שכר טרחה מרבי בתאונות דרכים

שכר הטירחה שגבה עו"ד גבאי בשיעור של 13% מסכום הפיצויים, חורג משעור שכר הטירחה המאקסימאלי הקבוע בחוק הפלת"ד וכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977 (כללי לישכת עורכי הדין).

...

על כן נדחית התביעה שכנגד ברכיב זה. 50,000 ₪ פיצוי בגין צער ועוגמת נפש בהתחשב בתוצאת ההליכים ובנסיבות העניין כולן, לא מצאתי מקום לפסוק לטובת עו"ד גבאי פיצוי בגין עגמת נפש.

התביעה ברכיב זה, נדחית.

IV - סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את עו"ד גבאי לשלם לגב' גולן את הסכומים שנפסקו בסעיף 103 לעיל על סעיפיו הקטנים (ועד לתקרת סכום התביעה כאמור שם), בניכוי הסכום שנפסק לטובתו בתביעה שכנגד כאמור בסעיף 137-138 לעיל.

באשר לכישורי הבוררת נטען כי "הבוררת אינה עוסקת בפועל בתחום בו מונתה כבוררת, אינה מבינה בו ואין לה ניסיון בו. עוד התגלה למבקשת כי לבוררת אין ניסיון בליטיגציה, כמו גם אין ניסיון בניהול בוררות, בודאי לא בבוררות בתחום בו הבוררת אינה עוסקת בו ואינה מכירה אותו...". באשר להתנהלות הבוררת נטען כי ב"כ המבקשת עו"ד בר-און הגיע לישיבה שנקבעה ליום 15.06.2023 "באיחור של כרבע שעה", כי נימסרה על כך הודעה לבוררת, אולם משהגיע "הופתע ב"כ המבקשת למצוא את הבוררת מקיימת בחדר הישיבות שיחה חד צדדית לרבות בעיניין התיק עצמו (!) בינה לבין הצד שכנגד – שני עורכי הדין של המשיבים וכן נציג המשיבים". המבקשת מוסיפה וטוענת כי "הבוררת הודתה (הקו במקור) כי אמנם קיימה ישיבה ושיחה בנוכחות צד אחד בלבד... אולם לטענתה המתחמקת על דא והא". נטען כי אופן היתנהלות הבוררת כאמור לעיל "מרעיד את אמות הסיפים", וכי היא "זיהמה את טוהר הליך הבוררות בפניה". הבקשה נתמכה בתצהירו של בעל השליטה במבקשת מר רונן כוכב (להלן - כוכב) שהצהיר, בכל הנוגע לישיבה מיום 15.06.2023, כי מסר לבוררת כי עו"ד בראון יתאחר בשל תאונה בדרך "ואז התבקשתי לצאת ולהמתין לב"כ מחוץ לחדר הישיבות... אני עצמי התבקשתי על ידי הבוררת להמתין מחוץ לחדר ישיבות על הספה באיזור ההמתנה". כוכב מוסיף כי הבוררת ניהלה עם באי כוח המשיבים שיחה "על התיק עצמו; אני עצמי שמעתי כשהלכתי הלוך וחזור בפרוזדור בין איזור ההמתנה לבין חדר הישיבות והמתנתי לב"כ המבקשת שיגיע לדיון". התשובה בפתח תשובתם מיידעים המשיבים את בית המשפט כי כבר הגישו לבוררת את כתב התביעה, לרבות חוות דעת של מומחים וכן תצהירי עדות ראשית וכי המבקשת טרם הגישה כתב הגנה.

למעלה מן הצורך יוער כי בהנתן החוק הבוררות לא מגביל את שכר הטירחה המרבי של בורר, כמו בתיקי פלת"ד למשל, רצוי לנהוג בהקשר זה באיפוק.

...

כן אין מחלוקת כי כוכב לא נשאר בחדר הישיבות בפרק זמן זה. בה בעת אני לא מקבלת את גרסת כוכב לפיה ציוותה עליו הבוררת להמתין לפרקליטו מחוץ לחדר הישיבות, ואני מעדיפה על פניה את גרסת שושן, שהותיר עלי רושם מהימן, העולה בקנה אחד עם פרוטוקול הדיון, לפיה הוזמן כוכב להמתין לעו"ד בראון בתוך חדר הישיבות, אף הוצע לו קפה, אך הוא לא נענה להצעה זו. גם אינני מקבלת את גרסת מר כוכב לפיה שמע את הבוררת ואת באי כוח המשיבים מדברים על ה"בניין" או על "התיק", גם בהינתן פרק הזמן הקצר בו מדובר (12-15 דקות) וגם בהינתן שבשלב המקדמי הזה טרם הוגשה התביעה, ואי מבכרת את הגרסה האחרת לפיה דברו רק על הא ודא, כדי להעביר את הזמן.

התוצאה התביעה להעברת הבוררת מתפקידה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

כמו כן, חזקה ששיהוי משך שנים רבות מעמיד את התובע בחזקת חוסר תום לב. הנתבעת טוענת כי ככל שייפסק כי התובע זכאי לתשלום שכר טירחה כלשהוא, הרי שהיא אינה חייבת בתשלומו שכן היא שילמה לבא-כוחה, הנתבע, את מלוא שכר הטירחה, הכפוף לשכר טירחה מאקסימאלי בהתאם לסעיף 2 לכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז – 1977, וככל שלתובע מגיע שכר טירחה, עליו להפרע מהנתבע ולא מהנתבעת.

...

התובע הסכים לקח על עצמו את הטיפול בתביעה, לרבות טיפול בדרישות ובקשות לתשלומים תכופים וכן טיפול בנושא שחרורה של הנתבעת ממתקן אשפוז לדיור הולם, דרישות ותביעות נגד המוסד לביטוח לאומי ועוד, הכל בהסתמך על כך שבסופו של דבר ישולם לו שכר הטרחה המקסימלי הקבוע בחוק הפלת"ד ובכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) תשל"ז – 1977 (להלן: "התעריף"), מאחר והיה צפוי באותו מועד, כפי שאכן התברר בסופו של דבר, כי מדובר בתביעה רחבת היקף וכי הנתבעת תהיה זכאית לפיצוי בסכומים גדולים עקב הנזקים שנגרמו לה בתאונה.

אינני מקבלת טענה זו. מאחר והחבות בתשלום שכר הטרחה שממנה נגזרת החבות של הנתבע בתשלום שכר הטרחה לתובע, היא במקורה של הנתבעת, וחבות הנתבעת תלויה גם בשאלה אם שלמה את מלוא שכר הטרחה לנתבע, היה על התובע להגיש את התביעה גם נגד הנתבעת, גם אם התשלום בפועל בשלב זה (לאחר שהיא שילמה את מלוא שכר הטרחה) לא ישולם מכיסה אלא ישולם על ידי הנתבע.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, ישלם הנתבע לתובע 15% מסכום שכר הטרחה שקיבל בגין טיפול בתביעת הפלת"ד של הנתבעת (כולל השכר שקיבל בגין הסכם הפשרה בבית המשפט המחוזי וכולל השכר שקיבל בגין התשלומים התכופים שמעבר להסכם הפשרה).

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט יחסיות, כיחס שבין סכום התביעה לסכום פסק הדין, וכן שכ"ט עו"ד בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס – 2000, ובהתאם לסכום פסק הדין.

בתיקי פלת"ד שכר הטירחה המאקסימאלי שעורך הדין רשאי לגבות אחרי הליכים משפטיים קבוע בסעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 ולפיו לא יעלה "על 13% מהסכום שנפסק". הכלל הוא ש"הסכום שנפסק" הוא סכום הפיצויים בלבד, לא כולל שכ"ט והוצאות.

...

ראויה לציטוט הנמקתו של כבוד השופט ורדי בת"א (ת"א) 165145/02 לפיה תוצאה זו נדרשת נוכח "...לשון החוק, מטרות ותכלית החוק והשיקולים שעמדו מאחורי החוק..." משאחרת נמצאנו מאשרים "גבייה כפולה", ומגיעים "לתוצאה לא סבירה, לא הגיונית ולא צודקת", שאף "עומדת בסתירה לתכלית החוק ומביאה לתוצאה העומדת בניגוד לתוצאה שאליה התכוון החוק, תוך פגיעה בנפגע באופן ש'ננגסת' ממנו נגיסה יתרה בכספים שמועדים לרווחתו". ראו גם ע"א 2238/00 מורגנשטרן נ' עו"ד פני גיל.

וכפי שנפסק לא פעם: "...מקובלת עליי טענת המבקשת לפיה מוטלת על עורך הדין בנסחו הסכם שכר טרחה, החובה לנסח הסכם ברור פשוט וקוהרנטי ככל הניתן וכי ניסוח בעייתי עשוי להטות את הכף לחובתו" (רע"א 3740/08 גרנד האוז בע"מ נ. לילי פויכטונגר, פסקה 10 לפסק הדין, ניתן ב-15.09.2008).

משהמערער מצא לנכון להלין על כל קביעה וקביעה של בית משפט קמא, ומשחלק הארי של הערעור נדחה – איננו מוצאים לנכון לזכותו בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

דיון והכרעה ראשית, עוד בטרם אפנה לגופם של דברים, הרי שהבסיס הדיוני במקרה זה, מתייחס ישירות להלכה שנקבעה ברע"א 7204/06 ישראלה ארליך נ' עו"ד יהושע ברטל, שפורסם בנבו בתאריך 22.08.12 (להלן: "פרשת ארליך"), העוסקת בסעיף 16(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), המסמיך את המועצה הארצית של לישכת עורכי הדין לקבוע, באישור שר המשפטים, תעריף מירבי לשכר הטירחה שרשאי לגבות עורך דין המטפל בתביעות המתינהלות לפי הוראות חוק הפלת"ד. מכוח ההסמכה הזו, גיבשה המועצה הארצית של לישכת עורכי הדין את כללי לישכת עורכי הדין, שעניינם הגבלת שעורי שכר הטירחה המדוברים.

...

יוצא אפוא, כי לנתבע נותר חוב לתובע בסכום של 16,200 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 16,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (31.12.2012) ועד לתשלום המלא בפועל.

לנוכח ההפרש שבין סכום התביעה ובין הסכום שנפסק בסופו של דבר, וכן לנוכח הפגם בזהות הנתבע, לא ראיתי לעשות צו להוצאות מעבר לצו האמור, וכן לא ראיתי לחייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד. בשולי הדברים אציין, כי ההליך שהתנהל לפניי מעורר את המחשבה, שראוי היה כי לשכת עורכי הדין תשקול לקבוע הסדר שלפיו הליכים מסוג זה – שעניינם מחלוקת בין עורכי דין על חלוקת שכר טרחה של לקוחותיהם – יידונו תחילה בהליך של בוררות חובה.