שכר טרחת מנהל מיוחד בפשיטת רגל לאחר מינוי

המנהלת המיוחדת הגישה את הדיווח למס בשם השותפים מבלי לקבל את אישור בא כוחם, אך לאחר שהם עיינו בטיוטת הדיווח שנשלחה לעיונם הבהירו והדגישו בפני המנהלת המיוחדת, (בתכתובת מיום 05/08/2022 ומיום 06/08/2020) כי הם מתנגדים לנכוי שכר טירחתה.

ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת המנהלת המיוחדת, הן ביחס לנוהל הכנ"ר, והן ביחס לתקנות החברות לפיהן סכום שכר הטירחה של המנהלת המיוחדת נגזר בהתאם לתקנות החברות בדבר מינוי כונס הנכסים ובהתאם לנוהל הכנ"ר. ב"כ הכנ"ר היתנגדה לויתור על דמי השגחה, והדגישה כי השותפים נתנו הסכמתם למינויה של המנהלת המיוחדת ככונסת נכסים, לא ערערו על אותה הסכמה וחלפו שנתיים מאז אותו מינוי ולכן אין לשמוע לטענתם כעת.

על מנת לעמוד על השכר ההוגן של המנהלת המיוחדת בנסיבות העניין, הפנו הצדדים את בית המשפט ל- "נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים ובהליכי חידלות פרעון", מיום 07/10/2019, אודותיו הם חלוקים - אם בנסיבות העניין חל סעיף 12 לנוהל או סעיף 13(ב).

...

ביום 08/05/2017 נפטר החייב עוד בטרם הוכרז כפושט רגל, ובהחלטה מיום 08/06/2017 נקבע כי: " לאור עמדת המנהלת המיוחדת לפיה, יש להמשיך את ניהול ההליך תחת כנפי הפקודה, בשים לב לקיומם של נכסים והתועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך, כמו גם בשים לב להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון מיום 18.4.17, אני מורה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 189 לפקודה, כי ההליכים בתיק זה יימשכו כאילו היה החייב בין החיים." ביום 23/09/2021 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות במסגרתה הודיעה כי הליכי המכר הסתיימו, סכום המימוש בהליך עומד על סך של 2,118,675 ₪, וכי מימוש הנכס בעתלית מהווה 90% מהסכום, ובהתאם היא עתרה להורות על: א. חלוקת דיבידנד ראשון וסופי לנושה היחיד בתיק.

לאחר שעיינתי בפעולות שביצעה המנהלת המיוחדת לצורך מכירת הנכסים, ועל אף כי חלק מהפעולות הן חלק מתפקידה כבעלת תפקיד שהתמנתה ככונסת נכסים, מצאתי כי בנסיבות העניין, המנהלת המיוחדת השקיעה עבודה ממשית, שכן מאז ההחלטות מיום 17/03/2019 ומיום 18/04/2019, בהם היא מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת המגרש, היא נאלצה להגיש מספר בקשות לצורך קידום ההליך לרבות הגשת תגובות והגעה לדיונים, כך למשל: · לאחר שהמנהלת המיוחדת מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת המגרש, ובשים לב לעובדה שזכותם של השותפים והחייב נרשמו מכוח הערת אזהרה בלבד, והבעלים הרשום של המגרש "אלון הכרמל 2004 בע"מ" לא שיתף אִתה פעולה, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 19/09/2019 בקשה דחופה למתן הוראות נגד "אלון הכרמל 2004 בע"מ" ומר אלי יתח- נושא המשרה שם לצורך השלמת עסקת המכר, ועתרה לחייב אותם לחתום על ייפויי כוח בלתי חוזרים לזכותה ומתן האישורים המעידים כי שולמו כל המיסים בגין עסקאות המכר על פיהן נרשמו זכויות החייב והשותפים בנכס, וכן להמציא לה אסמכתאות נדרשות מגובות בתצהירו של מר יתח.

ביום 10/11/2019 התקיים דיון במסגרתו בית המשפט נעתר לבקשת המנהלת המיוחדת והורה למר יתח לחתום על ייפוי הכוח וכי ככל שמר יתח לא יקיים את המוטל עליו, הדבר יהווה ביזיון בית משפט על כל המשתמע מכך.

בית המשפט נעתר לבקשה.

ב"כ הכנ"ר אישרה בתגובתה כי פעולות המנהלים המיוחדים והמאמץ הרב שהושקע על ידם כאמור הם אשר הביאו לקופת הפרוק ולקופת פשיטת הרגל את התקבולים המצויים בהם היום.

ב"כ הכנ"ר ציינה כי שכר הטירחה המקסימלי אותו יכול לקבל בעל תפקיד הנו בהתאם לתקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות השכר"), אשר באה להיטיב עם מפרקים אשר הצליחו להשיא את קופת הפרוק עד כדי תשלום דיבידנדים משמעותיים לנושי החברה.

עוד ציינה ב"כ הכנ"ר כי יהי מקום לשוב ולדון בסוגית שכר טירחת המפרקים רק לאחר כניסת תקבולים משמעותיים נוספים לתיק או בסיום ההליכים.

בהיתחשב בהקף העבודה שהושקעה על ידי בעל התפקיד כפי שהובא לעיל נראה כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה, יש להעמיד את שכרם של המנהלים המיוחדים על 20% מהסכומים שנצברו ללא מדרגות, כך שהשכר המגיע למנהלים המיוחדים יעמוד על סך 538,000 ₪ בתוספת מע"מ. מסכום זה יש לנכות את הסכומים ששלומו למנהלים המיוחדים עד היום והיתרה לתשלום תעמוד על סך 238,000 ₪ בתוספת מע"מ. אין באמור לעיל כדי לחסום את דרכם של המנהלים המיוחדים להגיש בקשה לפסיקת שכר טירחה סופי בסיום הליכי הפרוק.

...

מאמץ זה שהושקע על ידי בעלי התפקיד והפעולות שבוצעו על ידם לצורך השאת קופת הפירוק בוצעו ללא סיוע מצד בעלי המניות ונושאי המשרה בה, אלא מדובר בפעולות עצמאיות שבוצעו כולן ביוזמת בעלי התפקיד לאחר שהגיעו למסקנה כי נכסי החברה וכספים שהגיעו לה הוברחו לגורמים אחרים.

מקובלת עליי טענת המנהלים המיוחדים כי פסיקת שכר כמוצע על ידי ב"כ הכנ"ר תגרום לתמריץ שלישי לבעלי תפקיד ותעמוד בנוגד למדיניות הראויה אשר צריכה לעודד בעל תפקיד לפעול בנחישות על מנת להתחקות אחר נכסי החברה וזכויותיה.

אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומאשר תשלום מקדמת שכר טרחה נוספת למנהלים המיוחדים בסכום של 238,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתנה היום, ב' אייר תש"פ, 26 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 61528-09-16 קייזר ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: שאול קייזר ואח' קארין פז ואח' להלן: "הדיירים" ובעניין: חברת דיירי רחוב העצמאות בקרית שמריהו בע"מ, ח.פ 513667527 להלן: "החברה" ובעניין: עו"ד סולי ואנו להלן: "המנהל המיוחד" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" החלטה

לאחר הודעת הכנ"ר הוגשה תגובה נוספת מטעם החברות רקפות וסלע אשר סברו כי לנוכח העובדה כי שכר טירחת בעל התפקיד תלויה ברצון הדיירים אשר הגישו תביעות חוב, ובמילים אחרות, ממושו של הפרויקט בניהולה של חברת אאורה, תלוי ברצונם של הדיירים, יוצר הדבר ניגוד אינטרסים מובנה בבדיקת תביעות החוב ולכן לעמדת החברות רקפות וסלע יש למנות בעל תפקיד נפרד לבדיקת תביעות החוב, לפי התשלום המקובל בכנ"ר בסך של 304 ₪ לבדיקת כל אחת מ-159 תביעות החוב שהוגשו.

...

לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים ומשלמעשה לא הועלתה התנגדות, לא כל שכן מבוססת למינויו של עו"ד ואנו כמפרק, סבורני כי ראוי לאשר את מינויו של עו"ד ואנו אשר מונה ככונס נכסים בלתי תלוי, וכמנהל מיוחד בהליך זה כמפרק.

עם זאת, ומאחר והכנ"ר סבור כי היקף העבודה בהליך, כמו גם ההיערכות הלוגיסטית על רקע היקף תביעות החוב ושיעורם מחייב מינויים של שני בעלי תפקיד, סבורני כי אכן ראוי לקבל את המלצת הכנ"ר למיונו של מפרק נוסף, אשר יוכל בין היתר לבחון גם קידומו של ההליך באפיקים הקיימים או באחרים.

אציין בקצרה שהמנהל המיוחד השיב לתשובת המשיב וטען: שכר הטירחה בתיק ההוצאה לפועל נפסק עובר למתן צו הכנוס ומשכך לא ניתן לייחסו לסכומים ששולמו לאחר מתן צו הכנוס; יש לשים דגש על איכות העבודה – תשלום מלוא החובות – גם אם הקף העבודה לא רב לגישת המשיב.

אנמק; המסגרת הנורמאטיבית עסקינן בבקשה לפסיקת שכר טירחה שמושתתת על הוראות תקנה 8א לתקנות השכר: "בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טירחה כאמור בתקנות 7 ו-8 [קרי שכר ניהול ושכר מימוש – א.א.], רשאי לבקש שכר טירחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן..." (הדגשה אינה במקור – א.א.) עוד רלוואנטית לענייננו הוראת תקנה 13(א) לתקנות השכר שכותרתה "נימוקים להגדלת השכר או להקטנתו": "בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו". בית המשפט העליון היתייחס לאחרונה לסמכות זו באומרו (ע"א 3791/15 סינרג'י כבלים בע"מ נ' חבר, בפיסקה 10 (פורסם בנבו, 19.4.16) (להלן: "עניין סינרג'י")): "...הוקנתה לבית המשפט בתקנה 13 לתקנות סמכות שבשיקול דעת לחרוג מהמסלולים הללו על דרך של הגדלת או הפחתת שכר הטירחה, כדי להתאים את התחשיב הקבוע בתקנות לנסיבות הקונקרטיות ולהמנע מתוצאות בלתי צודקות, ולעניין זה נפסק כי סטיה משעור שכר הטירחה שנקבע בתקנות השכר תוך שימוש בסמכות שהוקנתה לבית המשפט בתקנה 13 לתקנות, לא תיעשה כדבר שבשיגרה (ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, [פורסם בנבו] בפיסקה 16 (24.6.2015))". (ההדגשות אינן במקור – א.א.) ואשר להקף שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה זו נאמר (עניין סינרג'י בפיסקה 13): "הלכה מושרשת היא כי לערכאה הדיונית אשר מינתה את בעל התפקיד ויודעת להעריך את עבודתו, מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפסיקת שכר טירחתו וערכאת העירעור לא תתערב בכך אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן...". לצד הוראות אלה אפנה לסעיף 23(ג) לפקודת פשיטת הרגל שעניינו קביעת שכר טירחה של מנהל מיוחד: "המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרישמי". מן הכלל אל הפרט עסקינן בבקשת המנהל המיוחד לפסיקת שכר טירחה בסך שעולה על 250,000 ₪ עבור מינוי לתקופה שקצרה מחודשיים אשר במהלכה לא ניהל את נכסי המשיב או מימש נכס כלשהוא מנכסי המשיב, וכפי שהמנהל המיוחד מציין מפורשות בסעיף 19 לבקשתו.

...

בהחלטה מאותו יום הוריתי למנהל המיוחד לנקוב בשכר טרחתו המבוקש ומשכך הגיש את הבקשה מושא החלטתי זו. הבקשה בבקשה עתר המנהל לפסיקת שכר טרחה לפי תקנה 8א(א)1 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות השכר"), קרי שכר לפי חלוקה בפועל כאשר הנושים קיבלו מעל ל-80% מהחוב.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה שדין הבקשה להתקבל בחלקה על דרך פסיקת שכר גלובלי.

בפתח הדברים אציין שבנסיבות אלו סבורני שנוכח לשון תקנה 8א לתקנות השכר לא ניתן להיעתר לפסיקת שכר טרחה באופן שמבוקש על-ידי המנהל המיוחד.

שנית, שכר טרחה בסך העולה על 250,000 ₪ עבור תקופה שאינה מגיעה כדי חודשיים ובהינתן שלא נוהלו או מומשו נכסים, אינו שכר הולם או ראוי ואני מקבל את עמדת הכנ"ר בהקשר זה. נוכח הטעמים דלעיל סבורני שאין להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לפסיקת שכר טרחתו כמבוקש על-ידו.

במכלול הנסיבות ובהינתן בין היתר: העדר מסלול שכר ייעודי בנסיבות המקרה; היקף הפעילות שלה נדרש בעל התפקיד; מהותן של הפעולות ועוד, באתי לידי מסקנה שהמנהל המיוחד זכאי לשכר של 30,000 ₪ בצרוף מע"מ. הסכום האמור ישולם על ידי החייב לא יאוחר מיום 2.8.16, אחרת יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום.

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 14.3.2022 בפש"ר 14271-10-15, בה נפסק שכר טירחתו של המערער, אשר שימש כבעל תפקיד במספר הליכי פשיטת רגל ופרוק חברות.

לאחר אישור הסדר הנושים, ביום 18.6.2021 הגיש עו"ד אמסטר בקשה לבית המשפט המחוזי לפסיקת שכר טירחה, בה עתר לשכר הטירחה המאקסימאלי שניתן לשלם בגין חלוקה בהתאם לתקנה 8א(א)(1) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: התקנות או תקנות השכר) בסך של כ-2 מיליון ש"ח; לתוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50% משכר הטירחה; לשכר בגין פעולות מיוחדות בסך של 300,000 ש"ח; ולהחזר הוצאות.

נקודת המוצא לדיון היא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן בקביעת שכר טירחה לבעל תפקיד, והתערבות ערכאת העירעור בהחלטות מסוג זה תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: ע"א 1468/22 הרן נ' עו"ד ישראל בכר – בתפקידו כנאמן על נכסי המערערת, פסקה 9 (13.6.2022) (להלן: עניין הרן); ע"א 5810/17 ניסנוב נ' עו"ד אורן הראל – המנהל המיוחד, פסקה 5 (20.6.2019)).

...

על רקע האמור, ביום 13.4.2016 הגיש המערער בקשה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 35% מסך שכר הטרחה שייפסק לטובת עו"ד אמסטר (פר"ק 57996-12-15).

לא מצאנו כי מקרה זה מצדיק התערבות בשכר הטרחה שנפסק.

בענייננו, לא מצאנו כי נפל כל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי כי המסלול המתאים לפסיקת שכרו של המערער הוא "שכר ניהול" לפי תקנה 7 לתקנות השכר, קביעה המבוססת בעיקרה על התרשמותו הישירה של בית המשפט מפעולותיו ומאמציו של המערער ומהדוחות שהוגשו על ידי שני הנאמנים בזמן אמת.

אולם לא מצאתי כיצד יש בטענות המערער, כי הוא שוחרר מתפקידו לטענתו ללא נימוק מספק, כדי להועיל בהליך דנן, כאשר אף את טענתו הכללית לפני בית המשפט המחוזי ל"פגיעה במוניטין", זנח בערעורו זה. הערעור נדחה אפוא.