שכר טרחת כונס הנכסים נגזר ממלוא ששוי הנכס

סבורני, ששכר הטירחה, כפי שפסק בית-משפט קמא, הולם את נסיבות העניין אשר בתיק זה, ובית-המשפט הציב לנגד עיניו את מלוא השיקולים שהיה עליו להביאם בחשבון בטרם יקבע את שכר טירחתם של כונסי הנכסים, ולא ראיתי כל הצדקה לשנות מהחלטתו זו. ב-בר"ע 1469/93 רוזנברג מברשות בע"מ נ' עו"ד דוד אשד ואח' (לא פורסם), אשר מצוטט ב-בר"ע (מחוזי חיפה) 276/00 החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביו"ש בע"מ נ' אדמות שמאי יקיר בע"מ (14.6.00), נפסק כך: "כאשר ערכו של הנכס נשוא הכנוס גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, גם אם פעולות הכנוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים.

במהלך השנים, בתי המשפט חזרו וקבעו כי כאשר הנכס הנמכר הוא יקר מאד, ושכר הטירחה הנגזר באחוזים יהיה גבוה מאד, יש להפחית את אחוזי שכר הטירחה, כך ששכר הטירחה יהיה סביר ותואם את השקעת הזמן והמאמץ של כונס הנכסים.

...

סבורני, ששכר הטרחה, כפי שפסק בית-משפט קמא, הולם את נסיבות העניין אשר בתיק זה, ובית-המשפט הציב לנגד עיניו את מלוא השיקולים שהיה עליו להביאם בחשבון בטרם יקבע את שכר טרחתם של כונסי הנכסים, ולא ראיתי כל הצדקה לשנות מהחלטתו זו. ב-בר"ע 1469/93 רוזנברג מברשות בע"מ נ' עו"ד דוד אשד ואח' (לא פורסם), אשר מצוטט ב-בר"ע (מחוזי חיפה) 276/00 החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביו"ש בע"מ נ' אדמות שמאי יקיר בע"מ (14.6.00), נפסק כך: "כאשר ערכו של הנכס נשוא הכינוס גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, גם אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים.

באותו מקרה היה שווי המקרקעין (שנמכרו על-ידי כונס נכסים בהליך של פירוק שיתוף) 91,000,000 ₪, ושכר טרחתו של כונס הנכסים הועמד על 1,365,000 ₪ בתוספת מע"מ. נפסק שם בפסקה 3: "עם זאת נראה לנו כי צדק בית-משפט קמא כאשר איזן בין שווי החלקה הגבוה במיוחד, לבין שיעור שכר הטרחה שפסק, שהוא אכן, ובצדק, נמוך מהדוגמאות שהובאו לפנינו..." בנוסף, עיינו ב-ה"פ (מחוזי תל-אביב) 50614-11-16 עו"ד יעקב בויאר ואח' נ' ברקת השקעות וחניונים בע"מ ואח' (22.7.19) (להלן: "עניין בויאר נ' ברקת").

אשר על כן, לא ראיתי כל הצדקה להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא מיום 22.6.20, ולפיכך אני דוחה את שתי בקשות רשות הערעור.

ראוי לציין, כי במקרה בו שווי המקרקעין היה גבוה באופן משמעותי (91,000,000 ₪), נפסק שכר טירחה בשיעור 1.5% משוויים המלא של המקרקעין, שעליהם התמנה כונס הנכסים.

בסוגיה זו כבר נקבע, כי לצורך קביעת שכר טירחה עבור פירוק שתוף במקרקעין, יש לגזור את שכר הטירחה משווי הנכס בכללותו, זאת בעיקר משום שפירוק השתוף היתייחס לנכס בכללותו, הנכס כולו הועמד למכירה, ועבודת כנוס הנכסים נעשתה לגבי כל הנכס (ע"א (מחוזי מרכז) 42441-07-13 עו"ד יעקב מיכאל בויאר נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ (פורסם בנבו, 20.02.2014)‏‏ , רע"א (יר') 33302-07-11 יהושע נ' חריש (27.10.11)).

...

אין בידי לקבל את טרוניותיהם של נתבעים אלה לעניין פעולות כונס הנכסים, ומקובלים עליי הסבריו כפי שפורטו באריכות בתגובה מטעמו.

לאחר בחינת הדברים, נחה דעתי כי לא נפל כל דופי בעבודתו של כונס הנכסים אשר פעל במיומנות ובמקצועיות כפי שהיה עליו לפעול.

סוף דבר לאחר שנתתי דעתי לפעולותיו של כונס הנכסים, התועלת שהניבו והתוצאה שהושגה, תוך יישום הפסיקה הרלוונטית כפי שהובאה לעיל, ראיתי לנכון לקבוע את שכר טרחת כונס הנכסים כנגזרת של 2% משווי המקרקעין בצירוף מע"מ. ההוצאות שהוצאו ייכללו בשכר האמור.

באופן ספציפי טען התובע כי כונסי הנכסים אמנם טענו כי אין ספק שהתובע הפר את ההסכם, אולם לא ציינו בהודעתם כי האיחור בתשלום היה על דעתם המלאה, לאחר שהתובע היה עימם בקשר רציף לכל אורך התקופה, ואף בנגוד לטענות הכונסים בדיון מיום 02.06.20 לפיהן "הקונה עמד בהסכם, אמנם באיחור שנתנו לו בגלל הקורונה". עוד טען, "בזהירות רבה", כי הוטעה על ידי כונסי הנכסים בכך שבזמן אמת נאמרו דברים אחרים מאלו שנטענים על ידם כיום.

עיון בפסיקה, מלמד כי נהוג לגזור את שכר טירחת כונסי הנכסים שהתמנו לצורך פירוק שתוף במקרקעין באמצעות מכירה – ממחיר המקרקעין כולם ולא אך ממחיר התמורה שנתקבלה.

...

לאחר שהתקבלה חוות דעת שמאית לצורך הערכת שווי מלוא הנכס, קיימו כונסי הנכסים התמחרות ובהמשך ניתנה לתובע האפשרות לבצע התמחרות מול ההצעה הגבוהה ביותר, ובסופו של דבר זכה התובע בהתמחרות בסכום של 2,020,000 ₪.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופט מינץ ברע"א (מחוזי ירושלים) 33302-07-11‏, עו"ד ראובן יהושע, כונס נכסים נ' שרה חריש [27.11.2011], בפסקאות 15-16: "צודק המבקש כי הוא וחברו, משיב 3, התמנו ככונסי נכסים על כל המקרקעין כמקשה אחת, לכינוסם ולמכירת כולם בשלמות. פעולת הכינוס נעשתה עבור כל הצדדים, באופן שבמסגרת פירוק השיתוף יוכלו לממש זכויותיהם במקרקעין. השמאות נעשתה לגבי כל המקרקעין, המכרזים שנוסחו על ידי כונסי הנכסים וההתמחרות היו אף הם לגבי המקרקעין כולם. בנסיבות אלו די נהיר כי יש לגזור את שכר טרחתם של כונסי הנכסים ממחיר המקרקעין כולם ולא אך ממחיר התמורה שנתקבלה. אכן בסופו של דבר נמכר רק חלקה של משיבה 2, בעוד שחלקה של משיבה 1 לא נמכר, אך בכך אין לשנות מהעובדה כי פירוק השיתוף נעשה במקרקעין בשלמות... במקרה זה, כונסי הנכסים פעלו עבור כל בעלי הזכויות במקרקעין, תפקידם היה להביא לפירוק המקרקעין ובפעולתם הם אכן הביאו לתוצאה הסופית, בה אין שותפות במקרקעין המונעות מבעליהם לממש את זכויותיהם בהם. בנסיבות אלו יש לגזור, אפוא, את גובה שכר טרחתם משווי המקרקעין שלפירוק השיתוף בהם הם נתמנו...". ואולם, משטרם הושלם הליך הפירוק, טרם בשל הזמן להורות על תשלום שכרם של הכונסים.

עוד ראוי לציין את הפסיקה כי שכר הטירחה, על דרך כלל, נגזר מהשווי הכולל של המקרקעין, אף אם אחד מבעלי הזכויות רוכש את חלקם של שותפיו (ראו ע"א (מחוזי ת"א) 3120/00 שאווט נ' אלבר (מינטלית) נכסים והשקעות בע"מ (21.7.2002); עמ"ש (מחוזי ת"א) 38393-02-16 פלונית נ' מזרחי (16.3.17); רמ"ש (מחוזי חי') 45431-12-17, ח.ר. נ' ל.ר. (13.07.18)).

  אכן אין מדובר בפסיקה המחייבת פסיקת שכר בטווח האמור, בבחינת "כזה ראה וקדש", אלא בפסיקה המציינת את הנוהג, תוך היתחשבות בכלל נסיבות העניין, באותם עשרות מקרים בהם פסקו בתי המשפט שכר טירחת כונסי נכסים.

ואכן בעקבות מאמציהם הצעה בסבב הראשון שעמדה תחילה על 6,000,000 מיליון ₪ בלבד (ע"י הקונה), הועלה לסך 9,600,000 מיליון ₪ (למלוא הזכויות בדירה 9).

...

לפיכך מסקנתי היא שכונסי הנכסים מיצו את ערך הנכס בנסיבות העניין כולו.

ביחס לטענות התובע כי הנתבע גרם לעיכובים שונים בהליך פירוק השיתוף ומשום כך יש לחלק את השכר בין הצדדים באופן שונה, הרי שאין בידי לקבל את הטענה.

משכך, הנתבע ישלם את חלקו בתוך 14 ימים.

אכן, במספר פסקי דין נקבע כי הבסיס הראוי לפסיקת שכר כונס נכסים הוא השווי המלא של הנכס הנמכר, גם במקרה בו אחד השותפים הישתתף בהתמחרות לגבי הנכס עם צדדים שלישיים ורכש בסופו של דבר רק מחצית הנכס.

משכך, אין כל הצדקה שלא להוסיף מע"מ על שכר הטירחה שנקבע לו. ברם, מאידך, בצדק ציין ב"כ משיבה 2, כי שכר הטירחה של כונסי הנכסים צריך להיגזר משווי המקרקעין ללא מע"מ, שכן כאמור, שכר הטירחה נגזר משווי המקרקעין שלשם פירוקם הוא מונה, ופשיטא כי רכיב המע"מ אינו בכלל שוויים של המקרקעין.

...

למסקנה זו גם ניתן להגיע על דרך ההיקש מהוראת תקנה 9 (א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 הקובעת כי "שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף". אכן, הוראה דומה לא נמצאת במסגרת תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002, אך תקנות אלו הותקנו בהתאם לסעיף 81ב1 (ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 והן עוסקות בשכר טרחה בגין מכירת דירת מגורים, מכירה שמעצם טבעה אינה מחוייבת בתשלום מע"מ. בנסיבות אלו, בסופו של יום, שכר הטרחה שנפסק לכונסי הנכסים בפועל שנגזר משווי המקרקעין כולל מע"מ זהה לתוצאה שהייתה מתקבלת מגזירת שכר הטרחה מתמורה הדירה ללא המע"מ תוך תוספת מע"מ לשכר הטרחה.

בשולי הדברים יצוין כי לא מצאתי ממש בטענה כי יש לדחות את הבקשה והערעור אך בשל העובדה כי משיב 3 שהתמנה ככונס נכסים יחד עם המבקש, לא ערער על ההחלטה ואף גילה דעתו כי שכר הטרחה שנפסק לו ולמבקש הינו ראוי בנסיבות העניין.

התוצאה היא אפוא, כי התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקבע לפי שיקול דעתו את שכר הטרחה הראוי לכונסי הנכסים בהתחשב בכך שיש לגזור את שכר הטרחה משווי המקרקעין בשלמותם ולא אך מהמחצית כנגדה שולמה תמורה בפועל, בניכוי המע"מ, אך תוך הוספת מע"מ לשכר הטרחה.