להלן יפורט חישוב הפרישי שכר המנימום להם זכאי מר צביח, בהתאם לשכר המינימום אשר היה קבוע באותה עת:
השכר ששולם בפועל
שכר המינימום
ההפרש לשעה
ההפרש לתקופה
(5 ימים בשבוע, כפול 8.6, כפול 4.2, כפול ההפרש לשעה כפול מספר החודשים)
מאוגוסט 2010, עד לחודש מרץ 2011 (8 חודשים)
היתיישנות על 4 חודשים
11 ₪
20.7 ₪
9.7 ₪
7,007
מחודש אפריל 2011 ועד חודש יוני 2011 (3 חודשים)
11 ₪
20.92 ₪
9.92 ₪.
בנסיבות האמורות, בהן מר צביח קיבל שכר הנמוך משכר המינימום (כאמור הנתבעות לא הציגו כל ראיה הסותרת זאת, לרבות תלושי שכר), ולא שולמו לו זכויות קוגנטיות נוספות, הרי שאין לידרוש ממנו שימשיך לעבוד במתכונת זו, ויש לכאורה לראות בהתפטרותו כפיטורים.
מאחר שהנתבעות לא הציגו כל ראיה, לרבות ניהול מעקב חופשות של מר צביח, לכל הפחות ביחס לתקופת העבודה שבה הוכר כעובד, הרי שאנו מקבלים את טענת התובע לעניין זה. החישוב יעשה לפי תעריף של 200 ₪ ליום, לפי שכר המינימום היומי שהיה אותה שעה.
...
לאחר בחינת טענות הצדדים, ומאחר והנתבעות לא הציגו תלושי שכר, ולו לתקופה בה הודו שמר צביח היה עובד שלהם, אנו מקבלים את טענת התובע לפיה הנתבעות הפרו את הוראות חוק הגנת השכר.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעות 1 ו-3 ישלמו לתובע בהתאם למפורט בגוף פסק הדין, תוך 30 יום מיום שיומצא להן פסק הדין, את הסכומים הבאים:
הנתבעת מס' 1 :
חלף תגמולים לפנסיה 2,100 ₪
השלמה לשכר מינימום 13,414 ₪
תשלום שעות נוספות 12,014 ₪
דמי חגים 600 ₪
חלף הפרשות לקרן פנסיה ע"ח פיצוי פיטורים 2,100 ₪
פדיון חופשה 1,400 ₪
פיצוי בגין העדר הודעה על תנאי העסקה 2,500 ₪
פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר 2,500 ₪
הנתבעת מס' 3:
פיצוי פיטורים 12,500 ₪
השלמה לשכר מינימום 54,042 ₪
תשלום שעות נוספות 39,721 ₪
דמי חגים 3,000 ₪
דמי הבראה 3,740 ₪
חלף תגמולים לפנסיה 7,800 ₪
הודעה על תנאי העסקה 2,500 ₪
הפרת חוק הגנת השכר 2,500 ₪
פיצוי בגין העדר שימוע 4,000 ₪
תשלום חלף הודעה מוקדמת 5,000 ₪
הואיל והסכומים שתבע התובע היו גבוהים לעין שיעור מהסכום שנפסק לו, ולכך שהתביעה נגד נתבעים 2,4 ו-5 נדחתה, אני מחייב את הנתבעות 1 ו 3 ביחד בהוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בלבד.