שכר טרחת עורך דין בגביית חובות

לאור זאת אין בידי לפסוק לתובע החזר של שכר טירחת עורך הדין שפעל מטעמו לצורך גביית החוב ולצורך היתייעצות לשם הגשת התביעה.

...

אין בידי לקבל את טענתו של הנתבע, לפיה לא ידע על מה הוא חותם, ולא מצאתי כי התקיימו התנאים לסטות מהחזקה לפיה אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חתם (ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין, פ"ד מט(2) 77)).

לפיכך אני קובעת, כי הנתבע חייב לתובע את סכום החוב הנקוב בכרטיסיה (לאחר הפחתת הסכומים ששולמו על חשבון החוב), בסך של 13,670 ₪.

(2) הצדדים הסכימו שאם המבוטח לא ישלם את החוב, יתוספו לחוב, במסגרת ההתראה לפני הגשת תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 של חוק ההוצאה לפועל, הוצאות גבייה סבירות בקשר עם גביית החוב, וכן שכר טירחת עורך דין בגין מכתב ההתראה כדלקמן: (א) בגין מכתב התראה של עורך-דין בגין חוב בסכום של עד 4,000 ₪ (צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד החתימה על הסדר הפשרה) – שכר טירחה שלא יעלה על התעריף הקבוע בכללי לישכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, כפי שיתוקן, יעודכן ויוחלף מזמן לזמן.

...

במסגרת התשובה טענה המשיבה, בין היתר, שיש לדחות את בקשת האישור על הסף.

על יסוד כל האמור לעיל, החלטתי כאמור לעיל לאשר את בקשת ההסתלקות, ואני נותן בזאת תוקף של פסק דין לבקשת ההסתלקות על כל חלקיה, ומובהר בזאת שכל התחייבויותיהם של שני הצדדים, כפי שפורטו בבקשת ההסתלקות, מהוֹות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה. בהתחשב בכך שאין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית-דין (זולת לגבי המבקשת עצמה), אני נעתר לבקשתם של הצדדים, ופוטר אותם מן הצורך לפרסם מודעות בדבר הגשת בקשת הסתלקות זו, וכן פוטר אותם מן הצורך לנקוט בהליכים בהתאם לסעיף 11(ב) של תקנות תובענות ייצוגיות התש"ע-2010; עיינו: ת"צ (מחוזי-מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22/12/10).

הסכומים שמציעים הצדדים בהסדר פשרה זה לתשלום גמול ושכר טרחת עורך-דין סבירים ומאוזנים, ולפיכך אני מאשר סכומים אלה, ומחייב בזאת את המשיבה לשלם למבקשת גמול בסכום כולל של 2,300 ₪ וכן לשלם לבא-כוח המבקשת שכר טרחת עורך דין בסכום של 45,000 ₪ (כולל מע"מ), כנגד חשבונית מס כדין ואישור בדבר ניכוי מס במקור.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שנוכח אישור בקשת ההסתלקות, אני מורה בזאת על מחיקת בקשת האישור ועל דחיית תביעתה האישית של המבקשת.

וכך נכתב: "הליך הגבייה היחיד שניתן להצדיק את המשיב כי נקט, הנו עיקול הכספים ו/או מימוש הכספים המעוקלים בחברת הביטוח 'מגדל'. לטובת המשיב היו מעוקלים כספים שהבטיחו לו את החוב הפסוק ואת היתרה הפקיד המערער בתיק ההוצל"פ בסמוך לאחר שניפתח התיק כך שלא היה שום צורך בנקיטת הליכים". נסכם את הדין: סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כבררת מחדל ששכר טירחת עורך דין בגין ניהול הליכי גבייה לבצוע פסק דין כספי בהוצאה לפועל יהיה כקבוע בתעריף המינימאלי המומלץ המחושב כאחוז מהחוב שבגינו ניפתח התיק.

...

לאחר שהצדדים טענו, אמר בא כוחו של רובין: אני מקבל את המלצת ביהמ"ש לפיה יוחזר התיק לרשמת הוצל"פ, כפי שמבקש חברי, על מנת שתדון ותקבע האם תיק ההוצל"פ נפתח או לא נפתח כדין, האם נפתח בתום לב או בחוסר תום לב, וכן תדון בשאלת החיוב בשכ"ט עו"ד. הסכמנו כי הדיון בפני הרשמת יהיה על בסיס הבקשה לאיפוס החוב והתגובה שהגיש המשיב, והתשובה שהגיש המבקש וכן כל כתב טענות או מסמך אחר ונוסף אשר מי מהצדדים ימצא לנכון לצרף לדיון.

