שכר טרחת כונס נכסים לשיקום עסקי

הנתבעים 1 ו-4 – כונסי הנכסים, שתפו פעולה עם הנתבע 2 ונהנו, כך נטען, משכר-טירחה ככונסי נכסים.

התרשלות הנתבעים בניהול בית הקפה - נטען כי כונסי הנכסים לא פעלו ולא עשו די על מנת לשקם את העסק ולהפעילו וכי הם לא פתרו את הבעיות שנוצרו בעסק, לרבות הבעיות עם בעל הנכס עצמו, על מנת לאפשר מכירה ראויה וחוקית של העסק.

אשר על כן התבקש בית המשפט לדחות התביעה, לחייב התובע בתשלום הוצאות הנתבעים, לרבות שכר טירחה ריאלי והגון בצרוף מע''מ כדין, תוך שימת לב לאופן ניהול ההליך המשפטי על ידי התובע, להימשכותו הרבה, לטיב טענותיו כנגד הנתבעים ולהיעדר הראיות מטעמו.

...

היעלה על הדעת שהתובע, לקוחו של עו"ד גמליאל, יבקש לדבר בו סרה ואף לגרור אותו להליך משפטי ארוך ומורכב, כשבפועל אין בפיו, ולו שמץ של טענה, בדבר כשל ו/או מחדל בהתנהלות עו"ד גמליאל ! אילו בזמן אמת התובע היה נטול יכולת להשתתף בהליך מפאת מצבו הרפואי, כי אז יתכן והיה מקום להקפיד יותר בזכויותיו, אך משעה שהוברר כי התובע היה שותף פעיל ומלא בכל שלבי הכינוס ובשעה שהסכמתו למכירת הזכויות לנתבע 2, נשמעה באולם פתוח ותועדה בפרוטוקול הדיון, מה לו לתובע כי ילין?! נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתנה לתובע הזדמנות מלאה ומעבר לסביר להניח מסד ראייתי לביסוס טענותיו, אלא שגם לאחר סיום הבאת הראיות, טענות התובע נותרו תלויות באויר וכי מלבד הטלת רפש והפרחת טענות לחלל ההליך, לא עלה בידי התובע להניח מסד ראייתי, ולו קלוש, לטענותיו.

לאור כל המקובץ לעיל, הנני בדעה כי לא עלה בידי התובע להניח מסד ראייתי במידה הדרושה לשם הטלת אחריות על מי מבין הנתבעים ובנסיבות אלו, יש להורות על דחיית התובענה.

התובענה נדחית.

יתרה מכך, הלכה פסוקה היא עוד קודם לחוק חידלות פרעון כי יש ליתן העדפה לשקום העסק, הלכה שמקורה בצדק ובהיגיון הכלכלי הרב שבדבר, הן לנושים והן למשק כולו (וראו למשל: ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 551-549 (2005) (להלן: "עניין זידאן")).

כן מקובלת עלי הטענה כי לא ניתן טעם המצדיק סיווג העובדים או בנק לאומי בנפרד, הן בשל ההלכה לפיה אין להרבות במספר סוגי אספות סוג (ראו: ע"א 332/88 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ד"ר י' נאמן במעמדו ככונס נכסים של כוכב השומרון בע"מ, פ"ד מד(1) 254, 261 (1990); החלטתי בפר"ק (ת"א) 1585-09 אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.8.10)), והן בהנתן שהבנק מוכן להמיר את החלק הארי מנשייתו לנשייה במעמד רגיל.

יתרה מכך, האגרה בגין התביעה, שנאמדת לכאורה בחובות בגובה של כ-68.5 מיליון ש"ח, הם חובות החברה בנכוי החוב כלפי המדינה, תעמוד על למעלה ממיליון וחצי ש"ח, לפני שכר טירחה והוצאות משפט, סכום שקופת הנושים לא תוכל לעמוד בו. זאת, כאשר אין כל ודאות כי הגשת התביעה משמעה זכייה בכל הסכום או בחלקו, ועל כן, כטענת הנאמנים, אין חולק שבנסיבות דנן עדיפה הוודאות שבהסדר על פני פירוק ללא הסדר.

