מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שכר טרחה בגין חברה למתן שירותי ביקורת חשבונאית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקליפת האגוז, ביום 21.1.21 כרתו הצדדים הסכם שבמסגרתו שכרה התובעת את שירותיה של הנתבעת לצורך הכנת ביקורת חשבונאית לקראת הנפקתה של התובעת בבורסה וכיועצת לעינייני מסוי (להלן: ההסכם).
לפיכך, הגישה התובעת את התביעה דנא ובמסגרתה היא עותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכום התביעה, בסך של 763,602 ₪, המורכב משכר הטירחה ששילמה התובעת לנתבעת בסך של 163,800 ₪, שכר טירחה נוסף ששילמה למשרד רו"ח אחר שערך דוחות חדשים (בשל דחיית מועד ההנפקה) בסך של 58,500 ₪, שכר טירחה ששולם למשרד עו"ד שעדכן את טיוטת התשקיף בסך של 35,100 ₪ וכן שכר טירחה ששולם למשרד עו"ד המשמש כיועץ הקבוע של התובעת, בקשר עם ייעוץ שניתן בקשר עם כשלונה הנטען של הנתבעת במתן השירותים, בסך של 506,202 ₪.
מנגד, טענה הנתבעת כי המענה שנתנה הוא מלא ומדויק, היות שהנתבעת השיבה לשאלה הקודמת (שאלה 13) כי ביקורת השמאויות בוצעה על ידי השמאים עופר כהן ויוסי וידלנפלד מחברת "ספקטרום למקרקעין בע"מ" (להלן: ספקטרום) וכי הנתבעת לא תבעה, במסגרת כתב התביעה שכנד, שכר טירחה בגין עבודתם של שמאים אלה, ולכן אין כל רלוואנטיות להקף שעות עבודתם.
...
טענות הצדדים בהקשר זה זהות לטענות שנטענו בקשר עם סעיף 2.8 לדרישת גילוי המסמכים, וגם כאן, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל, מאותם הנימוקים שפורטו ביחס לסעיף 2.8.
לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל.
סוף דבר תוצאות הבקשות הן, אפוא, כפי שפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בחקירתו הנגדית הבהיר, כי לאחר עזיבת אחיו, פנה ללקוחותיו, וביניהם התובעים, והבהיר כי יתן שירותי ראיית חשבון במקום אחיו, אך הגיע להסכמות חדשות לגבי שיעור שכר הטירחה, לאור העובדה שאחיו גבה סכומים נמוכים מדי: "ש. תאשר לי שמה שאתה אומר לתובע זה שלמעשה אתה ממשיך את הטיפול של אחיך, למעשה כלל הנתונים נשארו אצלך, כל המסמכים שלו לא רק הנתונים על המחשבים, גם המחשבים שהועברו עד לאותו מועד היו אצלך?
מה השכר החודשי שסוכם בין הצדדים ואלו פעולות של הנתבעים נכללו במסגרת שכר זה אין מחלוקת באשר להתקשרות בין הצדדים לשם מתן שירותי חשבונאות משך כ- 13 שנים.
משתי העדויות עולה כי מידי שנה נוהל דין ודברים באשר לתשלומים הנוספים על שכר הטירחה החודשי וגובהם, ובמילותיו של דדון "כל שנה יש בונוסים". אומנם, היה מצופה כי דרעי יגיש תביעה בגין השנים בהן לא שולם לו שכר טירחה בגין פעולות נוספות, ואולם ניתן להבין מחדלו בעיניין זה, בהיתחשב בהתקשרות רבת השנים עם דדון, אותה ביקש דרעי לשמר.
רק בסוף החקירה היא נישאלה אודות הגביה הנפרדת עבור העבודה השוטפת ועבודת הבקורת והמומחית שבה והבהירה כי לרוב, מבוצעת הפרדה בין שכר הטירחה עבור שני השירותים: "ש. את מכירה התקשרויות ממשרדי רו"ח, במיוחד ממשרדי רו"ח קטנים-בינוניים ובייחוד עסקים בינונים-קטנים, לא חב' ציבוריות, עסקים פרטיים בדרך כלל קטנים, את מכירה סוג היתקשרות כוללת גם לשירותי הנהלת חשבונות וגם שירותי ביקורת?
...
מששוכנעתי כי 3 הדיונים האמורים במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי התקיימו בפועל, וכי שכר הטרחה המבוקש על ידם הינו שכר ראוי, כאמור בחוות דעת המומחית מטעם הנתבעים, יש מקום לפסוק כי הנתבעים זכאים לשכר הטרחה בסך של 30,000 ₪ כולל מע"מ. לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעים זכאים לשכר הטרחה בסך 8,400 ₪ בגין הדוח השנתי לשנת 2016 וכן לסך 30,000 ₪ בגין טיפול והתייצבות לדיונים במס הכנסה ובביטוח לאומי.
סוף דבר: הנני מורה על דחיית התביעה העיקרית ועל קבלת התביעה שכנגד.
אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים שכנגד (דרור כנף תפעול ושירותים בע"מ ומר דדון משה), ביחד ולחוד, לשלם לתובעים שכנגד (רו"ח דרור דרעי וחב' לינוי שירותים פיננסיים): סך של 38,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום, ובסה"כ – 40,190 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בסעיף 3 להסכם, תחת הכותרת "השירותים" נקבע: "השירותים אשר יינתנו לחברה על ידי היועץ הנם ייעוץ כלכלי ו/או חשבונאי שוטף בכל הנוגע להתנהלות של החברה על כל היבטיה, לרבות הכנת דוחות כספיים ו/או כלכליים ולרבות מתן שירותי חשבות שכר ולרבות ניהול והתייצבות בפני כל אדם ו/או רשות בכל היבט הנוגע לפן הכלכלי ו/או החשבונאי של המזמינים". בסעיף 4 להסכם, שכותרתו "התמורה" נקבע: 4.1 בתמורה לבצוע השירותים כהגדרתם לעיל, ישלמו המזמינים ליועץ תמורה כדלקמן: 4.1.1.
לכתב ההגנה, בו כאמור טען בוכניק כי מלוא הסכומים שולמו לו בהתאם למוסכם בין הצדדים, צרף בוכניק הצעת היתקשרות ערוכה על ידו ונושאת תאריך 13.4.2016 המופנית ליעקב רוזנוולד מנכ"ל האגוד ובו נרשם: "שכר הטירחה לטפול בדוח כספי הנו 12,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. שכר הטירחה לטפול בביטוח לאומי הנו 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. על הסכומים הנ"ל תנתן 10% הנחה" (המסמך יקרא להלן: התוספת).
והינה, ביום 29.8.18, האגוד בחתימת גמליאל ודורון, משך שיק לפקודת בוכניק ע"ס 17,550 ₪ "תשלום עבור דוחות כספיים ביקורת לשנת 2016" (נספח ב' לתצהיר גמליאל).
...
סיכומו של דבר, בכל הנוגע לתשלום עבור דוח 2016 המסקנה המסתברת מהראיות שהוצגו היא כי התשלום ששולם לבוכניק שולם לו כדין ובהתאם לתנאי ההסכם בין הצדדים ויש לדחות את התביעה בעניין זה. אשר לתשלום ששולם לבוכניק עבור שירותים שנתן לחישוב פרישה עבור אחת מעובדות האיגוד, בוכניק צרף לכתב ההגנה מכתב מיום 17.10.2017 מאת בוכניק לאיגוד בעניין הצעת מחיר לחישובי פרישה עבור עובדת האיגוד בעלות של 600 ₪ + מע"מ. בתחתית המכתב נכתב "מאשר" ובסמוך חתימתו של עד האיגוד אופיר לוי, אשר החליף את רוזנוולד בתפקידו (להלן: לוי), וחותמת האיגוד.
מהמקובץ עולה כי התשלומים ששילם האיגוד לבוכניק שולמו בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו הסכימו הצדדים, כי עבור הענקת שירותי חשבונאות לבקורת על הדוחות לשנים 2017 ו- 2018 תשלמנה כל אחת מהחברות סכום כולל של 50,000 ש"ח (ובסך הכול 100,000 ש"ח).
כן הסכימו הצדדים, כי לאחר שההנפקה תצא אל הפועל, ינהלו הצדדים מו"מ ויסכימו על שכר הטירחה בגין הדוחות הנדרשים מחברה ציבורית (דוחות ריבעוניים ודוחות נוספים).
גם בכתב התביעה (המתוקן) התובעת אינה תובעת שכר טירחה על פי הסכמי 2017 (שכר טירחה שעתי על פי הקף העבודה בפועל) אלא על פי ההסכמה המאוחרת שנעשתה בעל-פה (כך לטענתה) לתשלום סך קבוע של 50,000 ש"ח. התובעת טוענת כי הוסכם בעל פה, כי התנאים שסוכמו והועלו על הכתב בהסכמי 2018 (50,000 ש"ח לכל אחת מהחברות) יחולו גם על שנת 2017, אולם היא לא נתנה טעם לכך שלא נשלחו הסכמים מתוקנים (או חדשים) לשנת 2017 בהם מופיעה הסכמה זו. תמיהה זו מתחזקת לאור עדותו של מר אסף, לפיה הם ביקשו "לחדד" את ההסכמות שבעל-פה בהסכמי 2018.
...
אני סבור שעסקינן בהודעת צד ג' מיותרת, שכן אם טענות התובעת בדבר הסכמת הצדדים היו מתקבלות, ממילא טענות הנתבעים בהודעת צד ג' היו נדחות ואם טענותיה לא היו מתקבלות (כפי שקבעתי) ממילא אין מקום להודעת צד ג'.
סוף דבר: לאור כל האמור, לא מצאתי לבכר את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים ולא מצאתי שהתובעת הוכיחה ברמה הנדרשת זכות לתשלום שכר הטרחה הנוסף הנתבע בהליך זה. לפיכך דין התביעה להידחות.
אשר להוצאות: לאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין זה, ובשים לב לכך שהנתבעים אף לא שילמו את שכר הטרחה שלא היה שנוי במחלוקת, אלא בהליך זה, ולאור כל האמור לעיל, לרבות לעניין טענות הנתבעים שנדחו, לא מצאתי לחייב את התובעת בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת חזרה על טענתה כי בהתאם לתקנות רואי חשבון מעשיה של הנתבעת עולים לכדי ניגוד עניינים חמור, שכן בתקופת מתן השירותים החשבונאיים על ידה, יו"ר הנתבעת שיש לו השפעה של ממש על עבודתה – קיים במישרין באמצעות תאגיד המצוי בשליטתו, קשר עסקי מהותי עם התובעת, כאשר בחודש מרץ 2020 היתגלע סיכסוך משפטי בין יו"ר הנתבעת לבינה.
האחד – הסכם מיום 16.8.2018 בו התקשרו הצדדים למתן שירותי ביקורת, לפיו התחייבה התובעת כי "שכר הטירחה בגין מתן שירותי ביקורת דו"חות כספיים שנתיים לצורך היפוך שרוול יעמוד על סך של 3,500$." הנתבעת השלימה את עבודתה על הדוחות וביום 21.1.2019 שלחה דרישת תשלום על סך של 31,169 ₪ (כולל מע"מ) ששולמה על ידי הנתבעת ביום 14.5.2019 (זאת אנו למדים מעיון בכרטסת הנהלת החשבונות - נספח 4 לתביעה העיקרית).
