שכר טרחה עורך דין בפירוק שיתוף

גם לא ראיתי מקום לחייב את הנתבעים שלא התגוננו בפני התביעה בשכר טירחת עורך דין או בהוצאות מאותם טעמים: אי-הגשת כתב הגנה מצידם אינה בהכרח מצביעה על כך שהם רואים עצמם כנהנים מפירוק השתוף, ויכולה להצביע גם על אדישותם בענין.

...

הנני קובע, בהתאם לחוות דעתו של השמאי מטעם דודן דרעי מיום 4.1.2016, כי ישולם לכל זכאי לתשלומי איזון כדלקמן (להלן: הזכאים לתשלומי איזון) הסכום המוגדר לגביו להלן, בתוספת הפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 4.1.2016 (להלן: ההצמדה): 1.

על כן הנני מחייב את הנתבעים 3,4,22 ו-23 יחד ולחוד לשלם לתובעים יחד ולחוד הוצאות בסך של 3000 ₪.

אדרבה: התובעים הגישו תביעת פירוק שיתוף ללא הצעת חלוקה; אף לשיטת התובעים בסופו של דבר נדרשו, בהצעה של המודד מטעם בית המשפט, תיקונים; והצדדים לרבות הנתבעים המתנגדים הגיעו להסכמות בענין זה. בנסיבות אלה, אין למצוא התנגדותם של הנתבעים המתנגדים לתביעה כהתנגדות שהיתה סתמית.

לאחר מכן הם מציינים כי בנוסף לכך הם זכאים גם לשכר טירחת עורך דין בשל ניהול התובענה שבפניי, אולם בשל מספר נימוקים, וביניהם שההליכים נוהלו יחדיו, הם אינם מעוניינים להוסיף לסכום המבוקש את שכר טירחת עורך דין בגין תובענה זו. מאחר ועניינה של התביעה לפירוק שתוף חורג מגדר המחלוקת של התובענה שבפניי, ובהנתן שהתובעים לא הפרידו בין שתי התובענות בעיניין שכר הטירחה וההוצאות, הרי שממילא לא ניתן להסיק מהו הסכום הריאלי אותו הם הוציאו בגין התביעה שכנגד.

...

מנגד, הנתבעות טוענות כי יש לדחות את התביעה שכנגד.

עיון בסיכומי הנתבעות מעלה שהנתבעות מעלות טענה שהתובעים קיבלו יותר כספים מהן אך הן אינן טוענות לפיצוי ועל כן דין טענה זו להידחות.

סוף דבר התובעים והנתבעות מחזיקים כל אחד במחצית מזכויות הבעלות בבניין.

עם זאת ובהינתן כי במידה רבה התקבלו טענות הנתבעות, יש ליתן לאמור ביטוי גם בשאלת קביעת החזר ההוצאות ושכר טרחת עוה"ד. הנתבעות תשלמנה לתובעים הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך נוסף של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

בית המשפט המחוזי קבע כי לבית משפט השלום סמכות לידון בבקשה לפסיקת הוצאות ושכר טירחת עורך דין, וכי זו תוחזר אליו לצורך כך. בעקרו של דבר, בית המשפט המחוזי נימק קביעתו בכך שיש לסווג את פסק הדין מ-2021 כ"החלטה אחרת", שכן הוא ניתן בטרם הסתיימו כל פעולות העזר הכרוכות בבצוע פירוק השתוף.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי.

לבסוף, וזהו טעם נוסף לדחיית הבקשה, לא שוכנעתי כי היא מעוררת חשש לעיוות דין.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי קבע כי לבית משפט השלום סמכות לידון בבקשה לפסיקת הוצאות ושכר טירחת עורך דין, שכן מדובר ב"החלטה אחרת" ולא בפסק דין, שכן הוא ניתן בטרם הסתיימו כל פעולות העזר הכרוכות בבצוע פירוק השתוף.

...

מהטעמים עליהם עמדתי לעיל, אני סבור כי יש מקום לשפות את מרינה בגין הוצאות להן נדרשה, ולמעט ההוצאה בעניין חוות דעת בצלאל קציר, וזאת מאחר שאיני סבור כי יש להשית הוצאה זו על כתפי העירייה בנסיבות העניין.

בסיכומו של דבר, לאחר בחינת מכלול השיקולים לעניין שכר הטרחה כמפורט לעיל, לרבות היקף ההליכים והעבודה, משך ההליך, התנהלות הצדדים, הדיונים שנערכו, מידתיות וסבירות התשלום וכיו"ב, מצאתי בנסיבות מקרה דנן להעמיד את סכום שכר הטרחה שהעירייה תשיב למרינה בקשר עם הליך פירוק השיתוף, על סך של 350,000 ₪.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, העירייה תישא בהוצאות מרינה כמפורט בסעיף 47 לעיל וכן בתשלום שכ"ט כמפורט בסעיף 53 לעיל.

תוצאה – היות ששני הצדדים נימנעו מעריכת שתי רשימות של המטלטלין בבית המגורים, ולנוכח תרומת חלק מהמטלטלין לצדדים שלישיים, אני מורה כי המטלטלין המשותפים הנמצאים בבית המגורים, למעט יצירות האומנות ופסנתר הכנף הם רכוש חצוני של האישה וככזה שייכים לה בלבד, יחולקו על דרך של מכירתם בשוק החופשי לכל המרבה במחיר במסגרת פירוק השתוף בבית המגורים, תוך חלוקת תמורת מכירתם, בחלקים שוים בין הצדדים.

בבג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת (30.6.2005), נקבע כי לאחר ניתוח של תכלית חיוב בעל דין בהוצאות רעהו, והתייחסות למצב בארצות שונות, אמת המידה הנכונה לחיוב שכר טירחת עורך דין הוא, כי ההוצאות צריכות להיות סבירות, הכרחיות ומידתיות.

...

לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.

סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.

חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.

אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.