...

משכך, ולאחר שבחנתי את מלוא המידע והנתונים שהונחו לפניי, נדרשתי לרזי עולם התיאטרון בכלל ולהתנהלות תיאטרון הבימה בפרט, ובשוקלי את מכלול השיקולים והאיזון הראוי ביניהם, בהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה; הגעתי לידי מסקנה שיש לדחות את טעמי ההתנגדות של הנושים המתנגדים, וכי יש לאשר את הצעת ההסדר כמבוקש מכוח סמכות בית משפט זה לפי סעיף 350יג לחוק החברות.

מתוך שירו של חיים חפר, "כל העולם במה" סוף דבר בהינתן כל האמור, אני מאשר את הצעת הסדר הנושים של "תיאטרון הלאומי הבימה בע"מ" מכוח סעיף 350יג לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

ההתנגדויות נדחות.

במאמר מוסגר יצוין עוד, כי סוגיית שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי חידלות-פרעון הוסדרה בסעיפים 39 ו-128(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר פורסם ביום 15.3.2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי").

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל תפקיד אשר קיבל במהלך ביצוע תפקידו שכר טירחה על פי תקנות 7 ו-8, יוכל לבקש שכר טירחה על פי תקנה זו ובילבד שהסכומים שניתנו לו על פי התקנות האמורות יופחתו משכרו על פי תקנה זו. בתקנה 1 לתקנות הבהיר מחוקק המשנה את מסלולי השכר באופן הבא: "תקבולי הכנסה" - תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפרוק או בכינוס נכסים (להלן - החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול; "תקבולי מימוש" - תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקבל בעל תפקיד; "נכסים" - לרבות אמצעי ייצור, חמרי גלם ומלאי בתהליך ייצור; "ניהול" - הפעלה שוטפת של עסקי החברה; כמפורט לעיל, התקנות נוקבות למעשה בשני מסלולים חלופיים, ביניהם יכול בעל התפקיד לבחור בעת הגשת הבקשה לפסיקת שכרו: האחד, שכר הנגזר מאופי וטיב פעולת בעל התפקיד.

...

לכן, ובהבדל מעמדת הכנ"ר, סבורני שכאשר מתבקשת פסיקת שכר מיוחד בגין פעולות חריגות, יש מקום ליתן משקל לעמדת הנושים בשאלת השכר שיש לפסוק לבעל התפקיד עבור אלה.

יחד עם זאת, כאמור, אני סבורה כי בהחלטה זו מדובר במתווה עקרוני בלבד וכי יש להביא כל בקשה לפסיקה ספציפית של שכר-טרחה למנהלי העיזבון לאישור פרטני של בית-המשפט, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, ובהסכמת הכונס הרשמי והנושה המהותית, אני מאשרת את מתווה שכר-הטרחה שהתבקש על-ידי מנהלי העיזבון, כדלקמן: 20% מכל סכום שייגבה בפועל לאחר נקיטת הליכים בפני כל ערכאה משפטית ו/או אחרת על-ידי מנהלי העיזבון, ולאחר שהחל שלב ההוכחות בהליכים האמורים (הגשת תצהירים וראיות).

במענה להבהרות שנדרשו טען היחיד כי חובותיו נוצרו במסגרת עסק שהופעל על ידו לבקשתו ובהנחייתו של הצד השלישי, וכי הצד השלישי הסכים לקחת על עצמו את פרעון החובות.

תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), הת'שמ"א-1981 (להלן: "תקנות החברות"), קובעים את שכר הטירחה של כונסי נכסים ומפרקים.

בהתאם, אגרת הניהול של הממונה, מכח תקנה 5 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ט-2019, המהוה 20% משכר טירחת הנאמנת, ללא מע"מ, תעמוד על סך 2,203 ₪.

...

