(ב) בקביעת שיעור שכר הטירחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטירחה שטרח בא הכוח המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
...
אני סבורה כי באיזון מכלול השיקולים במקרה זה, מרכיב ההרתעה גובר על צמצום הנזק לקופה הציבורית.
לסיכום, עניין רייכרט קובע אכן את מדרגת התשלום הסטנדרטית בשיעור של 25% מהפשרה, אך הן הסכום, הן השיקולים בקביעתו אינם מהווים רשימה סגורה, אלא יש לבית המשפט הדן בו שיקול דעת ועליו להביא בחשבון את נסיבות התיק הספציפי.
במסגרת זו, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים השונים המשתקפים מסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות כמפורט לעיל; לכך שהתובע הקדים פניה לעירייה בטרם הגיש התובענה ונדחה; להשבה המהווה את הסעד הניתן לכימות במקרה זה שהוסכמה לבסוף לאחר מינוי מומחית והתערבות היועמ"ש; לתרומת התובענה לקבוצה ולציבור לעתיד, הן זו הניתנת לכימות לשנתיים הבאות הרלוונטית להתחשבות לאור התנהלות העירייה שהתעקשה להמשיך כדרכה, הן להסדרה העתידית שאינה ניתנת לכימות מדויק; וכן הבאתי בחשבון כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו מתוך הקופה הציבורית, אני מורה על תשלום גמול לתובע המייצג בסך 350,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסך 1,124,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום הקבוע לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.