אבקש לציין כי במסגרת התגובה שהגשנו לבקשה לאיפוס החוב, התייחסנו לכל טענותיו של המבקש, לרבות לטענותיו לדבר העדר חוסר תום לב, ולרבות לעניין הייצוג והחיוב בשכ"ט. בית המשפט (כב' השופט העמית מ' סובל) נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים וקבע: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, אין כל ספק כי רשמת ההוצל"פ הנכבדה לא הכריעה, לפחות לא באופן מפורש, בטענות המבקש בדבר נסיבות פתיחת תיק ההוצל"פ ובעניין החיוב בשכ"ט עו"ד, הכל כמפורט בדברי ב"כ המבקש ובבקשה לאיפוס החוב.

אין עילה להתערב במסקנה שלא היה מקום לייחס נפקות לכך שרובין יוצג על ידי רעייתו, שהיא עורכת דין פעילה.

בהיעדר הסכמה מפורשת מצד גרובר לשלם את החוב עובר למועד פתיחת התיק (ואף לא לאחר מכן), לרבות בדרך של שיתוף פעולה עם מימוש העיקולים הזמניים, מתבקשת המסקנה שרובין פעל כדין כשפתח את תיק ההוצאה לפועל על סכום החוב כולו.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשות לרשות ערעור נדחות.

התובעת טענה כי בהתאם לרישומיה בכרטסת החוב של הנתבע, נותר הנתבע חייב לתובעת סך של 18,407 ₪, ועל כן יש לחייבו לשלם לה סכום זה. לכתב התביעה צרפה התובעת, בין היתר, מכתב התראה מיום 11.5.2022, המתייחס לסכום זה. לעמדת התובעת, סכום זה לא הוסדר כלל במסגרת הסכם הפשרה, שנועד לסילוק המחלוקות שבבסיס תיקי ההוצל"פ בלבד, תיקים שניפתחו לגביית ארבעה שיקים אותם ביטל הנתבע, ואילו בגין יתרת החוב שבכרטסת, לא נימסר לתובעת שיק כלשהוא.

אולם עדויות הנתבע מלמדות כי היה ידוע לו היטב, שחלק מסכום הפשרה ניזקף לטובת הוצאות ושכר טירחת עו"ד. הנתבע העיד כי סכום הפשרה כלל גם תשלום בגין שכר טירחת עו"ד, וכך הוסבר לו על ידי עורך דינו, שלא נכח בפגישה בה הושגה הפשרה (עמ' 56, ש' 10).

היות ולשון ההסכם קובעת כי הסכום ישולם לסילוק הטענות בתיקי ההוצל"פ, ובתיק בית המשפט שניפתח בעקבות התנגדויות הנתבע בתיקי ההוצל"פ, לא מן הנמנע להניח כי הסכום העודף על קרן החוב שולם בגין הפרישי הצמדה, ריביות, אגרות, הוצאות ושכר טירחת עו"ד בתיקי ההוצל"פ, כטענת התובעת.

...

לגרסת הנתבע, הסכם הפשרה והסכום ששולם על פיו, שימשו לסילוק כל חוב שהיה לנתבע כלפי התובעת באותו המועד, ולפיכך דין התביעה להידחות.

אם כן, דין התביעה להתקבל במלואה ביחס לסכום החוב.

מקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבע כי בצירוף ראיות שאינן רלוונטיות בהיקף ניכר, יש כדי להכביד על הצד שכנגד ועל יכולתו לבחון את המסמכים הרלוונטיים.

לנוכח המפורט לעיל, התביעה מתקבלת.

עיון במסמכים אותם צירף ב"כ המבקש יעקב מעלה, כי בגין הנכס האמור, ולגבי התקופה האמורה ניפתח, ככל הנראה, תיק הוצאה לפועל על ידי משרד עורך דין שפירא, ואף הוסכם כי הקף חוב הארנונה נשוא נכס ותקופה אלו יעמוד על 308,060 ₪ בצרוף שכר טירחת עורך דין בסכום של 78,940 ₪.

הכונס לא טען טענה כלשהיא ביחס לחובות אחרים של המבקש, או לצורך להותיר את הליך הכנוס על כנו לצורך גביית חובות אחרים.

...

סבורני כי תוספת שכר טרחה בסך 36,316 ₪, וסה"כ 81,900 ₪, מאזנת נכונה בין זכויות הצדדים ונסיבות העניין בכללותן.

טענת המשיבה וכונס הנכסים בנוגע לקיומם של חובות אחרים של המבקש יעקב, שמכוחם מן הראוי להותיר מינויו ככונס נכסים על הנכס, דינה להידחות.

מנימוק דומה, דין טענת המשיבה וכונס הנכסים ביחס לזכות הטיעון של המציע שזכה בהתמחרות להידחות.

סוף דבר: ככל שהמבקש יפקיד בקופת ההוצאה לפועל תשלום בסך 70,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור שכר טרחת כונס הנכסים (81,900 ₪), ובנוסף סכום של 19,734 ₪ בגין הוצאות הכונס (סה"כ 101,634 ₪), וזאת תוך 20 יום, יבוטל הליך הכינוס ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.