שכר טרחת נאמן על ניהול נכס בנאמנות בהתאם להסכם הנאמנות

בתגובה שהגישה הנאמנת נטען כי החייב החל בניהול התביעה ללא קבלת אישור בית המשפט וכי החייב לא ציין את זכויות התביעה או את התחייבותו לתשלום שכר הטירחה שנחתמה כבר בשנת 2015 בכל הליכי הפש"ר שקדמו להגשת התביעה ובכלל זה החייב נימנע מציון כוונתו להגיש תביעה כנגד מעבידו בדיון בשנת 2018 שבו הוכרז החייב כפושט רגל ונקבעה תוכנית פרעון בעיניינו.

לטענת הנאמנת אין בהסכם בכדי לשנות את הוראות הדין ובשים לב לכך שההסכם נחתם כבר בשנת 2015 עוד בטרם ניתן צו הכנוס, היה על ב"כ החייב להגיש תביעת חוב, ולחילופין היה על החייב לכסות את התחייבותו הכספית מנכסים שאינם מוקנים לקופת הפש"ר. לתגובת צורף גם כתב העירעור הכולל טענות כנגד החייב לשהוי ניכר בין מועד סיום עבודתו של החייב בשנת 2009 בחברה הראשונה שנתבעה על ידו לבין מועד הגשת התביעה בשנת 2020 וכן טענות לפיהן החייב העלים מבית הדין האיזורי את עובדת היותו פושט רגל.

לאור האמור ביקש בא כח החייב לאשר את שכר טירחתו בהתאם להסכם בכפוף להתחייבות לעיל לגביית בשכר הטירחה רק מתוך כספים שיתקבלו בפועל עבור החייב ולחילופין התבקש לאשר שכ"ט שלא יפחת מסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השגת פסק הדין לטובת החייב ובנוסף שכ"ט נפרד בגין הליכי העירעור.

...

לפיכך אני סבור כי יש לאשר את דרישתו החלופית של בא כח החייב לאשר לו שכר טרחה ראוי מתוך סכום הכספים שייגבו על ידו בפועל בכפוף להבהרתו שלפיה באם הדבר לא יעלה בידו הוא לא יגיש בכל מקרה תביעה אישית כנגד החייב בגין שכר טרחתו.

לאור היקף התביעה כעולה מפסק הדין ולאור מכלול הנסיבות לעיל ובכלל זה הסכום הכולל שנפסק לזכות החייב ביחס לסכום התביעה אני מאשר לבא כח החייב שכר טרחה בשיעור כולל של 25% בתוספת מע"מ שישולם אך ורק מהסכום שייגבה על ידו בפועל על פי פסק הדין (לרבות בגין הוצאות או שכר טרחה שנפסקו לטובת החייב בפסק הדין או שיפסקו בהליכי הערעור), ובתוספת הוצאות גבייה ככל שיידרשו לצורך מימוש פסק הדין (כגון אגרות הוצל"פ, הוצאות עיקולים וכיוב'), ושכר טרחה מוגדל זה כולל בתוכו גם את שכר הטרחה המגיע לבא כח החייב בגין ייצוג החייב בהליכי הערעור.

כמו כן אני קובע כי למעט רכיב הפרשי כספים פנסיוניים שבגינו נפסק לזכות החייב בפסק הדין סך של 3,960 ₪ והמתייחס על פי מהותו לכספים מוגנים המוקנים לחייב, ולפיכך הוא יועבר לידי החייב כל יתר רכיבי פסק הדין יועברו לקופת הכינוס על ידי בא כח החייב, לאחר ניכוי שכר טרחתו והוצאותיו, בתוך 7 ימים ממועד קבלתם לידי בא כח החייב.

חמודה מדגישה כי לטעמה, לא הוצגו נתונים המלמדים כי יש דחיפות במימוש הנכס, ולמעשה, כל מטרתה של הבקשה היא לאפשר למנהלים המיוחדים לקבל שכר טירחה עצום בגין מימוש הנכס.

במילים אחרות: הואיל ובעת העמדת ההלוואה בגין הנכס, לא היה רשום כל שיעבוד קודם לטובת סיבוני, לא הוכחה, ולו ברמה הלכאורית, ידיעה מצד הבנק על זכויותיה הנטענות של א.ח.ח. יושם אל לב כי טענותיה של חמודה לפיהן הבנק ידע כי הזכויות בנכס מוחזקות בנאמנות, וכי נחשף להסכם הנאמנות ולהסכם ההלוואה, מעבר לכך שנסתרו בעדויות נציגי הבנק, כמפורט לעיל, לא הועלו על ידי חמודה בזמן אמת, והן מהוות טענות "כבושות", על כל המשתמע מכך מבחינה ראייתית.

כך, בדו"ח שהוגש ביום 4.8.19 צוין כי מספר שוכרים בנכס צוברים פיגורים בתשלומי דמי הניהול ודמי השכירות, ובראש ובראשונה עריית אום אל פאחם, אשר לגביה הוגשה בקשה נפרדת – בקשה מס' 352 – לחייב את הערייה בתשלום סך של 1,904,582 ₪ (יצוין כי בקשה זו הסתיימה בפשרה לא מכבר), זאת לצד בקשות נוספות שהגישו הנאמנים ביחס לשוכרים אחרים.

ודוק: לא ניתן להיתעלם מהמציאות הטופחת על פנינו ביחס לנתוני הנכס דנא, וזאת גם בטרם הבאנו בחשבון את השלכות משבר הקורונה על נהולו של הנכס, תפעולו ושוויו.

...

עיקר טענות הבנק בגדרי בקשה מחודשת זו הן שמצב הנכס בכי רע, הנכס אינו נושא עצמו ואין מנוס אלא לממשו.

לא מכבר, הובהר כי מזה תקופה, לא חלה התקדמות נוספות בהליכי המשא ומתן, ובנסיבות אלה, אין מנוס אלא להכריע בבקשתו המחודשת של הבנק.

אני ממנה את המנהלים המיוחדים ככונסי נכסים קבועים לנכס באום אל פאחם, המשועבד לטובת הבנק.

בהינתן החלטותיי מלפני יומיים בבקשה 369, בגדרה התבקש אישור בית המשפט לכינוס אסיפות נושים כדי להביא להצבעתם הצעות רכש של כלל נכסי וזכויות החברה ויחידי זועבי בכל הנכסים ובכלל זה גם הנכס באום אלפחם, אני מורה כי מימוש הנכס לפי החלטתי זו יעוכב עד סיום הליכי כינוס אסיפות הנושים והכרעת הנושים בהצעות הרכש, אך בכל מקרה, לא יאוחר מיום 16.11.20.

על כן, אני מעכב ביצוע החלטתי זו עד סיום הליכי כינוס אסיפות הנושים ולא יאוחר מיום 16.11.20, לפי המוקדם מבין שני המועדים.

בעקבות חילוקי דיעות בעיניין מינוי הבורר פנה חוביאן לבית משפט זה בבקשה להורות על מינוי בורר בהתאם לאופן שנקבע בהסכם.

הוסכם כי לכבוד השופט אורנשטיין כבורר תהה סמכות הכרעה בהחלטות שוטפות אף ללא נימוק והכל כדי לאפשר את הניהול השוטף אם וככל שהנאמנים לא יצליחו להגיע להבנות בעניינים השוטפים לצורך ניהול הנכס עד למכירתו והכל כדי שניתן יהיה למכור את הנכס במחיר המירבי.

בתגובת אספנדי שהוגשה בכתב נטען כי אין עסקינן במינוי נאמנים על ידי בית המשפט מכוח חוק החברות, חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, חוק ההוצאה לפועל, או כל חוק אחר, כי אם במינוי מכוח הסכם בין הצדדים שנועד לניהולו השוטף ומכירתו של המרכז המסחרי.

נטען כי בנסיבות שבהן מונו הנאמנים מכוח הסכם ביניהם ולא מכוח חוק, הרי שהדרך להביא לסיום תפקידו של אחד מהם הנה הדרך שבה מודיעים על ביטולו של הסכם נאמנות על פי דיני החוזים הכללים.

לבסוף, נטען כי לא טובת העניין עומדת לנגד עיניי המבקש, כי אם טובתו האישית בלבד ושכר הטירחה שהוא ציפה לקבל מהשלמת ההליך.

...

על פי ההסכמות שבין הצדדים, נקבע כי השופט (בדימוס) א' אורנשטיין ימונה כבורר לצורך פיקוח ומתן הנחיות והוראות בכל הקשור בהליכי המכירה של המרכז המסחרי וכל החלטה שתידרש (ככל שתידרש) לשם כך. משום כך, סבורני כי הגורם המוסמך לדון בחילוקי הדעות שבין הצדדים הוא כבוד הבורר א' אורנשטיין שמונה על ידם.

המסקנה העולה מן הדברים לעיל היא כי יש לבטל את החלטתי מיום 11.11.2021, אשר ניתנה במעמד צד אחד, ללא מתן הזדמנות לצדדים הנוספים להביע את עמדתם.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר מתקבלת, וההחלטה מיום 11.11.2021 מבוטלת בזאת.

במסגרת פסק הדין, נכתב, בין היתר, כדלקמן: "19. החלטת בית המשפט קמא ביחס להעברת עו"ד חכים מתפקידו כנאמן נסמכת על שני אדנים: הקושי שיצרה היתנהלותו על ניהול ההליכים בתיק, והבנות בעייתיות שנרקמו בינו לבין פידליטי. לעניין האדן הראשון, טען עו"ד חכים כי בית המשפט נסמך על תשתית עובדתית שגויה, שכן כלל לא היתייחס לתמיכה הגורפת לה זכה מכלל נושי החברה, אשר יש בה להצביע על העידר תלונות מהותיות על היתנהלותו. לא מצאתי בטענה זו כדי לשנות מהחלטת בית המשפט קמא. עיון בהחלטתו מושא בקשת עו"ד חכים וכן עיון בהחלטות קודמות מעלה כי היתקדמות ההליכים הייתה רצופת מהמורות: פעם אחר פעם ניסה בית המשפט להביא את הצדדים לתיק לכדי שתוף פעולה, מבלי שהדבר עלה בידו. לא אחת התבקש עו"ד חכים להמנע מהגשת בקשות לבית המשפט מבלי שהללו יהיו על דעת הכנ"ר, והלה לא השכיל לפעול על פי ההנחיות שניתנו לו...

בין היותר, טוען הוא כדלקמן: כאמור בסעיף 8 לתגובתו – "מאז הגשת בקשת הנאמן הקודם לאשר הסכם מכר מול פידליטי, ניהל הנאמן הקודם, יחד עם פידליטי, מאבק עיקש נגד עסקת מכירת הנכס ברטי ולמען אישור בקשת הנאמן הקודם לאשר הסכם מכר מול פידליטי. במסגרת מאבק זה, הנאמן הקודם כינס גם אספת נושים שלא על פי החלטת בית המשפט הנכבד והציג להם מצגים אשר בזהירות הראויה ייאמר, לא ייצגו את התמונה העובדתית והמשפטית הנכונה. מאבק עיקש זה של הנאמן הקודם גרם לצדדים עלויות כבדות לצורך ניהול ההליך ולהימשכות ההליך ללא סיבה. אף על פי כן, מהבקשה עולה, כי התייצבות הנאמן הקודם במשרדי הכונס הרישמי ובפני בית המשפט הנכבד במהלך ניהול מאבק זה – הוא מרבית העבודה וההשקעה שביצע הנאמן הקודם ואשר בגינם, נקבע שכר הטירחה בהסדר עם הכנ"ר, שבית המשפט הנכבד מתבקש לאשרו". בסעיף 10, נטען עוד כדלקמן:- "בכל הכבוד, פועלו של הנאמן הקודם במסגרת מאבקו זה לא סייע לפרעון הנושים כלל. אלא, להיפך, פעולותיו הובילו לנזק לנושי החברה, להוצאות מיותרות ולהימשכות ההליך הרבה מעבר לצורך, הן בישראל הן בניו-ג'רזי. ראוי כי נסיבות אלו יביאו להפחתת שכר הטירחה לנאמן הקודם, כאמור גם ב'נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים, ובהליכי חידלות פרעון" מיום 7.10.2019, בסעיף 50:'בהליכים בעיניין תאגידים, אך גם בהליכים בעיניין יחידים יש לשקול, במקרים המתאימים, בין כאשר מדובר בתוצאות חישוב גבוהה ובלתי פרופורציונאלית לעבודת הנאמן ובין כאשר מדובר באי מילוי התפקיד כנדרש (דוגמאת המשכות בלתי מוצדקת של ההליך על פי שנים, ביזבוז משאבי נושים, אי נקיטה בפעולות מתחייבות, אי שתוף פעולה עם הגורמים המפקחים – הממונה, ועדת הבקורת, בית המשפט), להמליץ בפני בית המשפט להקטין שכרו של הנאמן".

...

במוקד הבעייתיות, קשרים פסולים עם הנושה, לטענתה, פידליטי הון סיכון בע"מ; בינתיים תביעת החוב שהגישה הנושה נדחתה במלואה, וערעור על הכרעת הנאמן בעניינה, נדחה בסמוך למתן החלטה זו. בנוסף יש להזכיר את פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 31.12.19 ברע"א 6956/19 ברוך חכים נ' איתן ארז, נאמן אימיון פארמסיוטיקלס בע"מ (בהקפאת הליכים), שהוגשה על החלטתי מיום 26.9.2019 [במסגרת בקשה מספר 37].

אשר לאדן השני עליו נסמך בית המשפט קמא, עו"ד חכים טוען כי שגה עת התייחס לסיכום שכר טרחתו במסגרת הסדר פידליטי כסוגיה המהווה ראשית ראיה לניגוד עניינים, משהדבר נעשה על פי הדין ובהסכמת הנושים.

על רקע פסק הדין בתביעת הבעלות, הגיש הנאמן ביום 19.4.2021 בקשה לבית המשפט של חידלות פרעון לפסוק לו שכר טירחה בגובה 237,556.65 ש"ח בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: תקנות השכר), בגין ניהול שוטף של דמי השכירות בקשר לנכס במשך כארבע שנים – ממועד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.7.2015 ועד למועד ההכרעה בשאלת הבעלות (להלן: הבקשה הראשונה לשכר טירחה).

זאת ועוד, הנאמן שב על טענתו לפיה הוא זכאי לשכר טירחה מכוח תקנה 7(א) לתקנות השכר, ואולם, לחלופין, טען כי הוא זכאי לשכר הטירחה הן מכוח סעיף 8(א) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות), המסמיך את בית המשפט לפסוק לנאמן שכר כאשר מילוי תפקידו "היה מעיסוקיו" של בעל התפקיד; הן מכוח סעיף 46 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), שכן השקיע שעות עבודה רבות בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 19.7.2015; והן מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר), באשר עבודת הנאמן בוצעה בהסכמת ובידיעת המבקשות (להלן: הבקשה המתוקנת לשכר טירחה).

ביום 4.10.2021 פסק בית המשפט קמא, באמצו את עמדת הכונס הרישמי, שכר טירחה לנאמן על פי חישוב שעתי בסך של 63,000 ש"ח. בפתח הדברים, קבע בית המשפט כי אין חולק שהנאמן פעל בהתאם להוראות בית המשפט מיום 19.7.2015, ולפיכך לא ניתן לשלול ממנו את זכותו לבוא על שכרו.

...

בענייננו, בית המשפט קמא, אשר לו המומחיות בהליכי חדלות פירעון, ליווה את ההליך, וקבע, כעניין שבעובדה, כי המבקשות הפיקו תועלת מפעולות הנאמן, שכן "...הן שאפשרו למשיבות בסופו של דבר לקבל לידיהן מיליוני ש"ח שנצברו ברבות השנים בקופת הנאמנות שנוהלה על-ידי הנאמן". מסקנת בית המשפט קמא מבוססת על התרשמותו הישירה מפעולותיו וממאמציו של הנאמן במשך מספר שנים, ולא מצאתי כי נפלה בהחלטה טעות המצדיקה התערבות.

זאת, משמסקנה זו מבוססת על בחינת בית המשפט את הפעולות שפורטו על ידי הנאמן בטבלה שצירף לבקשתו המתוקנת לשכר טרחה, והיא מקבלת משנה תוקף בהינתן תמיכתו של הכונס הרשמי בפסיקת שכר הטרחה המבוקש, שכן מדובר בעמדה אובייקטיבית ומקצועית הנושאת משקל מיוחד בכל הנוגע לפסיקת שכר טרחתו של בעל תפקיד (רע"א 8909/03 שילר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 3 (11.3.2004); ע"א 3791/15 סינרג'י כבלים בע"מ נ' עו"ד חבר, פסקה 13 (19.4.2016)).

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.