מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שכר טרחת בעל תפקיד בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת הסכם שנחתם בחודש יולי 2013 בין הבנק לבין אחיו של המבקש, המבקש ובת זוגתו, לבין הנאמן (להלן: הסכם הבנק) הובהר כי המבקש ובת זוגתו מוותרים על זכותם "לקבל דיור חלופי בהתאם לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ו/או לדיור מוגן בהתאם לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר"; וכי ככל שלא יוסדרו חובות החברה בהליך הפרוק או חובות המבקש במסגרת הליך פשיטת הרגל, יהא רשאי הנאמן לפעול למימוש הנכס, כאשר המבקש ובת זוגתו לא יתנגדו לכך.
כך, בין היתר, המבקש טען כי יש להפחית משווי הערכת הדירה על ידי השמאי בשל הצורך במימוש מהיר, כי יש להפחית משווי הדירה חובות מס לרשויות שהוא נימנע מלפרטם, כי גם שכר טירחתו של בעל התפקיד אמור להיות נמוך מכפי שהוערך וכי הוא זכאי לסידור חלוף לתקופה של שש שנים.
...
על כך הוסיף כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו כי אין לו כל זכות שבדין לפדות את הדירה, וזו ניתנה לו רק "לפנים משורת הדין". הגם כי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) אינו מקנה זכות זו במפורש, הרי שבהתחשב בתכליות הפקודה, יש להגיע למסקנה כי למבקש נתונה זכות כאמור.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ובהשתלשלות ההליך לפני בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 14.3.2022 בפש"ר 14271-10-15, בה נפסק שכר טירחתו של המערער, אשר שימש כבעל תפקיד במספר הליכי פשיטת רגל ופרוק חברות.
...
על רקע האמור, ביום 13.4.2016 הגיש המערער בקשה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 35% מסך שכר הטרחה שייפסק לטובת עו"ד אמסטר (פר"ק 57996-12-15).
לא מצאנו כי מקרה זה מצדיק התערבות בשכר הטרחה שנפסק.
בענייננו, לא מצאנו כי נפל כל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי כי המסלול המתאים לפסיקת שכרו של המערער הוא "שכר ניהול" לפי תקנה 7 לתקנות השכר, קביעה המבוססת בעיקרה על התרשמותו הישירה של בית המשפט מפעולותיו ומאמציו של המערער ומהדוחות שהוגשו על ידי שני הנאמנים בזמן אמת.
אולם לא מצאתי כיצד יש בטענות המערער, כי הוא שוחרר מתפקידו לטענתו ללא נימוק מספק, כדי להועיל בהליך דנן, כאשר אף את טענתו הכללית לפני בית המשפט המחוזי ל"פגיעה במוניטין", זנח בערעורו זה. הערעור נדחה אפוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 31.3.2020, נקבע במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כי יבוצע פירוק שתוף בנכס וכי המבקשת והחייב יפנו את הנכס והוא יימכר כנכס פנוי.
יתרה מכך, שכר הטירחה לכונס הנכסים מבוסס על תקנות ההוצאה לפועל, בעוד שהליך מימוש הנכס מיתנהל במסגרת תיק פשיטת רגל.
גם לשיטתו שכר הטירחה צריך להיקבע לפי המסלולים הקבועים בתקנות החברות ולא בתקנות ההוצאה לפועל.
כמו כן, היה מקום לידון בטענות המבקשת לפיהן שכר טירחת בעלי התפקיד צריך להיקבע כנגזרת של התקבול שתעביר המבקשת ולחול על קופת פשיטת הרגל בלבד.
...
בענייננו, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת המבקשים באופן המצדיק לקבל את הבקשה.
לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל אך זאת בכפוף לתנאים שלהלן (ובהתאם לסעיף 145(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, השתע"ט-2018).
סוף דבר: ביצוע פסק הדין של בית משפט קמא יעוכב עד להכרעה בערעור.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.10.2020 הגישו בעלי התפקיד הזרים, הפעם בכובעם כנאמנים בפשיטת רגלו של עזבון המנוח אמיל בינטר ז"ל, בקשה למתן צו הכרה כהליך זר עקרי ביחס להליך פשיטת הרגל האמור המתנהל בבית המשפט הפדראלי באוסטרליה לפי פקודת פשיטת הרגל האוסטרלית.
לבסוף, נטען כי על פי הדין האוסטרלי, הן הליכי פשיטת רגל והן הליכי פירוק חברות מחויבים בתשלומים שונים המוטלים על קופת הנשייה בגין ניהול הליכים אלו לטובת מדינת אוסטרליה.
תפקידי הממונה רבים ומגוונים והם שזורים לכל אורכו של חוק חידלות פרעון: לצד בית המשפט, הממונה הוא גורם המפקח על בעלי התפקיד, בין היתר באמצעות סמכות לידרוש מהם מידע, לחקור את התנהלותם ולפקח על רישומיהם (סעיפים 275-273); הממונה גם מוסמך לבדוק את נסיבות חידלות הפרעון של היחיד או התאגיד (סעיף 271); כמו כן, הממונה נימנה על חברי הוועדה הציבורית לגיבוש רשימת הנאמנים אשר מתוכה ממליץ הממונה לבית המשפט על מועמדים לתפקיד הנאמן בהליכי חידלות הפרעון של תאגידים, ומתוכה הוא ממנה נאמנים בהליכי חידלות פרעון של יחידים (סעיפים 33, 37, 126-125); הממונה אף אחראי לטפול בבקשות של יחידים לצוו לפתיחת הליכים שסך חובותיהם עולה על סכום מסוים הנקוב בחוק (סעיפים 108-104); בנוסף, הממונה רשאי לחוות דעתו בנוגע לבקשות בעלי תפקיד לפסיקת שכר טירחתם בהליכי חידלות הפרעון ולייעץ לבית המשפט בכל ענין הכרוך בהן (תקנה 6(ג) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981); ועוד כהנה וכהנה (להרחבה ראו דוד האן דיני חידלות פרעון 322-319 (מהדורה שנייה 2018); עודד מאור ואסף דגני הפטר כרך א 486-479 (2019)).
זאת, בגין השרות שהם מקבלים בדמות הסיוע של הממונה בהליכי חידלות הפרעון; וכמו שכר הטירחה, הממונה נהנה מקדימות בתשלום האגרה בסדר הפרעון (סעיפים 231(2) ו-233(א)(1) לחוק חידלות פרעון; בש"א (מחוזי ת"א) 17851/06 רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ נ' וועדת הבקורת – עו"ד אלי זוהר – יו"ר, בפסקות 13-12 (נבו 12.9.2006); פש"ר (מחוזי ב"ש) 65257-02-19 אברהם כהן נ' הכונס הרישמי, בפיסקה 11 (נבו 27.4.2021)).
...
הלכה למעשה הוראות אלו משקפות היבט נוסף של עקרונות הסיוע ושיתוף הפעולה השזורים לאורכו של חלק ט' לחוק, בהטלת חובה על הרשויות הציבוריות ובתי המשפט לסייע לבעלי התפקיד הזרים בפועלם בישראל לצורך קידום מטרותיו של חלק ט' לחוק חדלות פירעון (ראו גם את החלטתי בחדל"ת (מחוזי ת"א) 59378-11-21 בעלי התפקיד המיוחדים של אליטליה נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב, בפסקה 10 (נבו 14.12.2021)).
מכל המקובץ לעיל עולה כי מעבר להיבט הלשוני, אף במישור התכליתי ובראי התכליות של חלק ט' לחוק חדלות פירעון, לא ניתן להישען על תקנה 5 לתקנות האגרות על מנת לחייב את קופת הנשייה הזרה בתשלום אגרת השגחה לממונה.
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, בקשתו של הממונה נדחית.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, במקרה אחד בו השקיע בעל התפקיד מאמצים רבים בהליך חידלות הפרעון ובכל זאת לא זכה לשכר טירחה ראוי, נפסק כי: "עניין לנו, למעשה, במצב בו מנוהל הליך פירוק או פשיטת רגל, המניב תוצאות דלות בכלל (או לעיתים, כבנסיבות המקרה שבפני, הקופה נותרת ריקה), וזאת חרף מאמצים ארוכים וכנים מצד בעל התפקיד. לעניין זה, אמנם, חלה ההלכה הבסיסית (אשר דומה כי המבקש בפני אינו חולק עליה), כי במצב כזה הרי שחרף כל הצער שבדבר, לא ניתן לגייס "יש מאיין" שכר-טירחה בעבור בעל התפקיד, והוא עלול לסיים את תפקידו בלא שכר-טירחה (או בשכר-טירחה זעום אשר נמוך בהרבה ממצוות התקנות), וזאת חרף כל מאמציו.
כמו כן, בתיקון לתקנות השכר שהותקן בשנת 2000 הותקנה תקנה 10(ב) לתקנות השכר אשר מחריגה במפורש את נושא שכרו של מפרק זמני שנתמנה לשמירת נכסי החברה, וקובעת כי "נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפי צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות פרק זה, ושכרו ייקבע על ידי בית המשפט בהיתחשב בהקף עבודתו". לכן, ממילא לא ניתן להקיש מפסיקה זו לענייננו ולא ניתן ללמוד ממנה על סמכותו של בית המשפט לחייב את יוזם ההליך בכיסוי שכר טירחתו של בעל תפקיד (ראו והשוו גם לע"א 438/85 איתן ארזי ושות' בניה והשקעות בע"מ נ' אריה חיימסון, פ"ד מא(2) 718, 727-726 (1987)).
...
מכל המקובץ לעיל מתבקשת המסקנה כי בית המשפט אינו מוסמך ואינו אמור לחייב את יוזם הליך חדלות הפירעון לשאת בשכר טרחתו של הנאמן, לא כתנאי לפתיחת ההליך וגם לא בשום שלב אחר.
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אין לחייב את המבקש לשאת בשכר טרחתו של הנאמן עבור פעולותיו במסגרת הליך הפירוק של החברה, לרבות הגשתם של דוחות כספיים.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו