בחקירתו הנגדית הבהיר, כי לאחר עזיבת אחיו, פנה ללקוחותיו, וביניהם התובעים, והבהיר כי יתן שירותי ראיית חשבון במקום אחיו, אך הגיע להסכמות חדשות לגבי שיעור שכר הטירחה, לאור העובדה שאחיו גבה סכומים נמוכים מדי:
"ש. תאשר לי שמה שאתה אומר לתובע זה שלמעשה אתה ממשיך את הטיפול של אחיך, למעשה כלל הנתונים נשארו אצלך, כל המסמכים שלו לא רק הנתונים על המחשבים, גם המחשבים שהועברו עד לאותו מועד היו אצלך?
מה השכר החודשי שסוכם בין הצדדים ואלו פעולות של הנתבעים נכללו במסגרת שכר זה
אין מחלוקת באשר להתקשרות בין הצדדים לשם מתן שירותי חשבונאות משך כ- 13 שנים.
משתי העדויות עולה כי מידי שנה נוהל דין ודברים באשר לתשלומים הנוספים על שכר הטירחה החודשי וגובהם, ובמילותיו של דדון "כל שנה יש בונוסים". אומנם, היה מצופה כי דרעי יגיש תביעה בגין השנים בהן לא שולם לו שכר טירחה בגין פעולות נוספות, ואולם ניתן להבין מחדלו בעיניין זה, בהיתחשב בהתקשרות רבת השנים עם דדון, אותה ביקש דרעי לשמר.
רק בסוף החקירה היא נישאלה אודות הגביה הנפרדת עבור העבודה השוטפת ועבודת הבקורת והמומחית שבה והבהירה כי לרוב, מבוצעת הפרדה בין שכר הטירחה עבור שני השירותים:
"ש. את מכירה התקשרויות ממשרדי רו"ח, במיוחד ממשרדי רו"ח קטנים-בינוניים ובייחוד עסקים בינונים-קטנים, לא חב' ציבוריות, עסקים פרטיים בדרך כלל קטנים, את מכירה סוג היתקשרות כוללת גם לשירותי הנהלת חשבונות וגם שירותי ביקורת?
...
מששוכנעתי כי 3 הדיונים האמורים במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי התקיימו בפועל, וכי שכר הטרחה המבוקש על ידם הינו שכר ראוי, כאמור בחוות דעת המומחית מטעם הנתבעים, יש מקום לפסוק כי הנתבעים זכאים לשכר הטרחה בסך של 30,000 ₪ כולל מע"מ.
לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעים זכאים לשכר הטרחה בסך 8,400 ₪ בגין הדוח השנתי לשנת 2016 וכן לסך 30,000 ₪ בגין טיפול והתייצבות לדיונים במס הכנסה ובביטוח לאומי.
סוף דבר:
הנני מורה על דחיית התביעה העיקרית ועל קבלת התביעה שכנגד.
אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים שכנגד (דרור כנף תפעול ושירותים בע"מ ומר דדון משה), ביחד ולחוד, לשלם לתובעים שכנגד (רו"ח דרור דרעי וחב' לינוי שירותים פיננסיים):
סך של 38,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום, ובסה"כ – 40,190 ₪.
