שיתוף פעולה בין עורכי דין לחברה עסקית

הסכם זה נולד על רקע רצונם של הצדדים לשתף פעולה ביניהם לשם רכישת זכויות במקרקעין המצויים בשכונת גילה בירושלים והקמת פרויקט מגורים.

במקביל, ביום 23.12.2021 הגישו המבקשים "הודעה דחופה [...] על ניגודי עניינים נוספים של המשיב 3 שנודעו להם לאחרונה". במסגרת זו טענו המבקשים כי בימים האחרונים נודע להם שעו"ד לנגה עומד, ביחד עם גב' מרים לנגה, מאחורי חברת ל.מ.ד.י נכסים בע"מ, המחזיקה בחלק ממניות חברת ס.א.פ.י אחזקות בע"מ, המחזיקה במניות רינת מבואות ירושלים בע"מ. כלומר, עו"ד לנגה, מעבר להיותו עורך הדין של חברת רינת הוא גם בעל מניות בה בעקיפין.

טענה נוספת שנשמעה מפי המשיבים היא כי האחזקה, בעקיפין, במניות החברה אינה מטה את הבורר לצד המשיבים 2-1 אלא – אם בכלל – דוקא לצידם של המבקשים, נוכח המודל העיסקי היוצר להם זהות אינטרסים.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הקיימות אין מנוס אלא לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הבורר מתפקידו.

נוכח כל המפורט לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על העברת עו"ד לנגה מתפקידו ומינוי בורר אחר תחתיו.

קודם לכן דווח החייב, בין היתר, כעובד של עו"ד עבד אלראני, מי שבהמשך הורחק מחברותו בלישכת עורכי הדין.

בדו"ח שהגיש הנאמן בהליך הפש"ר ביום 14.10.18[footnoteRef:47] צוין שהנאמן התרשם לאחר שחקר את החייב שהצדדים להליך שלפנינו "משתפים פעולה יחד בניהול משרד עורכי דין הרשום ע"ש המשיב ומנוהל בפועל ע"י החייב". גם בהחלטות ביהמ"ש המחוזי בהליך הפש"ר צוין שעורך-הדין שימש, לכל הפחות, ככסות לעסקי הגביה תוך שתוף פעולה עם החייב.

כמפורט לעיל, עסקי הגביה מתנהלים תוך שתוף פעולה בין החייב ועורך-הדין והתרשמותנו הוא שהחייב הוא הרוח החיה בהם, בעוד עורך-הדין מועסק, לפחות בחלק מהתקופה הרלוואנטית לתביעה, בעבודה אחרת לה הוא מקדיש את רוב זמנו.

...

יחד עם זאת, בנסיבות המקרה כאן, אנו קובעים שאין לקבל את התביעה על יסוד עקרון ההשתק השיפוטי.

מדובר בתוצאה בלתי צודקת, ולפיכך מצאנו שלא להסתמך על דוקטרינת ההשתק השיפוטי בנסיבות העניין.

בהתחשב בעלות ניהול ההליך ואופן ניהולו מצאנו לחייב את הנתבע בהוצאות לטובת קופת הכינוס ושכ"ט הנאמן בסך 30,000 ₪ שישולמו לידי הנאמן תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל.

לעניין זה אין לי אלא להפנות בין היתר לרע"א 4884/14 ארנון-פז (1985) בע"מ נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח', מיום 10.8.14, מפי כב' השופט סולברג : "ככלל, בית המשפט לא יכפה על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שתוף פעולה עסקי ביניהם, בנגוד לרצונו של מי מהם. הסעד המתאים בדרך כלל למצבים מעין אלה איננו צו מניעה או צו עשה המחייב המשך קיומו של ההסכם, כי אם סעד של פיצוי כספי (רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, 229 (1991); רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (13.12.2005) (להלן: פרשת איגוד ערים); רע"א 2479/06 ארגון סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 11 (9.7.2007) (להלן: פרשת ארגון סוכני הדואר); רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך אזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (16.1.2012) (להלן: פרשת חיים לוי))...

...

העובדה שגם התנהגות ברון הייתה התנהגות מפרה בנושאים מסוימים אינה מאיינת את המסקנה כי הסכם זה נכון יהיה לבטל וחבל שלא בטל מן העולם עם תחילתם של ההליכים.

סוף דבר אני מקבלת את תביעתו של ברון לפיה הוא זכאי היה לבטל את הסכם הניהול שחתם למול פתאל.

בהתאם תביעת פתאל לאכיפת ההסכם, נדחית.

רקע: התובעת מתמחה בשיווק דיגיטאלי וחדשנות ומנהלת פיתוח עסקי לחברות הזנק (סטרטאפים) שונות.

בחודש דצמבר 2019 ניהלו הצדדים מו"מ באמצעות עורכי דינם דאז, על מנת להגיע להסכמות ובין הצדדים אף הוחלפו טיוטאות הסכם לעניין הפסקת שתוף הפעולה ביניהם בכל הנוגע לספר והפצתו בנפרד על ידי כל אחד מהם.

עו"ד גרינוולד: יופי, העד, מר הרמן: עכשיו, לצערי נפלו כמה, עו"ד גרינוולד: כמו פרק חסר, העד, מר הרמן: טעויות שם. אגב, אני רוצה, עו"ד גרינוולד: כמו פרק חסר, העד, מר הרמן: אני רוצה, שהיה חסר גם במקור, הוא לא, עו"ד גרינוולד: לא, הוא לא היה חסר, העד, מר הרמן: הוא לא היה אמור להיות חסר בחומר שנימצא אצל חברת ההגהה, עו"ד גרינוולד: אם היית קורא היית יודע, העד, מר הרמן: תאמין לי, תאמין לי, אני,".

...

התובעת לא הביאה כל ראיה לתמיכה בטענות אלו וממילא דינן להידחות.

סוף דבר: משמצאתי כי הנתבע הפר את ההסכם ואת זכות הקניין הרוחני של התובעת ביצירה המשותפת, ואף פעל בחוסר תום לב במשא ומתן לקראת חתימת ההסכם השלישי, תוך שהפיץ את הספר מבלי ליידע את התובעת על כך, מצאתי ליתן צווי עשה ולא תעשה כמפורט בסעיפים 129-122 לעיל.

כן מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי, בגין הפרת זכות היוצרים, הכלכלית והמוסרית, הפרת ההסכם והתנהלותו בחוסר תום לב במו"מ בסך כולל של 30,000 ש"ח. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,754 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

מנגנון ההצעות שנקבע במיכרז הספקים הוא של שתוף פעולה בין משרד עורכי דין וחברה מקצועית, אשר יפעלו כ-"צמדי ספקים", אולם יגישו הצעות נפרדות (תוך ציון המציע האחר איתו יהיה שתוף הפעולה), על מנת שלא ייוצר שתוף הכנסות בין הגופים.

עמדת המערער בעתירה הייתה כי יש לכלול במיכרז תנאי סף (בשונה מהוראת ניגוד העניינים שנכללה בגוף המיכרז, בסעיפים 101-98), האוסר על מי שמקיים קשר עסקי או מקצועי עם חברת הניהול או עם המשרד המלווה מלהגיש הצעה למכרז, או לחלופין כי ההיתקשרות עם מציע כאמור תהא בכפוף להסדר ניגוד עניינים פרטני.

...

אינני מוצא מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא לעניין זה. סוף דבר אציע לחברותיי כי נדחה את הערעור על פסק הדין, בכפוף להסכמת המשיבה המפורטת לעיל בפסקה ‎38.

לנוכח הסכמת המשיבה לתיקון המכרז, כמפורט לעיל, אציע כי המערער יישא בהוצאות משפט מופחתות על סך של 15,000 ש"ח. השופטת ד' ברק-ארז: בפתח הדברים אציין כי אני מסכימה עם חברי, השופט י' כשר שבשלב הנוכחי, ובשים לב לשינויים שהוכנסו בהוראות המכרז, דין הערעור להידחות לגופו.

ת השופטת ג' כנפי-שטייניץ: אני מצטרפת לעמדת חבריי שלפיה דין הערעור להידחות לגופו, מעיקר טעמיו של בית המשפט המחוזי.