מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שיתוף פעולה עם ועדה רפואית: השפעתו על קביעת הנכות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שהועדה סבורה הייתה שההיתנגדות האקטיבית לכאורה של המערער לבדיקת טווחי התנועה בעמ"ש צוארי ומתני נובעת מכאב או מגורם אחר, היה עליה לפרט זאת ולדון בהשפעה על קביעת הנכות.
בדב"ע נב/01-27 דוד ממן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 334 נפסק כי יש לאבחן בין חוסר שתוף פעולה של המבוטח שאינו מאפשר לועדה להגיע לממצאים רפואיים לבין מצב שבו המבוטח משתף פעולה עם הבדיקה תוך כדי האדרת מגבלותיו, כך שהועדה יכולה לקבוע ממצאים בעיניינו.
...
לטענת המשיב, דין הערעור להידחות הואיל והמערער לא הצביע על פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה דין הערעור להידחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה היה על הוועדה להזהירו בדבר המשמעות של אי שיתוף הפעולה מטעמו.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כאמור, הנתבעת לא ראתה לנכון לזמן את ד"ר ברוסקין לחקירה ומשכך, קשה להלום טענות כלליות כגון אלו, אשר אינן מצביעות על טעות בולטת בחוות הדעת אלא על "נטיה" לפסוק על הצד הגבוה חרף האופן בו שיתף התובע פעולה עם הבדיקה.
כאן המקום לשוב ולציין כי כל המומחים שבדקו את התובע קבעו שהתקשו להעריך את מצבו בשל אי שתוף פעולה מצדו: כך נאמר בפרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל, אשר קבעה את נכותו הנפשית; כך קבע ד"ר ברוסקין (ראה הפרק "בדיקה קלינית"); וכך גם קבע פרופ' ירניצקי (ראה הפרק "בדיקה").
בנסיבות אלו, בהן עתידו התעסוקתי-מקצועי של התובע אינו ברור, וקשה להעריך במה יעסוק לאחר שיסלול את דרכו המקצועית, מתי יהיה הדבר, וכיצד תהיה למקצוע זה השפעה על יכולתו להישתכר בשים לב למומו, לא יהא זה נכון לדעתי לקבוע באחוזים את שיעור הגריעה מכושר ההישתכרות, וזאת בהעדר נקודת אחיזה ברורה לקביעת השפעת הנכות הרפואית והתפקודית על עתידו התעסוקתי של התובע ויכולתו להיתפרנס, בהתאם למסלול בו יבחר בעתיד.
...
כאמור, שילוב העובדה שהמומחה לא זומן לחקירה עם אופי טענות הנתבעת מוביל למסקנה כי יש לדחותן.
סיכומו של דבר.
דין הטענה להידחות.
על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 838,438 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

שגה בית המשפט בכך שלא סבר כי נוכח חוסר מהימנותו של המשיב והיותה של הבדיקה הקלינית תלויה בשיתוף פעולה עם הנפגע הרי שיש חשיבות לבדיקת הדימות ומעת שזו נעשתה ע"י גורם פרטי הרי שהדבר מהוה עילה להבאת ראיות לסתור.
דומה, כי בעיניין הנידון היתעלמות הוועדה הרפואית ממצבו הרפואי של המשיב עובר לארוע התאונה, מתלונותיו על כאבים באותו איזור לגביו נקבעה הנכות ובהתייחס לתאונה משמעותית, לכאורה, שאירעה למשיב עת נפל מגובה של 4 מטרים, יש בה להעלות ספק שמא יש בעברו הנזכר בכדי להשפיע על קביעת נכותו ושאלת הקשר הסיבתי שבין נכותו כתוצאה מהתאונה הנדונה, לאירועים אחרים בהם היה מעורב.
...
אכן אין לקבוע כלל לפיו בכל עת שנפגע פונה מיוזמתו למכון פרטי לבדיקת מצבו הגופני כתוצאה מתאו"ד הדבר יהווה עילה להבאת ראיות לסתור ואולם ככל שיש בעצם הפענוח הפרטי להעלות תהיות בהתייחס למכלול הנסיבות אפשר שהדבר יצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור (רא' לדוגמה החלטתי מיום 8.3.20 במסגרת תיק רע"א 63037-02-20 ע.ס. נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ וכן ראו ברע (ארצי) 23404-03-13 המוסד לביטוח לאומי - אהרון פנקר (2013), תא (חי') 1146-07 צנעני ברק נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (2011)) .
אינני מקבל לעניין זה את טענת ב"כ המשיב כי תוצאות הפענוח הראשוני היו לפני הועדה הרפואית וכי היא יכולה הייתה ללמוד עליהן מתוך מסמך הסיכום של בית החולים.
זאת ועוד - אומנם בית משפט קמא הסביר לעניין זה את קביעתו, כי הגם שאין הממצאים זהים בשני הפענוחים, השוני בניהם אינו מהותי ולא ניתן לומר כי מדובר בממצא בעל משמעות ממשית וקונקרטית, שיש בו לשנות את מסקנת הוועדה, ואולם, כאמור, אינני משוכנע כי אכן כך הם פני הדברים ומכל מקום הובהר בפסיקה, בעניין רע"א 7666/15 הנ"ל, כי הסקת המסקנות בדבר רלבנטיות המסמכים הרפואיים שלא הוצגו בפני הוועדה לקשר הסיבתי עם התאונה הנדונה, ראוי כי תעשה בבירור רפואי ואין זה ראוי כי בית המשפט יגיע למסקנה זו על דעת עצמו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

שומה היה על המומחה הנוירולוג שנתבקש לידון בהחמרת מצב מחלת המגרנה בעקבות האירועים שחוותה המערערת, אך הוא לא פעל כהוראות חברי הועדה וקבע שאין נכות נוירולוגית מהסיבה שאין קשר סיבתי בין המחלה לאירועים ובכך קביעתו איננה נכונה בעליל.
בבדיקה מציין הבודק, בין היתר, את הדברים הבאים: "ריטה הגיעה בלווי בעלה, נכנסה לחדר האיבחון ללא קושי, הנבדקת נאה ונראית כפי גילה, הופעתה מסודרת היא יצרה קשר עין תקין עם הבודק והתקשורת הבלתי מילולית שלה לא הייתה תמיד ברורה, הנבדקת שתפה פעולה בצורה יחסית תקינה עם תהליך הבדיקה ורמת שתוף הפעולה שלה הלכה וירדה ככל שהפגיעה התארכה.
הועדה לא התייחסה באופן מעמיק ומקיף לתוצאות הבדיקה הפסיכודיאגנוסטית ולא ערכה כל דיון בכל הנוגע למשמעות תוצאות הבדיקה וכיצד יש בהם בכדי להשפיע על קביעתה הרפואית של הועדה.
...
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שלהלן: תחום נפשי- יש לדחות את טענות המערערת בהודעת הערעור מטעמה בתחום הנפשי בנוגע להתייחסות לחוות דעת ד"ר פאהום אשר הוגשה מטעמה.
על כן, נדחית בקשת המערערת להעביר את עניינה לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל באופן שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום הנפשי: הוועדה תשקול עמדתה בשנית תוך התייחסות מפורטת ומנומקת לתוצאות הבדיקה הפסיכודיאגנוסטית.
המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אולם חשוב יותר מכל אלו הנה כי גם קביעתו החדשה ביחס לנכות הצוארית של התובע נומקה היטב, וגובתה בהפניה למסמכים הרלוואנטיים: "הועדה הרפואית, באופן, הייתי אומר, ייחודי, ציינה את חוסר שתוף הפעולה בעת הבדיקה, וזה הדהד את הניסיון שלי עם התובע וכאשר ההתרשמות וזאת הקביעה, אני באמת לא מוצא מקום לקבוע נכות נותרת, הרי אני לא חושב, ואם הייתי חושב הייתי כותב זאת, שנכותו של התובע בנוגע לצואר היא 15 אחוז, אוקי? אני נתתי 5 אחוז, ואני כותב, אפשר לקרוא בין השורות, שאני עושה את זה, מה שנקרא, לפנים משורת הדין ולמען הסר ספק. אז כשאני רואה קביעה שבה נכתב שלתובע יש נכות הרבה יותר, סליחה, שיש מחלה הרבה יותר עשירה והרבה יותר מסועפת מאשר זו שהוא עצמו פרס בפניי, מפני שהוא לא סיפר לי על התאונות הקודמות והוא לא סיפר על הנכות שהוא, שנקבעה לו בביטוח לאומי, אז אני מטיל ספק בכל הסיפור כולו, ואני חושב שהבדיקה הראתה מוגבלות מוגזמת, הרבה מעבר לרגיל, ובעיניי 10 אחוז זה מעל ומעבר למה שאני הייתי חושב לקבוע" (עמ' 19 ש' 23-12).
למרות האמור, הנתבעת טוענת אין כי מקום להיתחשב גם בנכויות הנוספות שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט וכי יש להפחיתן משעור הנכות הרפואי המשוקלל, כך להלן.
יחד עם כל התייחסותו המעורפלת והמתחמקת באשר למצבו הכללי המורכב, התובע משליך יהבו דוקא על תאונה זו – אשר נקבעה בגינה נכות קלה המורכבת מאחוזים בודדים משוקללים (ויוזכר – 2.5% בגין כאב בקרסול, 2% בגין החמרה בכתף, 1% בגין החמרה במרפק) – וטוען כי היא זו שהשפיעה באופן הדראסטי ביותר על תיפקודו והיא זו שגרמה לו לעזוב את עבודתו – זאת ללא כל אסמכתא, עדות לתמיכה בטענה או פירוט עובדתי מינימאלי כאמור.
...
במצב דברים זה, אני קובעת כי לא הוכח כנדרש הקשר שבין התאונה ובין פרישתו המוקדמת של התובע מעבודתו.
לאור כל אלה, אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 5% - נכות המבטאת את ההחמרה המזערית שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה, בהתאם להתרשמותי מהתיעוד הרפואי ומהראיות שהוגשו כמפורט לעיל.
לסיכום סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: עזרת הזולת בעבר ובעתיד – 3,500 ₪; הוצאות רפואיות, נסיעות ואחרות – 2,500 ₪; נזק לא ממוני – 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו