חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שכר טרחה סביר לעורך דין באחוזים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפי שיטת האחוזים, שכר הטירחה של עורך הדין נקבע כאחוז מסוים מתוך הסעד שניתן לקבוצה, בין אם בפסק דין ובין אם בהסכם פשרה.
המלצת הצדדים לשלם לב"כ המבקשת שכר טירחה ראשוני סבירה מכיוון שטרחתו והתנהלותו היא זו שהביאה להסדרת זכויותיהם של חברי הקבוצה הן בהגשת הבקשה לאישור, הן במסגרת ניהול המשא ומתן עם המשיבה והן בנסוח הסדר הפשרה.
...
לטעמנו, שכר טרחה עליו המליצו הצדדים סביר בנסיבות העניין, ובמיוחד נוכח עבודת ב"כ המבקשת הן בהגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והן במסגרת ניהול המשא ומתן, ניסוח הסדר הפשרה ופעולותיו להבטחת ביצועו.
לסיכום: מצאנו כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
סוף דבר בנסיבות העניין, אנו מאשרים את הסדר הפשרה ונותנים לו תוקף של פסק דין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על בית המשפט להמנע מפסיקת שכר טירחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה (ע"א 2046/10 עיזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2), 681 (2012); וראו גם עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול, פסקה 27 (25/12/2012)).
לפי שיטה זו, שכר הטירחה של עורך הדין נקבע כאחוז מסוים מתוך הסעד שניתן לקבוצה, בין אם בפסק דין ובין אם בהסכם פשרה.
...
העדר פיצוי ישיר לחברי הקבוצה סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות עוסק במצבים בהם לא ניתן לפסוק פיצוי כספי לקבוצת הנפגעים, וכך מורה הסעיף: (1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין; (2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א'; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
סיכום לנוכח כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי ההסדר אינו ראוי, סביר והוגן, ואינו מתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הפשרה על הסף.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטרחה הנם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה" (פסקה 12 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס).
לפי שיטת האחוזים, כך נקבע, שכר הטירחה של עורך דין ייגזר כאחוז מסוים מתוך הסעד שניתן לקבוצה.
...
אמות המידה והשיקולים שנקבעו בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, יחולו אף במקרה בו "אישר בית המשפט הסדר פשרה", כאשר לפי הוראת סעיף 19 (ו) לחוק "... רשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה". על כן, בקביעת הגמול ושכר הטרחה יש להביא בחשבון את הטרחה בניהול ההליך ואת העבודה שהושקעה לצורך הכנת בקשת האישור והגשתה, כמו גם הטרחה הרבה שהושקעה בגיבוש הסדר הפשרה, ובזמן שהושקע בניהול המגעים בין הצדדים עוד יש להתחשב בסיכון שנטל המבקש ובא כוחו, שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.
לאחר שקלול כלל הנתונים, הריני קובעת כי הגמול יהיה בסך 60,000 ₪ (כ-5% משווי ההטבה הכולל) ושכר הטרחה יהיה בסך 220,000 ₪ (כ- 18% משווי ההטבה הכולל), הכל בתוספת מע"מ. סוף דבר הגמול המבקש יעמוד על סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ; שכר הטרחה עבור בא כוחו יעמוד על סך של 220,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, המשיבים ישאו בעלות האגרה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת מנגד כי יש להפעיל שיקול דעת ולקבוע שעורי גמול ושכר טירחה סבירים בהתאם לתוצאות בפועל, בשים לב לכך שסכום גביית היתר מסתכם בסך של 505,974 ₪ (לעומת כ-2,500,000 ₪ כנטען בבקשת האישור).
לעניין שכר הטירחה בתביעות ייצוגיות, קבע בית המשפט העליון בין היתר בע"א 2046/10 עיזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) (להלן: "הילכת רייכרט") כך: "אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטירחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטירחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטירחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטירחה קטן". בעע"מ 9237/12 עריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ (18.5.14) קבע בית המשפט העליון בהתייחס לתביעת השבה נגד רשות, כי: "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טירחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטירחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך היתחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו. לצורך המקרה שלפנינו, ונזכיר כי מדובר בתביעת השבה נגד רשות, הרי ניתן ליישם את שיטת האחוזים מתוך הנחה כי הסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך היה עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת. ... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובילבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטירחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטירחה והגמול". (ההדגשות שלי – מ' נ').
...
אשר לסיכון, אני סבורה כי התובע ובאת-כוחו נשאו בסיכון כבכל הליך ייצוגי, שהתובענה תידחה ושהתובע יחויב בהוצאות נוכח אי הוודאות באשר לעילה.
נוכח שיקולי התפוקה התשומה וההכוונה הציבורית שפורטו לעיל ולאחר שהבאתי בחשבון את התנהלות הנתבעת כפי שטענה לה התובעת, אך עם זאת גם את העובדה שהנתבעת הסכימה למינוי מומחה ואף הסכימה להשיב את הכספים ללא ניהול דיון הוכחות, אני מורה כי הגמול לתובע יעמוד על סך של 10,000 ש"ח , ושכר הטרחה לבאת-כוחו יעמוד כמבוקש על 117,000 ₪ (כולל מע"מ).
הגמול ישולם בתוך 14 ימים מיום החלטתי זו. שכר הטרחה ישולם בשלבים, כדלקמן: 50% מסכום שכר הטרחה ישולם לבאת-כוח התובע בתוך 14 ימים מיום החלטתי זו. יתרת הסכום (50%) תשולם בתוך 14 ימים ממועד השלמת החיובים על ידי הנתבעת, על פי פסק הדין, ולאחר שהמומחה או בעל סמכות בנתבעת יצהירו כי מלוא סכום גביית היתר הוחזר לחברי הקבוצה, ולאחר קבלת אישור בית המשפט.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על בית המשפט להמנע מפסיקת שכר טירחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה (לדיון מפורט בשיקולים שהוצגו ראו, ע"א 9134/05 לויט נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ, פיסקאות 14-12 ([פורסם בנבו], 7.2.2008); אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006" הפרקליט מט 131 (התשס"ז) (להלן - קלמנט)).
בכל הנוגע לדרך חישוב שכר הטירחה שיש לפסוק, נקבע בעיניין שמש כי כעיקרון, יש לבכר את שיטת האחוזים: סיכומם של דברים עד כה הוא, כי אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטירחה של עורך הדין המייצג.
...
המשיבה תשלם למבקש 1 גמול בסך כולל של 10,000 ₪ (בצירוף מע"מ כדין), ושכר הטרחה שישולם לבאי כוח התובעים הייצוגים יעמוד על 40,000 ₪ (בצירוף מע"מ כדין).
באשר לאופן תשלום הגמול ושכר הטרחה, הריני מורה כדלקמן: עם מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה תשלם המשיבה 3 לבא כוח המבקש 1 15% משיעור שכר הטרחה וכן מחצית מסכום הגמול למבקש 1.
30 ימים לאחר שהמשיבה 3 תשלים את תרגום ההוראות על גבי מוצריה, כאמור בסעיף 91 לפסק הדין תשלם המשיבה לבא כוח המבקש 1 35% משיעור שכר הטרחה וכן יתרת הגמול למבקש 1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו