשלנות והפרת חובה חקוקה, הנני דוחה את התביעה.

כמו-כן, הנני מחייב את התובעת לשלם לכל אחת משתי הנתבעות שכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

מתצהירו של המתווך, עולה, כי מתוקף עסוקו בתחום הנדל"ן, שימש כמתווך בין התובע לבין עורכי הדין במסגרת ביצוע עסקה לרכישת חלק מהמגרש מושא התובענה דנן ולא כשותף או שליח מטעמם.

וכך נקבע בע"א 37/86, לוי נ' שרמן, פד"י מד(4) 446, בעמ' 462 (להלן "עניין שרמן"): "הבסיס העקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שרותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טירחה המשולם לו. יש והסכם זה מועלה על הכתב ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה היתנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך". עוד נקבע ב'עניין שרמן' הנ"ל, כי המינימום המתחייב מעורך הדין בעסקת מקרקעין, הוא לבצע בדיקות בסיסיות ובהן מצבו המשפטי של הנכס וזהות בעלי הזכויות בו. כך נקבע בעל"ע 7/73, פלוני נ' הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין, פד"י כח(1)679.

...

התובע ישלם לנתבעת 1 את יתרת שיעור הפיצוי מוסכם על פי החוזה בסך כולל של – 202,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום ביטול החוזה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התביעה שכנגד של הנתבעים 2 ו -3 – נדחית.

התביעה שכנגד של הנתבע 5 – נגד התובע (כנתבע שכנגד), נדחית.

ומיהם? מדובר בה"ה דוד ועדנה כהן (נתבעים 6-5) שהכירו את האב, שקבלו כספים לחשבונם המשותף והעבירו אותם למשה; בנם, מר נתנאל כהן (הנתבע 7) שקבל כספים סביב רכישת מקרקעין והלוואה; עו"ד יפרח שקבל כספים באמצעות חברת עורכי הדין גיא יפרח (הנתבעת 8), וקבוצת שכטר אופטיקה נדל"ן בע"מ (הנתבעת 9), שגם היא קיבלה כספים נוכח עיסקאות מקרקעין שמשה היה מעורב בהן.

את שכר הטירחה לעורך דין אמור היה כל אחד מהצדדים לשלם בנפרד (נספח ג׳ לתצהיר נתנאל).

י) המנוח ציין כי ידע על רכישת שני מגרשים בלוד "אז שמה מכרו מגרשים המבצעים של המדינה, אז כנראה ששמה לקח שני מגרשים. עכשיו צריך לשלם אותם, ואין לו כסף" (עמ' 43 ש.15).

...

התביעה נדחית ברובה המוחלט.

התביעה נגד שאר הנתבעים, ונגד בנק לאומי בשאר העילות, נדחית.

אני קובע אפוא כי התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הבאות: א) בהוצאות שכ"ט ב"כ הראל בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאותיה בסך 1000 ₪.

עו"ד לוינסון ציין בעדותו כי למרות שהמשיבה לא עמדה []מבחינה פורמלית בלוח הזמנים לאישור התב"ע, "ההבנה היא שלא ילכו למישהו אחר, אם תהיה עסקה[] זה יהיה עם ביליה[] [...] המשכנו בדרך שלנו דהיינו שעסקה אם תיעשה עסקה,[] היא תיעשה עם ביליה, תהיה לו זכות קדימה, לא[] יפנו לאחרים. ועובדה היא שעד היום הזה עד כמה שאני[] יודע לא פנו לאף אחד אחר בהצעה לרכוש או לעשות[] עסקה למגרשים האלה כי היה מיועד שרק ביליה יעשה את[] זה, לא מישהו אחר". בית המשפט עמד על כך שהמערערים גם לא הגיבו על מכתבים שנשלחו להם על ידי המשיבה, וכי "אם אכן סברו [המערערים] אז את מה שהם טוענים כעת, שלא היו מחוייבים כלל, היו צפויים להשיב למכתב זה ולדחות את הנטען בו באמרם שאין להם כל התחייבות כלפי [המשיבה]". על רקע הקביעות דלעיל, קבע בית משפט קמא כלהלן: "מיזכר ההבנות הוא הסכם מחייב להצעת המקרקעין למכירה על פי התמורות שהוסכמו לאחר אישור תב"ע חדשה.

בית המשפט חייב איפוא את המערערים לשלם למשיבה 8,000,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בצרוף אגרת התביעה ושכר טירחת עורך דין בסך 117,000 ₪.

...

סוף דבר, שהערעור מתקבל במובן זה שהחיוב בסך 8 מיליון ₪ שהושת על המערערים על ידי בית משפט קמא – בטל.

המערערים ישלמו למשיבה הסך של 300,000 דולר נכון לשער היציג של הדולר הידוע ביום חתימת ההסכם 30.5.2010 (3.829 ₪) = 1,148,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום חתימת ההסכם ועד היום (=1,591,613 ₪) ובמעוגל – 1,600,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין = 1,872,000 ש"ח. על אף שהמערערים זכו בערעורם, הרי שלנוכח התנהלותם כאמור לעיל, ישאו המערערים בהוצאות המשיבה בהליך זה בסך 50,000 ₪.

המערערים ישלמו אפוא למשיבה הסך של 1,922,000 ₪.

טענות התובע לטענת לזמי, הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "בירמן" ו"ח'ורי" בהתאמה) שייצגו אותו כעורכי דין, בעסקת רכישת המיגרש מאלון הכרמל, התרשלו בתפקידם לברר שהמגרש נקי מזכויות של אנשים אחרים, בטרם הושלמה העסקה.

ואם לא די בכך, הוגש לתיק בית המשפט כראייה, מכתב אשר נשלח ללזמי ביום 2/12/13, על גבי נייר מכתבים של משרד עו"ד אמיר בירמן, שנושאו: "דרישה לתשלום שכ"ט עו"ד בגין טפול בהסכם מכר מיגרש בעתלית". בתוכן המכתב נרשם, כי המשרד טיפל עבור לזמי, לבקשתו, בעסקת הרכישה של המיגרש מאלון הכרמל, כולל טפול ברשום הערת אזהרה, מישכון ודיווח לרשויות המס, ולזמי נתבקש לשלם עבור הטיפול שכ"ט בשיעור 5,000 ₪, בהמחאה לפקודת בירמן.

מכל מקום, הוכחו די והותר עובדות המבססות את טענת לזמי, כי הגיע לקבל שירותי ייצוג בעיסקה דנן למשרד בירמן, שהיה מוכר לו אישית, שם קיבל את השירותים ושם שילם את שכר הטירחה.

...

התביעה נגד מגדל נדחית גם מחמת אי הוכחת כיסוי ביטוחי.

התביעה נגד גבע נדחית גם מחמת אי הוכחת עילת תביעה.

על כן, בשקלול כל הנתונים הרלוונטיים, אני מחייב את לזמי לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כדלקמן: לח'ורי - שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.