סוף דבר, נוסף על סכום הסדר החוב שאושר, נדרש היחיד להוסיף לקופת הנשייה סכום של 15,094 ₪, לצורך תשלום שכ"ט הנאמנת ואגרת הניהול לממונה.

כך או אחרת, מקובלת עליי עמדת הנאמנת והממונה כי מדובר בעניין שבין היחיד לבא כוחו, שאין לבית המשפט להתערב בו, ואין מקום לקבוע במסגרת ההליך הנוכחי את שכר טרחתו של בא כוח היחיד, ככל וזה לא הוסדר מבעוד מועד באופן ישיר בין היחיד לבא כוחו.

משכך, הבקשה נדחית ברכיב זה. תנאים כלליים משאושר הסדר הנושים, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, בהתאם לסע' 185(ב) לחוק, על הגבלותיו.

עבודתם של הכונסים במצב הקשה של הפרויקט התאפיינה בסממנים של יזמות עסקית, יותר מאשר של פעילות בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט.

תקנה 8(א)א לתקנות החברות קובעת שכאשר בעל תפקיד הביא לשקום החברה, לאחר ששולמו מרבית חובותיה (80%), ישולם לו שכר טירחה בשיעור של 11% עד 12% מסך החלוקה בפועל.

קרי, סך הכל שולם לכונסים שכר טירחה של 700,000 ₪ בתוספת מע"מ. כך בפר"ק (מחוזי י-ם) 34085-01-16 חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי בתפקידו כמפרק החברות (08.04.2021) מונה כונס בונה לצורך השלמת פרויקט הכולל 128 דירות על פני שני בניינים, תוך שנידרש ניהול כעשרים הליכים משפטיים.

...

בעניין בויאר התייחס בית המשפט להעדר פירוט השעות על ידי הכונסים, אך הבהיר כי אין בכך כדי למנוע ממנו לבצע אומדן של שכרם, תוך שהוא מפנה לאפשרות לפסיקה על פי "הערכה כללית" בכותבו: "העובדה כי כונסי הנכסים לא פירטו את היקף שעות העבודה שהשקיעו אינה מלמדת כי אין מקום לפסוק להם שכר כלל. אלא שבהיעדר פירוט כאמור, אין מנוס מהערכה כללית, אשר תביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל כך "שיקולי השכל הישר, נסיון החיים ואיזון בין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית שנגרמה לצדדים והתוצאה החיובית של רישום הנכס כבית משותף..." (רע"א 5053/10 גורה נ' עו"ד רנה שבולת (פורסם בנבו, 2.9.2010); עניין בראשי, לעיל; ת"א (ת"א) 1026-09-10 יורם חגי חג'בי כונס נכסים עפ"י מינוי בית משפט נ' ברוש (פורסם בנבו, 4.11.2020)" (סעיף 37 להחלטה).

לאור כל האמור לעיל נראה כי הדרך הנכונה לפסוק במקרה זה היא בדרך של אומדן המתבסס על הערכה כללית, שכל ישר, נסיון החיים, התועלת הכלכלית שצמחה לבעל הבניין, ובהתחשב בעבודה שבוצעה על ידי הכונסים אשר כללה את כל המפורט בדוח, ולרבות ביקורים בנכס, התקשרות עם אנשי מקצוע, מכירת דירת ספרן, פעולות מול מחלקת השימור של עיריית תל אביב, הבאת הנכס לאישור איכלוס, כמו גם השגת מענק שימור לנכס.

היות וכבר שולם לכונסים סך של 140,000 ₪, הרי שיתרת שכרם עומדת על הסך של 660,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר אני פוסקת את שכר הכונסים בסך של 800,000 ₪ בתוספת מע"מ. לפיכך, אני מחייבת את בעל הבניין לשלם לכונסים את הסך של 660,000 ₪ בתוספת מע"מ (יתרת סכום שכר הטרחה לאחר הפחתת שכר הביניים בסך 140,000 ₪ בתוספת מע"מ).