ראו לעניין זה אישור החוב על ידי סמנכ"לית התובעת – הגב' אילנית הלפרין, מיום 12.12.2019 (נספח 5 לכתב התביעה שכנגד) בשיחה עם רו"ח ליאור שחר כלהלן: רו"ח שחר: "... אני חייב לדעת בודאות מתי ישולם שכט של 2017? השבוע? שבוע הבא? זה עושה לי בלגן בפירמה. צריך לחייב פה כבר ריבית פיגורים". הגב' הלפרין: "בוקר טוב. אשרתי את התשלום ויונה צריך לחתום. מקוה שהעברה תבוצע השבוע אם לא בשבוע הבא. אעדכן במהלך היום. אילנית". כמו כן, גם מנכ"ל התובעת מר יונה לוי אישר ביום 15.3.2020 קיומם של חובות שכר הטירחה בגין דוחות לשנת 2017 וכן 2018, קרי דוחות השייכים לשני ההסכמים (נספח 6 לכתב התביעה שכנגד) בשיחה עם רו"ח ליאור שחר כלהלן: רו"ח שחר: "... מצ"ב חן בגין דוחות 2018 והבדלי תקינה עליהם הושלמה העבודה כבר לפני 3 חודשים. בנוסף מתזכר כי חן בגין דוחות 2017 מעל שנה טרם שולמה...". מר לוי: "שלום ליאור ודני. אני עובד במתכונת חרום כבר 3 חודשים, כשאני מחכה לכניסת כסף לחברה. אתם מודעים לזה מהפגישה שלנו, ואני יודע שאני יכול לסמוך עליכם גם בעיתים שכאלה כמו שאמרתם לי..." זאת ועוד, ביום 1.10.2020 לא הכחיש מר לוי את קיום החובות לשנת 2018-2017 (ראו נספח 7 לכתב התביעה שכנגד) בשיחה עם רו"ח שחר כלהלן: רו"ח שחר: "יונה שלום, ישבנו היום אני ודני. שכט לגבי דוחות 2018 ו- 2017 של אלביט טרם שולם. כשישנו (צ"ל "ישבנו" – ע"י) איתך בזמנו הבטחת שאתה דואג לתשום (צ"ל "תשלום" – ע.י.) והיינו סבלניים מאוד.
...
דין טענה זו אף היא להידחות, זאת מהטעם שסעיף 7.3 להסכם הראשון קובע כי שכר הטרחה יהיה "לשנה", וברור כי הסיפא של סעיף זה שקובע כי "שכר טרחה זה כולל את ההסדרה של הגשת דוחות באיחור מול רשויות המס" - מתייחס רק לטיפול בקנסות שיושתו, ככל שיושתו, על התובעת בשל הגשת דוחות 2016 באיחור, ולא על כל הדוחות הכספיים של שנת 2016 (ראו לעניין זה חקירת רו"ח קינן שמאשרת כי הנתבעת סיפקה שירותי ביקורת מלאים לדוחות 2017 ושירותי ביקורת מלאים ונפרדים לדוחות 2016 (עמ' 23 ש' 36-24 לפרוטוקול).
מכל האמור לעיל עולה, כי התובעת לא שילמה לנתבעת את שכר טרחתה על פי ההסכם הראשון וההסכם השני, ולכן לנתבעת עמדה הזכות החוקית המלאה - בין אם על פי חוק המיטלטלין, תשל"א-1971; בין אם לפי חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974; ובין על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 – לעכב בחזקתה את החומר בידיה על לסילוק מלוא חובה של התובעת כלפיה.
סוף דבר הפועל היוצא הוא שדין התביעה שכנגד להתקבל, כך שעל התובעת לשלם לנתבעת (היא התובעת שכנגד) סך כולל של 66,100 ₪ (24,980 ₪ בגין שכר טרחה על פי ההסכם הראשון, וכן 41,120 ₪ (בגין שכר טרחה על פי ההסכם השני).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו